סגור

נשיאת העליון בדימוס מרים נאור תעמוד בראש ועדת החקירה לאסון הר מירון

נשיאת העליון אסתר חיות הודיעה על המינוי וציינה כי "נאור היא עתירת ניסיון וידע שיפוטי". בוועדה הממלכתית יהיו חברים גם הרב מרדכי קרליץ ואלוף (במיל') שלמה ינאי

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודיעה הבוקר (א') כי החליטה למנות את נשיאת העליון בדימוס מרים נאור לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לאסון הר מירון, שבו נהרגו 45 בני אדם. עוד נמסר כי בוועדה יהיו חברים גם ראש העיר בני ברק לשעבר הרב מרדכי קרליץ ואלוף (במיל') שלמה ינאי.

2 צפייה בגלריה
מרים נאור נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס
מרים נאור נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס
מרים נאור, נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס
(עמית שעל)

"הקמת ועדת חקירה ממלכתית על ידי גורם בלתי תלוי נועדה להבטיח את עצמאותה ואת אמון הציבור בעבודתה ובמסקנותיה", מסרה חיות. היא ציינה כי בחרה את חברי הוועדה "בהתחשב בגודל האסון, וברגישות הסוגיות הטעונות בירור".לגבי נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, ציינה חיות כי "היא עתירת ניסיון וידע שיפוטי. היא כיהנה לאורך שנים בכל ערכאות השיפוט ודנה בתיקים מן המורכבים ביותר שידעה המדינה".
2 צפייה בגלריה
מינוי הוועדה לחקירת אסון מירון מרים נאור אסתר חיות שלמה ינאי הרב מרדכי קרליץ
מינוי הוועדה לחקירת אסון מירון מרים נאור אסתר חיות שלמה ינאי הרב מרדכי קרליץ
מינוי הוועדה לחקירת אסון מירון
(דוברות הרשות השופטת)
בנוגע לרב קרליץ הזכירה חיות את כהונתו כראש עיריית בני ברק: "יש לו ידע רב וניסיון מעשי בתחומי התכנון והבנייה. הוא שימש בעבר כחבר ועדת טל לגיבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות לצה"ל, ולו בקיאות רבה בהוויה הדתית הנוגעת להילולת רשב"י".
חיות הוסיפה כי בחרה באלוף במיל' ינאי, שימש בעבר כאלוף פיקוד הדרום וכראש אגף התכנון במטכ"ל, לאור הידע הרב שיש לו בתחומי לוגיסטיקה ותכנון. "מאז שפרש מצה"ל עוסק האלוף ינאי בניהול חברות מובילות במשק. כמו כן הוא משמש כיושב ראש עמותת על"ם – עמותה לנוער במצבי סיכון", הוסיפה נשיאת העליון הנוכחית.
שר הביטחון בני גנץ מיהר הבוקר לברך על מינוי חברי הוועדה. "‏הנשיאה נאור היא דמות ממלכתית ושיפוטית מהבכירות במדינת ישראל, ואני בטוח שהוועדה בראשותה תביא למסקנות שיצילו חיי אדם בעתיד", מסר גנץ.

"המלכה" של ועדות החקירה

ועדת חקירה ממלכתית מוקמת לרוב על-ידי הממשלה נוצר כאשר מתעורר משבר אמון חריף - או אם עולים סימני שאלה כלפי תפקוד הרשות המבצעת. בראש ועדת חקירה ממלכתית, אשר מוקמת על-ידי נשיאי בית המשפט העליון, ניצב או שופט עליון, מחוזי או שופט בדימוס - כמו במקרה הנוכחי. לרוב, חברי הוועדה הם שופטים בעלי מומחיות בתחום הבדיקה, כפי שציינה חיות בהודעתה בנוגע לשני חברי הוועדה הנוספים. מספר החברים בוועדה לא יכול להיות זוגי. הממשלה אמנם מנסחת את כתב המינוי לוועדה שמפרט את המנדט שלה ואת נושאי החקירה, אך מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה. לוועדה כזו יש סמכויות זהות לסמכויות בתי משפט. היא יכולה לזמן עדים ולחייב את התייצבותם, וכן להוציא צווי חיפוש.
כמו כן, הוועדה רשאית לכפות על רשויות המדינה ועל אזרחים למסור לה חומרים שעשויים לסייע בחקירה, כולל חומרים חסויים. עם זאת, הוועדה אינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט בישראל. חברי הוועדה לא יכולים להשתמש בחומר שנאסף כראיה במשפט פלילי, מכיוון שהרצון הוא להתמקד בהיבטים הציבוריים של האירוע ולהסיר חשש מחברי ממשלה שמחליטים על הקמת הוועדה, או מאזרחים המעידים בפניה, כי הם עלולים לעמוד לדין פלילי בעקבות החקירה.
לנחקרים שהוועדה מחליטה לזמן אין זכות לייצוג אלא אם כן קיבלו מהוועדה "מכתב אזהרה" הקובע שהם עלולים להיפגע מהחקירה או מתוצאותיה. עם גמר עבודתה מגישה הוועדה דו"ח על תוצאות חקירתה והיא רשאית לצרף לדו"ח המלצות כראות עיניה. מסקנות הוועדה אינן מחייבות במובן הפורמלי, אך הממשלה חייבת לדון בהן. עם זאת, אם הוועדה תסיק מסקנות - הממשלה תצטרך להסביר מדוע אינה מיישמת אותן והיא צפויה להיות חשופה לעתירות לבג"ץ אם לא תבצען.