שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

24 שעות בסורוקה - עדות אישית

לאבי נמצא תורם קרנית, הוזעקנו לביה"ח. אבל מאז ההודעה הראשונה עברה עלי יממה של המתנה מורטת עצבים בין השאר משום שהמערכת הממחושבת לא היתה מעודכנת ואיש לא ידע לענות לי אם אבא בניתוח. זה לא מפריע לחגיגות השכר בסורוקה להימשך

אורן כהן 19:1124.12.13
הטלפון אצל אחותי צלצל בערב. סורוקה על הקו: "יש לנו תורם קרנית. תביאי את אבא שלך ננתח אותו מחר".

 

אחותי טסה לבית החולים למחלקת העיניים. האחות בסורוקה: "מצעים תמצאי על העגלה בצד שמאל בסוף המסדרון ,פיג'מות ומגבות על העגלה בצד ימין. תסדרי לו את המיטה ותדאגי שיחליף לפיג'מה".

 

אחותי: "מצאתי רק פיג'מה במידה לארג' וזה נראה לי ממש גדול בשבילו..."

 

סורוקה בחיוך קצת עייף: "תגידי תודה שבשעה כזו מצאת פיג'מה".

 

אחותי אמרה תודה.

 

סורוקה: ״אם תתקשרו ב-23:00 נגיד לכם מתי אבא נכנס לניתוח. הרופא יכין את הרשימה הממוספרת. כך תדעו מתי לבוא״.

 

מה עושה עובד עם בגדי חדר ניתוח סטריליים בחדר ההמתנה בסורוקה? מה עושה עובד עם בגדי חדר ניתוח סטריליים בחדר ההמתנה בסורוקה? צילום: אורן כהן

 

הפעם תורנות בית החולים היא שלי. אני מתקשר ב-23:00.

 

סורוקה: ״לצערי הרשימה עוד לא מוכנה. כנראה יותר מאוחר. תתקשר שוב, אבל לא לפני 01:00״

 

אני: "מתי הניתוח הראשון?"

 

סורוקה: ״שבע וחצי״.

 

אני: "לא יישאר לי הרבה זמן לישון אם הוא יהיה ראשון ואני צריך להתקשר ב-01:00. אני מגיע מת״א".

 

סורוקה: ״אין לי איך לעזור לך״.

 

אני מתקשר ב-01:00.

 

סורוקה: ״מצטערת הרשימה עוד לא מוכנה. תתקשר במהלך הלילה. אולי בחמש בבוקר״?

 

אני מתקשר ב-04:00.

 

סורוקה: ״רגע, אני מחפשת את הרשימה. הנה היא. לצערי אני לא יכולה להגיד לך באיזו שעה אביך ינותח. הרופא מחליט במהלך היום. אצלנו אין מספרים. אבל לפי הרשימה נראה לי שהוא יהיה המנותח השני״.

 

הלך לי הלילה. חמש מקלחת, שבע במחלקה.

 

בדרך לחדר ניתוח. סורוקה: ״קח את הכרטיס הזה. זה המספר הסידורי של אבא. על המסך בחדר ההמתנה תוכל לראות את התקדמות התהליך. הכנה לניתוח, ניתוח ומעבר לחדר התאוששות״.

 

אני: "תודה. זה רעיון יפה".

 

יושב בחדר המתנה מול המסך ומנקר. קורא קצת חדשות ב-ynet. רואה שפרופ' גבריאל סנדרו מסורוקה היה שיאן השכר במגזר הציבורי ב-2011. מעצבן. שוב מסתכל במסך. מספרים מתחלפים. אף אחד מהם לא של אבא שלי. ניגש לאחות בחלון המודיעין של חדרי הניתוח.

 

אני: "אבא שלי נכנס לניתוח אבל אני לא רואה את המספר שלו על המסך".

 

סורוקה: ״גם אצלי במחשב הוא לא מופיע. נראה לי שהניתוח בוטל״.

 

היא מעלעלת בדפים. על הדף של אבי מופיע: ״מבוטל״.

 

אני: "מי כתב את זה?"

 

סורוקה: "אני".

 

אני: "למה בוטל? את בטוחה? איפה אבא שלי?"

 

סורוקה: "ראיתי שהוא לא מופיע על המסך אצלי במחשב אז חשבתי שהניתוח בוטל".

 

אני: "את יכולה לבדוק?"

 

סורוקה: "אין לי איך. אבל ראיתי שהכניסו אותו לחדר ניתוח. לפעמים יש תקלות במערכת. כשדליה תבוא אשאל אותה".

 

אני: "את צוחקת אתי?"

 

סורוקה: "אתה יודע מה? תכף אלך לשאול".

 

סורוקה חוזרת: "שאלתי את דליה. גם היא ראתה שהכניסו אותו לחדר ניתוח. הוא בטח שם. אנסה לבדוק שוב".

 

סורוקה חוזרת: "כן. הוא בניתוח, האחות הקלידה אבל זה לא הגיע למסך. תקלות קורות״.

 

סורוקה חוזרת: "עכשיו הוא בהתאוששות. המנתח בא לדבר איתך"?

 

אני: "לא".

 

סורוקה: "טוב. לפעמים הוא שוכח".

 

אני: "את יכולה לקרוא לו?"

 

סורוקה: "אתה יודע מי היה המנתח"?

 

נשברתי. צעקתי. אבל בחיי שלא הרבצתי לאיש מהצוות הרפואי. בזכותי לא ישביתו מחר את השירות המסור שלהם במחאה על אלימות מצד משפחות המטופלים, וימשיכו בחגיגות השכר שלהם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x