$
בארץ

The Leaders

"בעתיד התובנה תגיע אליך במקום שאתה תגיע לתובנה"

אמיר אורעד, מנכ"ל חברת הבינה העסקית סייסנס, מסביר לאן הוא חושב שעולם הביג דאטה צועד ומדוע סטארט־אפ יכול להיות כזה גם עם אלף עובדים

מעין מנלה 09:1207.06.17

"יש אלף דרכים טובות להרוג חברה, ויש הרבה החלטות שכל אחת מהן לבד היא צומת קריטי שאם לקחת בו את הפנייה הלא נכונה - אתה מת. אם הצלחת לשרוד את זה והגעת לצומת הבא אך שם טעית - אתה מת. קשה מאוד לחזור אחורה, ולכן אגב, הסתברותית יש מעט מאוד שמצליחים", אומר אמיר אורעד, מנכ"ל סייסנס שאליו התלווה הסטודנט עידן לפיד מהחוג למדעי המחשב במכללה למנהל.

 

לפרויקט הלידרס המלא לחצו כאן

 

חברת טכנולוגיות הבינה העסקית שהוא עומד בראשה מעסיקה היום 370 עובדים, 100 מתוכם גויסו בשנה האחרונה. לפני שמונה למנכ"ל סייסנס שימש אורעד כסמנכ"ל המכירות של סאיוטה, האקזיט של שר החינוך נפתלי בנט מ־2005, ולאחר מכן מנכ"ל אקטימייז שגם היא נמכרה לנייס, שנוהלה אז בידי חיים שני. "סטארט־אפ בהגדרה, בכל רגע נתון או שהוא נתקע בקיר או שהוא רץ עד שהוא ייתקע בקיר. אז תמיד יש קיר, זו רק שאלה של זמן. אתה חייב להמציא את עצמך כל הזמן מחדש ולכן יש יתרון לדנ"א ולתרבות זריזה. סטארט־אפ יכול להיות גם עם 1,000 אנשים, זה עניין של אופי וקצב - לא רק של גודל".

 

אורעד (מימין) והסטודנט עידן לפיד. "כשאתה מודד משהו הוא משתפר" אורעד (מימין) והסטודנט עידן לפיד. "כשאתה מודד משהו הוא משתפר" צילום: צביקה טישלר

 

לאן העולם הולך לדעתך מבחינת השימוש בביג דאטה?

"המידע שאנחנו מייצרים היום ביומיים הוא יותר רב מכל המידע שייצרה האנושות עד לפני עשר שנים. אנחנו משאירים שובל של פיסות מידע בכל דבר שאנחנו עושים כולל כניסה לבניין, יציאה מהבניין והחניה. שילמנו עם כרטיס האשראי? יצאנו החוצה - מצלמת אבטחה צילמה אותנו, הג'י־פי־אס יודע לאן נסענו, יודע אם עצרנו, כל דבר שאנחנו עושים, אפילו אם התעטשנו יודעים את זה כי הטלפון הנייד רועד. מה שאנשים מפספסים הוא שלחנות תכשיטים ממול יש יותר מידע ממה שהיה לוולמאטרט לפני עשר שנים. לוואטסאפ יש יותר מידע ממה שהיה למוסד, ל-NSA ול-8200 גם יחד לפני עשר שנים. זה הגיע למצב שאמזון שולחת לך היום דברים הביתה לפני שהזמנת אותם. כי הם יודעים מה תקנה לפני שאתה יודע שאתה הולך לקנות את זה, וכך הם מקצרים את זמן ההגעה של המוצרים. גוגל היום יודעת לפני ה־CDC (המרכז למניעת התפרצות מחלות) אם קיימת איפשהו מגיפת שפעת לפי הסימפטומים שאנשים מחפשים".

 

המידע קיים. השאלה איך משתמשים בו

 

בעולם החדש הזה, שבו נאספות כמויות לא נתפסות של מידע, חברות שלא יידעו לנצל אותו כדי להפיק תובנות עסקיות - פשוט ימותו לדעת אורעד. "רוב המידע קיים לפני שמשתמשים בו. זה לא שיש עולם שבו אנשים הולכים ואוספים מידע כדי לקבל החלטות. המידע היה קיים אבל הוא לא נוצל בחוכמה. היה צורך בהרבה אנשי טכנולוגיה כדי להבין את המידע. מה שמשתנה היום זה היכולת לנצל מידע בצורה הרבה יותר מהירה, זולה ותכופה".

 

אנחנו כבר נמצאים בעולם החדש והמפחיד הזה שבו יודעים עלינו הכל, יש מגבלות על השימוש במידע?

"יש שתי שכבות בקבלת החלטות בנוגע לשימוש במידע: השכבה הראשונה והקריטית היא החלטות שבכלל לא קשורות לפרסונה הספציפית. מסתכלים על המגמות, בלי פגיעה בפרטיות. למשל אנשים קונים יותר א' ולכן צריך להשקיע במוצר הזה; ויש שכבה שנייה של פרסונליזציה של חוויה, בין אם זו פרסומת או קופון ששולחים אליך הביתה כדי לשכנע אותך לקנות בגד זה או אחר. אלה שני עולמות כמעט משיקים אבל הם מאוד שונים ושניהם קורים כרגע".

 

כשהטכנולוגיה תחליט במקומך

 

האם בחברה של אורעד עצמו משתמשים בתוכנה שלה? "כל סייסנס רצה על סייסנס. אני פוגש מנכ"לים כל הזמן ושואל אותם 'תגידו, איך אתם יודעים אם הלקוחות שלכם מרוצים?' לי יש דו"ח יומי על שביעות רצון הלקוחות לפי גודל, מי תומך בהם, לפי איזו גרסה של המוצר הם משתמשים( למשל, גילינו שלקוחות עם בעיות יותר מרוצים מלקוחות שאין להם בעיות), איך מחליטים היכן להשקיע בפרסום באינטרנט? בכנסים? מתי ואת מי לשלוח? הכל מנותח ובסוף יש גרפים שמראים איפה להשקיע את הדולר הבא, . כשאתה מודד משהו הוא משתפר".

 

אם הכל מבוסס על דאטה, האם בסוף הוא יחליף אנשים? "יש ויכוח ענק בתעשיה", אומר אורעד, "יש כאלה שמעוניינים לבנות מנוע־על כזה שיחליף אנשים - את פקידי האשראי בבנק, את סוכני הביטוח ויענה על השאלות בטלפון במקום מוקד טלפוני. אנחנו לא מאמינים בזה. אנחנו מאמינים שהחושים, האנושיות והיכולת לחבר את הקווים היא קריטית. אנחנו נותנים לאנשים כוחות על, כי גם המרגל העסקי הטוב ביותר בסופרמרקטים לא יכול לקנות את כל המוצרים. זה פיזית לא אפשרי. מה שנעשה במקום זה הוא לתת ללקוח את כל המידע ואולי את אחד מהמוצרים הוא יילך לבדוק בעצמו.

 

"במוצר עצמו אנחנו מאמינים שעדיף לעקוב אחר אנומליות. למשל, אם מעניין אותך מכירות החברה שלך באירופה, במקום להסתכל כל יום על הגרף, המחשב יסתכל עבורך וכשיש שינוי משמעותי למעלה או למטה - הוא יודיע לך. אבל הוא לא ישלח אי־מייל אל מנהל המכירות במקומך וישאל מה קורה".

 

הטכנולוגיה לא עושה את ההחלטה, אבל יכול להיות שזה הצעד הבא?

"יכול להיות. תפקידנו הוא לתת לאנשים כלים יותר ויותר חכמים. יהיו מקומות שבהם ההחלטה כל כך ברורה, לדוגמה, כשיש ירידה במלאי - המחשב יוכל להזמין מלאי. גם כצרכן, אתה רוצה שאמזון תקצר את זמן המשלוח אליך הביתה, ואתה לא רוצה שהם ישלחו לך משהו שלא רכשת".

 

שאלת הסטודנט: איך אתה חושב שצריך להנגיש את עולם הבינה העסקית לאוכלוסיה הרחבה?

"אנחנו צריכים ראשית טכנולוגיה שתחליף את כל התהליכים הסיזיפיים והיקרים כך שכל אדם בעולם העסקי, כולל בעל מכולת, מנהל משמרת בבית מלון או בית חולים יוכלו להשתמש בה. לתרגם עבורם את העולם המורכב של הדאטה והאנליטיקס. הדבר השני הוא שהעולם הולך לכיוון שבו התובנה מגיעה אליך במקום שאתה תגיע לתובנה. למה צריך לשאול שאלות? למה לא פשוט לשמוע את התשובות?"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x