סגור
גג דו"ח טכנולוגי עומר כביר דסקטופ

דו"ח טכנולוגי
מחקר: יכולת המלחמה בפייק ניוז באמצעים טכנולוגיים מוגבלת

עפ"י המחקר, אנחנו מעריכים ביתר את היכולת שלנו לזהות פייק ניוז, כאשר בפועל אנחנו גרועים בדיוק כמו כולם בזיהויו. ולכן הפתרון צריך להיות אנושי, מתוחכם ומקורי יותר מעוד הדרכה והסברה

בחמש ומשהו השנים מאז שהפייק ניוז פרצו לחיינו במלוא העצמה, במהלך מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, נעשו מאמצים מגוונים על מנת לבלום את התפשטותן ולחזק את מעמדו של המידע האמין, הבדוק והמדויק בשיח המקוון.
רשתות חברתיות מסירות במרץ חשבונות של רשתות השפעה זרות, צבא של בודקי עובדות חיצוניים מנתח ומדרג את רמת האמינות של דיווחים שונים, הפלטפורמות מורידות את היקף החשיפה של ידיעות שקריות, ובמקרים קיצוניים, במיוחד במהלך מגיפת הקורונה, גם מצנזרות אותן לחלוטין.
קשה לאמוד את ההשפעה של כל פעולות אלו, אבל אפשר להעריך בבטחה שהן לא חיסלו את הפייק ניוז, שנמצאת אתנו תמיד, משנות נושא, צורה ודרכי העברה (אפליקציות מסרים מידיים הן מדיום מועדף בתקופה האחרונה).
למה זה קורה? במידה רבה, באשמתנו. מחקר חדש, שפורסם השבוע בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences, מעלה שאנחנו סבורים, בעיקרון, שפייק ניוז זו בעיה של אנשים אחרים. אנחנו, עולה מהמחקר, מעריכים ביתר את היכולת שלנו לזהות פייק ניוז, כאשר בפועל אנחנו גרועים בדיוק כמו כולם בזיהויו. הערכת יתר זו, שקוראים חדי-מחשבה יזהו אותה כהתגלמות נוספת של אפקט דאנינג-קרוגר (שקובע, בכלליות, שככל שהבורות בתחום מסוים גדולה יותר, כך יש יותר ביטחון עצמי מופרז לגבי רמת הידע בתחום זה), מגדילה את הסיכון שלנו להיתקל בפייק ניוז ולהאמין לו.
2 צפייה בגלריה
פייק ניוז
פייק ניוז
פייק ניוז
(צילום: שאטרסטוק)
במסגרת המחקר, הציגו החוקרים למתנדבים שורה של כותרות, חלקן אמיתיות ואחרות בדויות, וביקשו מהם לדרג את רמת האמינות שלהן. לאחר מכן, מבלי שהוצגו להם תוצאות המבחן, התבקשו הנשאלים לדרג את רמת ההצלחה שלהם באבחנה בין חדשות אמיתיות לפייק ניוז, ביחס לאדם הממוצע. אם המתנדבים מדרגים את עצמם במדויק, באופן עקרוני כמחצית מהם ידרגו את עצמם מעל הממוצע ומחצית מתחת לממוצע, וסיכום התשובות שלהם היה מתכנס לממוצע. ואולם, בפועל 3 מכל 4 נשאלים העריכו ביתר את היכולת שלהם להבדיל בין כותרות אמיתיות לשקריות, ובממוצע דירגו את היכולות שלהן 22% יותר גבוה מכפי שהיו בפועל.
הנשאלים שכושלים במיוחד בזיהוי פייק ניוז
בפני עצמן, מציינים באתר ארסטכניקה, הממצאים עד כה יכולים ללמד רק על ביטחון יתר. מה שמכונה אפקט "אגם ווביגון" (היכן שכל הנשים חזקות, כל הגברים חתיכים וכל הילדים מעל הממוצע). על מנת לבדוק האם מתקיים גם אפקט "דאנינג-קרוגר", שגורס בין השאר שככל שהיכולות ורמת הידע יורדים, כך גדל הביטחון העצמי לגביהן, חלקו החוקרים את הנשאלים לארבע קבוצות, על סמך הביצועים שלהם.
הקבוצה החלשה ביותר זיהתה במדויק רק כ-10% מהכותרות, החזקה קרוב ל-90%. ואולם, בהערכה העצמית התהפכו היוצרות, וחברי הקבוצה החזקה העריכה את הביצועים שלהם ב-15% פחות מכפי שהיו בפועל. מנגד, הקבוצה החלשה העריכה את הביצועים שלה ב-40% יותר מכפי שהיו בפועל. מקרה מבוהק של דאנינג-קרוגר.
הערכת היתר הזו של הקבוצה החלשה, מעמידה את משתתפיה בסיכון גדול יותר להיחשף לפייק ניוז, וכתוצאה גם להאמין לו.
במסגרת המחקר התבקשו הנשאלים לשתף באופן אנונימי את הרגלי הגלישה שלהם, שנאספו באמצעות תוספי דפדפן ושירות VPN. החוקרים פילחו אז את הביקורים באתרי חדשות על סמך האמינות המתועדת שלהם וההיקף ההיסטורי של פייק ניוז שפורסם בהם. ומה מתברר? נשאלים שמאוד בטוחים ביכולות שלהם לזהות פייק ניוז גם נוטים לגלוש יותר באתרים שמפרסמים פייק ניוז. ואולם, בהתאם לאפקט דאנינג-קרוגר, אלו גם הנשאלים שכושלים במיוחד בזיהוי פייק ניוז.
כלומר, מי שלא טוב בלזהות פייק ניוז גם חושב שהוא מאוד טוב בזה וגם מבקר יותר באתרים שמפרסמים דיווחים שקריים, וכתוצאה נחשף ליותר פייק ניוז ובהתאם גם מאמין יותר בפייק ניוז.
2 צפייה בגלריה
דונלד טראמפ  על רקע לוגואים של טוויטר ו פייסבוק
דונלד טראמפ  על רקע לוגואים של טוויטר ו פייסבוק
דונלד טראמפ. אלוף בהפצת פייק ניוז
(צילום: גטי אימג', איי פי, רויטרס)
מדובר אמנם בנטייה קטנה יחסית, הסבירות של אלו שמפריזים ביכולות העצמיות שלהם לגלוש באתרי פייק ניוז גדולה רק ב-6% לעומת הממוצע, אך עדיין כזו בעלת מובהקות סטטיסטית, וההשפעות שלה יכולות להיות רחבות יותר. שכן מסדרה אחרת של שאלות שהציגו החוקרים עלה שביטחון יתר לווה גם בנכונות יתר לשתף סיפורים חדשותיים.
הפתרון צריך להיות אנושי
הבשורה של המחקר הזה עגומה במיוחד, שכן אין כאן פתרון פשוט כמו חינוך והסברה. זאת, מכיוון שאנשים שבהם אפקט דאנינג-קרוגר חזק במיוחד, גם מגלים לרוב "התנגדות לקבלת סיוע, הדרכות או תיקונים", ציינו החוקרים. לא מפתיע במיוחד, שכן הם חושבים שהיכולות שלהם כבר טובות במיוחד, אז למה שמישהו יבוא עכשיו וילמד או יסביר להם?
הממצאים גם מסבירים למה כל המאמצים השונים שננקטו בשנים האחרונות על מנת לבלום את התפשטות הפייק ניוז, ובראשם הפחתת רמת החשיפה שלהם ומאמצי הסברה שונים לאיך לזהות ידיעות מזויפות, מתקשים לבלום את מגיפת המידע השקרי: אלו שהכי מאמינים לפייק ניוז יהיו גם בעלי נטייה גדולה יותר ללכת ולחפש אותם בעצמם ולהפיץ אותם לאחרים, ויהיו קשובים פחות להסברים כלליים על איך לזהות פייק ניוז או למומחים שמבאירים להם שהמידע ששיתפו שקרי.
אם אפשר למצוא נקודת אור אחת במחקר הזה, הרי שהיא קשורה לדרך ההתמודדות הנכונה עם פייק ניוז. פתרונות טכנולוגיים – הורדת חשיפה, סימון ידיעות שקריות ועוד – הם בעלי השפעה מוגבלת. על מנת להתמודד בהצלחה עם המגיפה הזו, הפתרון צריך להיות אנושי. הוא צריך להיות מתוחכם ומקורי יותר מעוד הדרכה והסברה, על מנת לחדור את אלו שלכודים באפקט דאנינג-קרוגר. איך עושים את זה? זה כבר נושא למחקר אחר.
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.