$
משפט

הפרקליטה שהביאה להתפטרות גרסטל: "כדי לתקן לא מקימים גוף ביקורת פיראטי"

יו"ר ארגון הפרקליטים עו"ד לימור פלד לא מתחרטת על החלשת נציבות הביקורת: "ציפו מהפרקליטים לתת דין וחשבון לארגוני פשיעה על כל תלונה מופרכת". הנציבות: "הדו"חות הצביעו על כשלים אמיתיים בהתנהלות הפרקליטות"

משה גורלי 09:0905.06.16

אם אלון חסן מייצג את המודל האולטימטיבי, הבריוני, של ראש ועד עובדים, אז עו"ד לימור פלד, יו"ר ארגון פרקליטי המדינה, נראית ההפך הגמור. אבל אסור לטעות בה. אגרוף ברזל בכפפת משי, תיארו פעם את אהרן ברק כשמונה ליועץ המשפטי לממשלה, ולא מופרך לתאר כך את פלד. יש לה מניות בכורה בהתפטרות השופטת בדימוס הילה גרסטל מראשות נציבות הביקורת על הפרקליטות, וכן היא אחראית על ביטול הנציבות במתכונתה המועצמת הנוכחית. "הצלחנו לעצור את הרכבת הדוהרת", מסכמת פלד בראיון ל"כלכליסט", "ולהחזיר אותה לתחנה כדי שתצא לכיוון חדש, שונה לגמרי".

 

 

פלד מודה שבתחילת הדרך הפרקליטים לא הבינו מה נחת עליהם: "לא הבנו בהתחלה את עולם הביקורת, שהוא מקצוע בפני עצמו, ואילו זכויות מגיעות למבוקרים. הקימו גוף ללא הידברות איתנו, שמשנה מהותית את הזכויות שלנו, ואפילו לא בחוק".

 

מי שהחל את המאבק נגד נציבות הביקורת היה פרקליט המדינה משה לדור, אלא שמחליפו שי ניצן יישר בתחילת דרכו קו עם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שחתום על "נציבות גרסטל". פלד המשיכה את מאבקו של לדור, ובהמשך היא גרפה את תמיכתם של ניצן ושל וינשטיין. מה שגרם להנהלת הפרקליטות לצאת נגד גרסטל היה התגברות האיומים על הפרקליטים מצד הסנגורים והדו"ח שבו אתגרה גרסטל את שיקול דעת המשנות לפרקליט המדינה והיועץ המשפטי, רחל שילנסקי, דינה זילבר ואורית קורן בפרשת הלחצים שהופעלו על מנהל המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל לשנות את תצהירו לטובת ד"ר מאיה פורמן־רזניק.

נציבת הביקורת הילה גרסטל. "הפרקליטים הודיעו מראש שלא ישתפו פעולה" נציבת הביקורת הילה גרסטל. "הפרקליטים הודיעו מראש שלא ישתפו פעולה" צילום: אריאל בשור

 

הסיפור החל בלחצים הפוליטיים שתבעו הקמת גוף ביקורת אפקטיבי שירסן את הפרקליטות. "היתה קבוצה של אינטרסנטים מאוד מסוימים שהיו מתוסכלים מכך שמערכת המשפט לא נרתעת ועושה את מה שצריך בעניינם", אומרת פלד, "והם שמו להם למטרה להחליש את בתי המשפט ואת הפרקליטות. זה האינטרס האמיתי שלהם, ולא היעדר הביקורת". ניתן להניח כי אותם אינטרסנטים שהיא לא נוקבת בשמם הם, בין היתר, שניים שהושלכו אל גוב האריות הפלילי, חיים רמון ויעקב נאמן, שהובילו את הקמת נציבות הביקורת.

 

מי שנושא צלקות של העמדה לדין, שלשיטתו מונעת משיקולים זרים, פשוט רצה לתקן.

"מי שרוצה לתקן לא מקים גוף ביקורת פיראטי שאין בו הגנות, ומפקיע זכויות ממי שמשמש ככרית הביטחון ומעטפת ההגנה של הציבור במלחמה נגד ארגוני פשיעה והשחיתות הכלכלית והשלטונית".

 

לפלד חשוב להדגיש שני דברים, שהיא לא נגד גרסטל ולא נגד ביקורת: "את המאבק התחלנו נגד מסמך העקרונות עוד לפני שגרסטל מונתה. מסמך שהקים גוף כלאיים שלא קיים בשום מקום בעולם. סלט של ביקורת מערכתית ופרטנית, פנימית וחיצונית". אלא שנמרצותה של גרסטל, שהנפיקה שבעה דו"חות בתוך פחות משנתיים, הפכה את הנציבות לחרב מתהפכת מעל ראשם של הפרקליטים. "ככל שהנציבות הלכה והתבססה, כך תפחה והתעצמה כמות האיומים באולם על הפרקליטים מצד סנגורים", אומרת פלד.

 

לגרסטל אין היכולת להפריד בין תלונת שווא לתלונה אמיתית?

"לדעתי, הסינון שלה לא היה מספיק טוב. גם תלונות מופרכות נשלחו לפרקליטים לתגובה, והם נדרשו עכשיו לתת דין וחשבון לארגוני הפשיעה ולסנגורים שלהם".

 

מהנציבות נמסר בתגובה ש"עוד לפני הקמת הנציבות הודיע ארגון הפרקליטים כי לא ישתף פעולה עם הביקורת. כתוצאה מכך, אף פרקליט לא 'נדרש לתת דין וחשבון' שכן התלונות שנשלחו לפרקליטים נענו במכתב סטנדרטי שלנוכח עיצומי הארגון, הפרקליטים אינם מגיבים לתלונות".

 

גם לפני הקמת הנציבות התאפשר להתלונן, ללשכת עורכי הדין ולמבקר המדינה.

פלד: "הלשכה והמבקר לא נתפסו כגופים שהוקמו לטיפול ייעודי בפרקליטים. בלשכה למשל יש מאזן אימה. גם הפרקליט יכול להתלונן על הסנגור. שניהם חברים בלשכה. בנציבות רק הסנגור יכול להתלונן, במיוחד כשבראשה עמדה דמות כל כך עוצמתית".

 

אז בסוף חזרנו לגרסטל. היא היתה במרכז המאבק, ולא הביקורת.

"רשימת המבוקרים במנדט שלה ארוכה ומפוארת: רשות ההגבלים העסקיים, רשות המסים, התביעה המשטרתית, התביעה העירונית, מייצגי המדינה בערכאות במשרדי הממשלה השונים. והנה, בפחות משנתיים שבעה דו"חות רק על הפרקליטות. אפס על שאר הגופים. בעקבות זאת גם בהנהלת משרד המשפטים הבינו שיש כאן בעייתיות. כשכל חודש מתפרסם דו"ח, הציבור יכול לחשוב בטעות שאולי יש בעיה אמיתית רק עם הפרקליטות".

 

לימור פלד (43); תפקיד: פרקליטה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה; מצב משפחתי: נשואה + 3; מגורים: מודיעין; השכלה: תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית; תחביבים: רכיבה על אופניים לימור פלד (43); תפקיד: פרקליטה במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה; מצב משפחתי: נשואה + 3; מגורים: מודיעין; השכלה: תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית; תחביבים: רכיבה על אופניים צילום: אוראל כהן

 

מהנציבות נמסר בתגובה ש"במשך שנתיים ורבע פורסמו ארבעה דו"חות. דו"ח חמישי אינו מפורסם בשל עתירה שהוגשה נגד פרסומו ודו"ח שישי נמצא בפרקליטות לצורך מתן תגובה. הדו"חות הצביעו על כשלים אמיתיים בהתנהלות הפרקליטות".

 

הטענות שלכם לא היו רק על הכמות, גם על איכות הביקורת.

פלד: "כשיצא הדו"ח הראשון, ראינו בו שלוש 'הכרעות' שנראו לנו תמוהות ביחס למה שאמור להיכתב בדו"ח ביקורת. ביקורת לא אמורה להיכתב כפסק דין. אמרו לנו שזה הסגנון שלה, שזה מה שהיא יודעת לעשות, לכתוב פסקי דין. התוצאה היא משפט שדה. פרקליט ניצב מול מסקנות בלי שקיבל הזדמנות להגן על עצמו, כאשר מי שהתלונן נגדו יכול להשתמש במסקנות האלה בעתיד בהליך משפטי או משמעתי".

 

מהנציבות נמסר בתגובה ש"פלד מבלבלת בין דו"ח ביקורת לדו"ח פעילות, שבו מפורטת הפעילות השנתית של הנציבות וניתנות דוגמאות להכרעות בתלונות שהוגשו. אין ולו מקרה אחד שניתנה על ידי הנציבות הכרעה המקבלת תלונה כמוצדקת, ללא שניתנה לנילון הזדמנות להגן על עצמו".

 

הדרך להפלת גרסטל נסללה למעשה עם הפלת הממשלה הקודמת. את מקומה של שרת המשפטים ציפי לבני, התומכת הנלהבת והנחושה ביותר של גרסטל, תפסה איילת שקד. ההישג הראשון של כהונתה נרשם בסיום שביתת הפרקליטים לפני כשנה. התמורה היתה במינוי השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, לשעבר מבקר המדינה ונציב הקבילות על השופטים, להכריע בסכסוך בין גרסטל לפרקליטים ולנסח את המתווה הראוי לנציבות. בדו"ח שלו, שהיה התחנה המשמעותית ביותר במאבק, נקבע שהמתכונת שלפיה פעלה גרסטל שגויה מיסודה. מסקנתו העיקרית היתה שאת גוף הביקורת יש להקים בחקיקה, ולהפריד בין ביקורת מערכתית שתוכפף למבקר הפנים במשרד המשפטים ובין ביקורת פרטנית של אומבודסמן (נציב קבילות) שיוקם כגוף עצמאי.

 

שקד, שמצאה עצמה נקרעת בין גרסטל לגולדברג, הגתה הצעת חוק מוזרה שנועדה לפשר בין השניים: בשנה בראשונה תפעל הנציבות במתכונת המועצמת שרקחה גרסטל; בשנה השנייה במתכונת הפיצול שגיבש גולדברג; ובשנה השלישית יוחלט על פתרון הקבע. גרסטל הבינה שבסוף יהיה פיצול והתפטרה. גולדברג, בישיבת ועדת חוקה שהתקיימה בשבוע שעבר, התבטא כך: את הצעת החוק עשיתם בשביל גרסטל, אז עכשיו אחרי שהיא הלכה אין כבר צורך בשנה הראשונה. תלכו ישר למודל המפוצל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x