סגור

דו"ח: ישראל לא עמדה ברוב יעדי האקלים שהציבה לעצמה

דו"ח המעקב השנתי של המשרד להגנת הסביבה מגלה כי גם במעט היעדים שעמדה בהם מדובר בעיקר בתוצאה של שינויים זמניים שנבעו ממגבלות הקורונה. בנוגע לפליטות גזי החממה, מתברר שהיקפן בישראל רק הולך וגדל

מדינת ישראל לא עמדה במרבית יעדי האקלים הלא שאפתניים שהציבה לעצמה, וגם במעט היעדים שעמדה בהם מדובר בעיקר בתוצאה של שינויים זמניים שנבעו ממגבלות הקורונה – כך לפי דו"ח המעקב השנתי שפרסם היום המשרד להגנת הסביבה.
"מדינת ישראל מוכיחה שוב ושוב שמשבר האקלים לא מעניין אותה, אף שהוא כבר משפיע עלינו והשפעתו בעתיד על האזור צפויה להיות משמעותית יותר, הן בהיבטים של שינויי מזג אוויר והן בהיבטים של כלכלה וביטחון לאומי", אמר ל"כלכליסט" פרופ' עדי וולפסון מהמרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון.
בשעה שמרבית המדינות המערביות קובעות יעדים אבסולוטיים של צמצום כלל פליטות גזי החממה במשק, בהתאם למתווה המקובל של הפחתת 50% עד 2030 ואיפוס מלא עד 2050 - ישראל קבעה עד עתה יעד יחסי של צמצום הפליטות לנפש, להיקף של 7.7 טונות פחמן לנפש לשנה עד 2030, ויעד ביניים של 8.8 טונות לנפש עד 2025. בגלל הגידול באוכלוסייה, יעדים אלו צפויים להוביל בפועל לעלייה בהיקף פליטות גזי החממה של ישראל. כצעד נלווה קבעה ישראל גם שלושה יעדים מגזריים: התייעלות של 17% בצריכת החשמל עד 2030; שימוש ב-10% אנרגיה מתחדשת עד 2020; והפחתה של 20% בנסועה עד 2030.
3 צפייה בגלריה
גזי חממה זיהום אוויר איכות הסביבה פליטות מתאן
גזי חממה זיהום אוויר איכות הסביבה פליטות מתאן
גזי חממה
(צילום: שאטרסטוק)
לפי הדו"ח, ישראל פספסה או צפויה לפספס את מרבית היעדים הללו, כאשר נכון ל-2020 יוצא הדופן היחיד הוא פליטות גזי חממה לנפש, שעמד ב-2020 על 8.5 טונות לנפש. אולם מחברי הדו"ח מציינים כי "למשבר הקורונה היתה תרומה לרמת הפליטות הנמוכה יחסית בשנת 2020, בין השאר כתוצאה מירידה בצריכת הדלקים לתחבורה (כ-10% הפחתה בצריכה ביחס לשנת 2019), ירידה בצריכת החשמל במשק (כ-4.1% הפחתה בצריכה ביחס לשנת 2019) וירידה בצריכה המשקית".
הפחתת פליטות גזי חממה
במקביל, ישראל לא עמדה באף לא אחד מהיעדים המגזריים. שיעור האנרגיות המתחדשות במשק החשמל עמד ב-2020 על 6.1% בלבד (לעומת יעד של 10%); שיעור ההתייעלות בצריכת החשמל הוערך ב-3.6% בלבד; ובכל הנוגע להפחתת הנסועה, זו עלתה מ-42 מיליארד ק"מ ב-2015 ל-48 מיליארד ק"מ עד 51 מיליארד ב-2020, ואפשר להעריך שלולא הקורונה אף היתה גבוהה יותר. "הממשלה אינה צפויה לעמוד ביעד לסקטור התחבורה של צמצום הנסועה הפרטית בשיעור של 20% ביחס לנסועה הצפויה בשנת 2030", נכתב בפשטות בדו"ח.
3 צפייה בגלריה
פרופ' עדי וולפסון מהמרכז לתהליכים ירוקים  המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעו
פרופ' עדי וולפסון מהמרכז לתהליכים ירוקים  המכללה האקדמית ע"ש סמי שמעו
פרופ' עדי וולפסון מהמרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון
(צילום: פרופיל פייסבוק )
הדו"ח גם כולל נתונים של היקף הפחתת פליטות גזי חממה ב-2019, שלכאורה עמדה על 10.2 מיליון טונות פחמן. אולם "הפחתה" זו היא תאורטית שכן מדובר בהפחתה ביחס להיקף בפליטות שהיה נרשם ב-2019 לולא היתה נוקטת הממשלה פעולות לצמצום פליטות. בפועל נרשם ב-2019 גידול אבסולוטי של 0.3 טונות פחמן, לעומת היקף הפליטות ב-2015. הדו"ח מתגאה למעשה בצמצום פליטות גזי חממה, בשעה שבהיקף הפליטות בפועל נמצא בגידול.
לפי הדו"ח, ההפחתה (או העלייה המתונה ליתר דיוק) היא בין השאר תוצאה של "המשך תיעדוף ייצור חשמל בתחנות כוח המשתמשות בגז על פני תחנות כוח פחמיות; הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת במסגרת אסדרות תעריפיות ומכרזים; סבסוד ותמרוץ הסבות מתקני תעשייה משימוש במזוט לשימוש בגז; תמרוץ השקעות בהפחתת פליטות גזי חממה באמצעות מענקים ממשלתיים; צמצום צריכת דלקים בתחבורה באמצעות שיפורים טכנולוגיים ביעילות כלי רכב; צמצום היקף הפסולת המעורבת המוטמנת, לרבות הפרדה במקור ברשויות המקומיות; הקמה ושדרוג תחנות מעבר ממיינות ושיפור הפרדת הפסולת; והקמת מתקני טיפול חלופי בפסולת".
3 צפייה בגלריה
תחנת כוח תחנת כח חדרה פחם
תחנת כוח תחנת כח חדרה פחם
תחנת הכוח בחדרה
(צילום: ויקיפדיה)
הדו"ח מציין גם את החידלון של הממשלה בהיערכות להפחתת פליטות משמעותית. "הממשלה טרם אישרה את הצעת המחליטים שגיבש המשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן אשר מבוססת על תהליך רב-מגזרי", נכתב. "במסגרת התהליך הזה, אשר נמשך כשנתיים, גובשו חזון ויעדים סקטוריאליים ומשקיים אשר יאפשרו, לראשונה, להצעיד את כלכלת ישראל לסטנדרטים של מדינות מפותחות אחרות. בפרט, מוצע בהצעת המחליטים לקבוע יעד כלל משקי להפחתה של 85% בפליטות גזי החממה של ישראל בשנת 2050 ביחס לרמתן בשנת 2015". גם יעדים תאורטיים אלו נחשבים ללא מספקים בהשוואה למדינות אחרות.
"היעדים שהמדינה הציבה במסגרת הסכם האקלים בפריז היו מלכתחילה נמוכים יחסית למדינות ה-OECD, אבל גם ביעדים נפסדים אלה, כמו בהחלטות ממשלה והתחייבויות בינלאומיות אחרות בתחום, המדינה לא קרובה לעמוד", אמר וולפסון. "אפס אחוז הפחתה של נסועה פרטית, ובפועל האחוזים אפילו שליליים כי כמות הרכבים העולים על הכביש רק גדלה. כ-4% התייעלות אנרגטית וכ-6% אנרגיות מתחדשות בייצור חשמל הם מספרים זניחים ומצחיקים.
"מעבר לאנרגיות מתחדשות ולתחבורה ציבורית והתייעלות אנרגטית יפחיתו לא רק את פליטות גזי החממה בישראל, אלא גם את זיהום האוויר שגובה מעל 2,000 נפגעים בנפש בכל שנה וגורם לתחלואה עודפת. משבר האקלים והסכם פריז הם הזדמנות אמיתית לשינוי הרגלים, אבל גם לקידום של צמיחה ירוקה וליצוא של חדשנות בתחומי הקלינטק, הביוטק, האגרוטק ועוד. אסור לנו לפספס את ההזדמנות הזו שוב".