• תפריט
בארץ

"נגעו לי בכתף ולחשו: 'אני חושב שקנו אותנו'"

מנכ"ל סנדיסק ישראל שחר בר־אור גילה על מיזוג החברה הבינלאומית עם ווסטרן דיגיטל מהעובדים שלו באמצע הרצאה, ואז היה צריך להפיג את חששותיהם: "למרכז הישראלי יש חשיבות משמעותית עבור סנדיסק ועבור ווסטרן דיגיטל"

הראל עילם 08:1922.03.16

כשחברת האחסון ווסטרן דיגיטל (WD) הודיעה על כוונתה לרכוש את סנדיסק העולמית ב־19 מיליארד דולר, מנכ"ל סנדיסק ישראל שחר בר־אור הקשיב להרצאה על חזון החברה העולמית לשלוש השנים הקרובות עם 300 מעובדיו. לאף אחד, גם לא למדריך מטעם המטה הבינלאומי, לא היה מושג על העסקה שנרקמה מאחורי הקלעים בקליפורניה. "זאת היתה סיטואציה משעשעת", נזכר בר־אור באותם רגעים באוקטובר האחרון. "הקשבתי להרצאה ופתאום שמתי לב שכולם באודיטוריום מתרכזים בסמארטפון ומתחילים להתלחשש. הבנו שמשהו לא סביר קורה כאן. ואז מישהו נגע לי בכתף ולחש: 'אני חושב שקנו אותנו'".

 

בר־אור נמצא בסנדיסק עוד מימי M–Systems, החברה המיתולוגית של דב מורן שאחראית לדיסק און קי ונרכשה בידי סנדיסק העולמית ב־2006 תמורת 1.55 מיליארד דולר. לדברי בר־אור, הניסיון מאותה רכישה סייע לו להתמודד עם אותו רגע קשה שבו נאלץ לעלות על הבמה ולאשר את רכישת סנדיסק מול כל העובדים - לאחר שגילה עליה בעצמו מקריאת דיווחים בסוכנויות הידיעות.

 

"סיפרתי להם על הניסיון מהעסקה הקודמת ועל איך זה מרגיש להיבלע בידי חברה גדולה יותר", הוא אומר. "דיברנו בצורה הכי פתוחה שאפשר. לקחתי שאלות מהעובדים וניסיתי לענות לכולם. חצי שעה לאחר הפרסום בסוכנויות הידיעות קיבלנו מכתב עם מידע נוסף ותשובות מהמטה".

 

מה השאלה הכי נפוצה במקרים כאלו? איך מרגיעים את העובדים שמודאגים מהעתיד שלהם?

"כל שינוי יוצר אי־נוחות. אני מאמין שצריך לפעול במקסימום שקיפות. כולם היו מוטרדים אם זה יביא לקיצוצים, אבל צריך לזכור שהעסקה לא תצא לפועל לפני הרבעון השלישי של 2016. עד אז אנחנו מחויבים להמשיך ולהתנהל כחברה עצמאית לכל דבר, אז זו לא שאלה שרלבנטית לטווח הקרוב".

 

ובטווח הרחוק?

"זה יהיה לא אחראי מצדי להעריך מה יקרה בעוד שנה. אני רק יכול לציין שלמרכז הישראלי יש חשיבות משמעותית עבור סנדיסק ועבור WD. אישית אני לא מודאג אלא אופטימי. גייסנו עשרות אנשים מאז ההכרזה על העסקה ולא היה אדם אחד שהעדיף לא להגיע אלינו".

 

"המוצרים מישראל מובילים את סנדיסק"

 

בר־אור מוסיף בצניעות כי בסופו של דבר מנכ"ל יכול לעשות די מעט בסיטואציות כאלו, כי הכל מוכרע בתנאי העסקה עצמה. "אפשר לדבר עד מחר, אבל אם העובד ירגיש שיש לו חבל על הצוואר, מה שתגיד לא יעזור. אבל כשמסתכלים על מה שהאנליסטים בתעשייה אומרים על הרכישה, הם נראים אופטימיים".

 

המשקיעים בשוק אכן קיבלו את העסקה בהתלהבות. בסוף ספטמבר נסחרה מניית סנדיסק לפי שווי של 49 דולר והיום היא מרחפת סביב 76 דולר למניה. WD היא אולי החברה הגדולה בעולם הדיסקים הקשיחים, אבל השוק עובר לתחום הפלאש שבו אין לה כמעט נוכחות. סנדיסק מצדה מתקשה להתמודד מול התחרות שמציבות חברות ענק כסמסונג. המיזוג עשוי להציל שתי חברות ותיקות שיחד עשויות להיות חזקות יותר.

 

לדברי בר־אור, שמתפקד גם כסגן נשיא חטיבת המובייל בסנדיסק העולמית, לשלוחה בישראל יש חשיבות משמעותית עבור WD. ישראל מובילה את מאמצי הסלולר של סנדיסק, שמפתחת מערכות אחסון לסמארטפונים וטאבלטים. בר־אור מספר בגאווה על הפרויקט המשותף של הצוות שלו עם LG, לפיתוח מערכת האחסון המתקדמת שבמכשיר הדגל של היצרנית הקוריאנית V10. לדבריו, כ־100 איש עברו על הפיתוח ועל יצירת כלי אימות, ובהם גם הסטודנטית שיראל אשכנזי.

 

מימין: בר־אור והסטודנטית אשכנזי. "מצוינות טכנולוגית ומנהיגותית" מימין: בר־אור והסטודנטית אשכנזי. "מצוינות טכנולוגית ומנהיגותית" צילום: אוראל כהן

 

"קשה ליצור מערכת שנקייה לחלוטין מתקלות", אומר בר־אור. "אימות זה תחום שנתפס כאפרורי אבל החשיבות שלו רק עולה, זו המומחיות שיש לנו בארץ. המוצרים שאנחנו מפתחים כאן מובילים את כל סנדיסק. WD ידועים בהקפדה על איכות ואני חושב שהמומחיות שלנו תהיה חשובה להם".

 

כיצד אתה מחלק את העבודה בין שני הכובעים שלך - מנכ"ל המטה הישראלי וראש חטיבת המובייל?

"לכאורה מדובר בשני תפקידים מאוד שונים, אבל בפועל רוב פעילות המובייל נמצאת בארץ כך שיש הרבה סינרגיה. עבדתי במטה בארה"ב וחזרתי לארץ כי הפוקוס של המובייל נמצא כאן".

 

"הנכס הכי יקר בהייטק זה הרזומה"

 

בר־אור מוביל צוות של קרוב ל־800 איש שרובם מועסקים במטה בכפר סבא והשאר במרכזים בתפן ובעומר. בחצי השנה האחרונה סנדיסק ישראל גייסה 85 איש והיא צפויה לגייס 30 עובדים נוספים בחודשים הקרובים. אבל, הוא מוסיף, כ־30%

מהעובדים עדיין נמצאים בה מימי M–Systems, כלומר לפחות עשור.

 

איך משמרים עובדים למשך זמן רב כל כך?

"אני חושב שיש שני אספקטים לשימור עובדים. הראשון והחשוב יותר הוא האתגר הטכנולוגי המקצועי. הנכס הכי חשוב עבור עובד הייטק, יותר מדירה או רכב, הוא הרזומה והמוניטין. זה מה שקובע את רמת העניין שיש לו בעבודה, את רמת האנרגיה ואת כושר ההשתכרות שלו בעשור הקרוב. כשאני מדבר עם עובדים חדשים אני אומר להם להסתכל מדי חודש מה קורה לקורות החיים שלהם, מה הם לומדים ואיך הם מתפתחים מקצועית. זה לא חשוב רק להם, זה חשוב גם לנו. אני חושב שהאנשים נמצאים פה בשביל האתגרים המסובכים שאנחנו מציעים. החלק השני הוא האווירה והתנאים שיש כאן".

 

כשנכנסת לתפקיד לפני כשנתיים התלוננת על מחסור אקוטי בכוח אדם מוכשר בישראל. אפילו אמרת שנאלצת להעביר משרות להודו וציינת שזה האתגר הכי גדול שלך כמנכ"ל. מה השתנה מאז?

"חד־משמעית עדיין קיים מחסור, ואני חושב שצריכים לעשות עוד הרבה לפני שנצליח לפתור אותו. כחברה, הפתרון המתבקש הוא לפתוח את כל ערוצי הגיוס, לעבוד מול כל האוניברסיטאות והמכללות ולהיות מוכן לקלוט סטודנטים כבר

במהלך הלימודים.

 

במקביל צריך לעבוד דרך הרשתות החברתיות וחברות ההשמה.

"נוסף על כך הגדלנו משמעותית את צוות הגיוס. אחד הדברים הראשונים שעשיתי עם כניסתי לתפקיד היה להכפיל את צוות הגיוס וכמות המשרות הפנויות, אבל גם אחרי כל זה עדיין נאלצנו להעביר חלק מהמשרות להודו".

 

השאלה על אתגר התפקיד מעוררת את הסטודנטית אשכנזי לתהות על העצות שיש לבר־אור לסטודנטים צעירים שמקווים להיכנס לניהול הייטק בעתיד. בר־אור מסביר כי מנהל הייטק צריך להתמודד עם אתגרים סבוכים ביותר: "חייבים להקפיד במידה שווה על מצוינות טכנולוגית ומצוינות מנהיגותית", הוא משיב. "יש אנשים שמתבלבלים, שוכחים את הטכנולוגיה, וחושבים שאם יהיו מנהיגים טובים וכריזמטים הם יצליחו. ואז הם מתרסקים כי הם מעריכים בחסר את המורכבות הטכנולוגית של קבלת החלטות נכונות. ויש אנשים שמבינים בטכנולוגיה אבל לא מתקשרים, לא שמים לב למה מניע עובדים ונופלים בצד הניהולי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x