סגור

פרשנות
הגירעון מאותת על התאוששות, ורק האבטלה מאיימת

היציאה של המשק מהמשבר ממשיכה להשתקף במצבה הפיננסי של הממשלה. הגירעון הולך ופוחת בזכות ירידה בהוצאות ועלייה בהכנסות. מנגד, הפתרונות המסתמנים לאבטלה יכבידו על ההוצאות התקציביות

1. נתון של חודש אחד אינו סימן של שינוי מגמה - אך מנתונים של שלושה חודשים קשה יותר להתעלם, קל וחומר כאשר הם מציירים מגמה ברורה: ההתאוששות של המשק ממשיכה להשתקף ביתר שאת במצבה הפיננסי של הממשלה. אז נכון שבחודשים ינואר־אפריל 2021, הגירעון ירד לעומת התקופה המקבילה אשתקד ב־2020, אך מדובר בעניין טכני למדי: באפריל 2020 - חודש הסגר הראשון ההרמטי - זינק הגירעון ל־15 מיליארד שקל, כאשר באפריל 2021, כבר בפוסט משבר הקורונה, הגירעון הגיע לרמות ה"סבירות" סביב 3.5 מיליארד שקל.
לכן, כדאי להתרכז בגירעון המצטבר - 12 חודשים אחורה. אז, גם בחודש אפריל נרשמה ירידה, ואף חדה יותר, של הגירעון הממשלתי המצטבר לרמה של 11.2%, זאת אחרי 12.1% לפני חודש ו־12.4% לפני חודשיים. לא רק שיש ירידה אלא שהירידה הולכת ומתחדדת. גם הפעם השיפור מגיע משני הכיוונים: הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות. לפי הנתונים, אם במהלך משבר הקורונה ההוצאות לתוכנית הכלכלית (חבילת סיוע) עמדו על כ־7.5 מיליארד שקל לחודש, אזי הסכום הזה ירד לראשונה לרמה של 6 מיליארד שקל. שכן חלק ניכר מהסיוע הוא פונקציה ישירה של המצוקה. אם מספר המובטלים (הגדרה רחבה הכוללת מקבלי חל"ת) נחתך ביותר מחצי מאז פברואר, יש פחות דורשי דמי אבטלה ולכן ההקצאה התקציבית לדמי אבטלה נחתכת אף היא.
2 צפייה בגלריה
יוגב גורדוס ממשרד האוצר
יוגב גורדוס ממשרד האוצר
ממלא מקום ראש אגף תקציבים באוצר יוגב גרדוס. התאוששות מסוימת
(צילום: אוראל כהן)
לפי נתוני הלמ"ס, במחצית הראשונה של אפריל היו בישראל 321.6 אלף מקבלי דמי אבטלה לעומת כ־384 אלף במרץ ולעומת כ־699 אלף בפברואר. הירידה הדרמטית משתקפת גם בהוצאה הממשלתית. אך לא פחות חשוב: לראשונה מאז תחילת המשבר, הגרף שמתאר את משקל ההוצאה הממשלתית ביחס לתוצר נעצר על 35.8% תמ"ג והפך ל"אופקי" לאחר שעד כה הוא זינק מעלה מעלה.
2. אך כאמור, המצב מושפע לא רק מהשיפור הניכר בהוצאות אלא גם בהכנסות ששוב, כמו בחודש הקודם הגיעו לרמה של 35.5 מיליארד שקל. במרץ הן אף היו ברמה של 35.7 מיליארד שקל. גם כאן ניתן להבחין בזינוק - ינואר־אפריל 2021 לעומת התקופה המקבילה אשתקד: הכנסות המדינה ממסים זינקו ביותר מ־20%. המסים הישירים (מסי הכנסה) זינקו ביותר מ־23% והמסים העקיפים (מסי צריכה) עלו בשיעור לא מבוטל של כמעט 17%.
2 צפייה בגלריה
אינפו ההתאוששות משתקפת בגירעון
אינפו ההתאוששות משתקפת בגירעון
אינפו ההתאוששות משתקפת בגירעון
גם כאן הגרף המתאר את היחס בין הכנסות המדינה לתוצר דוהר ומזנק זה החודש השני ברציפות וכבר הגיע לרמה של 24.5%, קרוב מאוד לרמה של לפני המשבר - בין 25% ל־25.5%.
3. גם השינויים שמתוארים בדו"ח המיוחד של אגף התקציבים על ההתפתחות של התוכנית הכלכלית להתמודדות עם הקורונה (חבילת הסיוע), שצורף לדו"ח החודשי והשגרתי שפרסם החשכ"ל, מעידים על התאוששות מסוימת. לדוגמא, בינואר 2021, סברו כלכלני האוצר כי לצורך עזרה דו־חודשית לעצמאים יהיה צורך ב־24.5 מיליארד שקל. באפריל, המספר הזה צנח ל־21.3 – פחות 3.2 מיליארד שקל, וזאת על רקע ההתאוששות של המגזר העסקי.
אומדן העלות התקציבית של תוכנית הסיוע עומד על 137 מיליארד שקל - יותר מ־202 מיליארד שקל כאשר מוסיפים לצד התקציב גם את האשראי ואת הערבויות. אך על פי התחזיות רק כ־132 מיליארד שקל יגיעו לביצוע. וזאת למרות עדכון חד כלפי מעלה של הוצאות הבריאות על רקע עלות מבצע החיסונים - כ־3 מיליארד שקל. זאת בנוסף ל־1.35 מיליארד שקל בגין רכישה נוספת של חיסונים של פייזר ומודרנה, שהובילה לפיצוץ הגדול בין הליכוד לכחול לבן, כאשר הליכוד דרש לפתוח קופסת תקציב נוספת ומיותרת.
באוצר לא מסתירים כי ייתכן שבמהלך החודשים הקרובים אומדן הביצוע בפועל מתוך 137 מיליארד שקל ירד עוד. זה טוב פעמיים: פעם אחת כי זה יצמצם עוד את הגירעון שעדיין עצום וחסר תקדים, אך חשוב מכל כי זו תהיה השתקפות נוספת להתאוששות המשק. ובכל זאת, עדיין הסעיף הגדול ביותר, גם ב־2021 הקשור לתוכנית הסיוע הוא דמי אבטלה לשכירים שעומד על 22.8 מיליארד שקל, וכבר שולמו נכון לסוף אפריל כ־18 מיליארד שקל.
דווקא במקרה של הסעיף הזה, ההיפך הוא הנכון: לפי הערכות הן של האוצר והן של בנק ישראל, גם אחרי חודש יולי, סוף התוכנית שנקבע בחוק, תשלום דמי אבטלה לאותם יוצאי חל"ת צפוי להימשך אך באופן דיפרנציאלי: מבוגרים וצעירים עם ילדים קטנים אשר טרם מצאו עבודה צפויים להמשיך לקבל סיוע מהמדינה.