משחררים את "פקק" התשלומים רן קויתי: "עלינו לעזור לעסקים הקטנים ככל הניתן לשמור על כוחם הכלכלי"

יתר על כן, בחלק ניכר מהמקרים, למרות שנקבע מועד תשלומים שהוסדר בחוזה, התשלום לא תמיד מגיע בזמן שנקבע. דבר זה מקשה עוד יותר את ההתנהלות הפיננסית של עסקים אלה, המהווים למעלה מ- 80% מהגופים העסקיים במשק הישראלי.

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה מדגיש את חשיבות המהלך ואומר: "נושא התשלומים המאוחרים לעסקים קטנים ובינוניים משפיע על יציבות העסקים בישראל בכך שהם הופכים ל"בנק" של הגופים הגדולים. עסקים קטנים ובינוניים בישראל הם מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, המעניקים פרנסה לכ-85% מהשכירים בישראל,ועלינו לעזור להם ככל הניתן בכל דרך שהיא לשמור על כוחם הכלכלי. טיפול סוגיית מוסר התשלומים קיבל אצלי חשיבות גדולה מרגע כניסתי למשרד והיום אני שמח לעדכן כי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות הגופים הציבוריים המקיימים פעילות עסקית במיליארדי שקלים יהפכו את חוק מוסר התשלומים לסטנדרט קבוע ויעזרו ליצור מציאות חדשה עבור המשק הישראלי כולו".

במסגרת החוק, ניתן מענה לרשויות מקומיות שעד כה נאלצו לממן מכיסן עבודות תשתית ובינוי רחבות היקף עד להשלמתן, ורק אז לקבל את החלק היחסי עבורן מהמדינה.

עם כניסת החוק לתוקף, המדינה מתחייבת להעביר לרשויות המקומיות את התשלום היחסי תועבר תוך 60 יום מקבלת דרישת התשלום, כדי שהרשויות המקומיות יוכלו לעמוד בהוראות החוק, מבלי שיכנסו לגירעונות. כך לא רק העסקים הקטנים והבינוניים מרוויחים, אלא גם מטופל אחד מכשלי השוק המשמעותיים ביותר בקשר המשולש שבין המדינה, הרשויות המקומיות והספקים שלהן.

צילום: שאטרסטוק

במסגרת החוק נקבעו שלושה הסדרי תשלום מחייבים, לפי חלוקה למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים:

משרדי הממשלה ישלמו בתוך 45 יום מיום קבלת החשבון או בשוטף+30. בעסקאות בניה ותשתיות בהן נדרשים למנגנוני בקרה מורכבים יותר, מועד התשלום יהיה בתוך 85 יום מקבלת החשבון או בשוטף+70.

עם זאת עסקאות שמבוצעות בהתאם לחוזה מדף לעבודות הנדסה (חוזה הנחתם מול קבלנים בלבד), ישולמו לפי המתווה הבא: 35 ימים לחשבון ביניים ו-85 ימים לחשבון הסופי.

רשויות מקומיות

העיריות והמועצות המקומיות והאזוריות ישלמו מעתה בשוטף+45 לכלל העסקאות, מלבד בתחום הבניה והתשתיות, שם תנאי התשלום יוגבלו לשוטף+80.

בעסקאות בנייה ותשתיות בהן המדינה היא הגורם המממן, התמורה בעד החלק היחסי שהמדינה מממנת תשולם לאחר קבלת התשלום מהגורם המממן. במקביל, הגורם המממן נדרש להעביר את התשלום לרשויות המקומיות בתוך 60 ימים.

גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים ומוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו בשוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות, או במקרים בהם המועד האחר לתשלום בלתי הוגן באופן חריג.

עם זאת, מדובר בהסדר ביניים. כעבור שנה מיום כניסת החוק לתוקף יעברו גופים אלו להסדר אחר ומחייב שלא ניתן יהיה לסטות ממנו באמצעות חוזה פרטני. החוק קובע כי רק גופים בהם תתגלה בעיה ייחודית שאינה מאפשרת להם לעמוד בהוראות החוק המחייבות, יקבלו הסדרים אחרים באמצעות תקנות.

איך זה ישפיע על העסקים הקטנים והבינוניים והפרי לאנסרים? שאלות ותשובות

נעמי היימן רייש מנהלת תחום בכיר רגולציה וחקיקה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, מעניקה תשובות לשאלות רלוונטיות:

יש לי חוזה עם גוף ציבורי ובו נקבע שהתשלום יתבצע לפי שוטף + 90. האם החוק חל עלי?

בשנה הראשונה מכניסתו לתוקף של החוק, גופים ציבוריים: חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים, גופים מתוקצבים, מוסדות להשכלה גבוהה צריכים לשלם שוטף+45, אבל אם אופי ההתקשרות מחייב זאת הם יכולים לקבוע מועד תשלום אחר, ובלבד שהוא הוגן. החל מהשנה השנייה לחוק גופים אלו ייכנסו להסדר הדומה למשרדי ממשלה ורשויות מקומיות, ולא יוכלו לקבוע בחוזה ההתקשרות מועד אחר מהאמור בחוק.

ממתי סופרים את השוטף? מרגע הגשת החשבונית או מרגע אישורה?

השוטף נספר מרגע הגשת החשבונית, במקרה בו אושרה לתשלום. מועד הגשת החשבונית ייחשב אחד מהבאים: מסירה ידנית, שליחה בדואר רשום, משלוח בדואר אלקטרוני, פקס עם אישור מסירה, מערכת אלקטרונית אחרת כגון פורטל הספקים, או אמצעי אחר שהוסכם על ידי המזמין והספק. המשותף לכל האמצעים הוא שיש תיעוד לגבי המועד בו הומצאה החשבונית.

במקרה בו התשלום מתעכב למרות החוק, מה הפיצוי שיוענק לספק?

איחור בתשלום יגרור תוספת ריבית לסכום המקורי. אם התשלום יתעכב בלמעלה מחודש תתווסף ריבית פיגורים.

איך ייאכף החוק על הגופים הציבוריים?

אכיפת חוק מוסר התשלומים תהיה אכיפה אזרחית, ועסק יוכל לתבוע את המזמין בבית המשפט.

למי אוכל לפנות אם התשלומים לא יתבצעו במועדם?

לבית המשפט

מתי אשלם מע"מ על התשלום, לפי ההסדר החדש?

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים הסדירה את נושא המע"מ ביחד עם רשות המסים כבר בשנת 2012. גם לאחר החלת החוק, הדיווח למע"מ יתבצע רק לאחר שהתשלום בוצע. כמו כן, לגופים ציבוריים אסור על פי חוק, לדרוש חשבונית מס מעסקים קטנים, בטרם העברת התשלום. לכן, הדיווח ותשלום המע"מ יתבצע רק לאחר שהתשלום הועבר לעסק.