בלעדיצניחה חדה בנכונות להכשרה מקצועית מאז שיא הקורונה
בלעדי
צניחה חדה בנכונות להכשרה מקצועית מאז שיא הקורונה
דו"ח חדש: ישראל החמיצה סיכוי לשדרוג ההון האנושי שלה בהכשרות מקצועיות, עם צניחה של כ־20% בעניין בהן מאז שיא הקורונה
ישראל החמיצה הזדמנות לשדרוג ההון האנושי. הנכונות של מובטלים לעבור הכשרה מקצועית קצרה של שלושה עד שישה חודשים צנחה מ־66% בשיא משבר הקורונה ביולי 2020 ל־49% בלבד בעת היציאה ממנו באפריל 2021. בקרב צעירים בני 18־24 היא צנחה ל־26%. מדובר במובטלים, כולל שכירים ועצמאים שלא עובדים.
זו מסקנה ממחקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה על הנכונות לעבור הכשרה מקצועית בציבור הישראלי בכלל ובקרב מובטלים בפרט. את המחקר ערכו מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון דפנה אבירם־ניצן והחוקר ירדן קידר. הדו"ח נערך לקראת כנס הורביץ לחברה ולכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שיתקיים בימים שלישי ורביעי השבוע.
המשק הישראלי סובל מבעיה קשה של רמת הון אנושי נמוכה וכתוצאה מכך פריון עבודה נמוך ופגיעה בתמ"ג. משבר הקורונה יצר הזדמנות לשדרג את היכולות של כ־100 אלף עובדים בהכשרה מקצועית או שיפור הכישורים הדיגיטליים וכישורי השפה.
האחריות העיקרית להחמצת ההזדמנות מוטלת על שר האוצר לשעבר ישראל כץ שעיכב את תקציבי ההכשרות המקצועיות במשך כחצי שנה עד ששר העבודה והרווחה לשעבר איציק שמולי נכנע והסכים להקים מנהלת הכשרות מקצועיות מיותרת באוצר. כך ההכשרות התעכבו והתחלקו בין שלושה משרדים וארבעה גופים. הממשלה הנוכחית מתכוונת לאחד שלושה מגופים אלה תחת משרד הכלכלה.
פגיעה נוספת בהכשרות המקצועיות יצרה בשבוע שעבר החלטת שר האוצר אביגדור ליברמן להפסיק את תשלום דמי האבטלה לנמצאים בהכשרה מקצועית אם נגמרה תקופת הזכאות שלהם. הדבר הופך הפניה להכשרות של בני עד 45, שדמי האבטלה שלהם הסתיימו, לקשה עד בלתי אפשרית.
המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבוסס על שני סקרים, מגלה שהרצון הציבורי בהכשרה הוחמץ במידה רבה. הירידה בנכונות לצאת להכשרות אינה הנזק היחיד. בין מי שכן מוכנים לצאת להכשרות, שיעור המעוניינים בהכשרות בכישורים דיגיטליים צנח מ־56% ביולי 2020 ל־39% בלבד באפריל 2021. שיעורי המעוניינים בפיתוח כישורים כלליים, כמו כישורי שפה וניהול, צנח מ־62% ל־42%. בתחום אחד חלה עלייה בביקוש: 57% מהמעוניינים בהכשרה מקצועית רוצים הסבה מקצועית לעומת 50% בסקר הקודם.
לדברי אבירם־ניצן, "הממשלה הקודמת פספסה הזדמנות למשוך מאות אלפי מובטלים לשדרג כישורים ולהעלות פריון בעבודה. מאכזב שהמדינה לא הצליחה לנצל את המומנטום". עם זאת לדבריה ניתן עדיין לתקן חלק מהנזק, "שכן קרוב למחצית ממובטלי הקורונה, למעלה מ־220 אלף איש, חסרי עבודה ומעוניינים בהכשרה מקצועית". קידר אמר ש"יש לשים לב במיוחד לצעירים שהפגיעה בהם עלולה להיות ארוכת טווח".
