שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי: ה-WiFi הורג את העצים

מחקר חדש ומטריד מעלה שחשיפה לקרינת WiFi גורמת לגידולים בעצים. וגם: שביתה במפעל הגאדג'טים הידוע לשמצה פוקסקון, והעונש על שימוש בשיטת מצליח נגד גולשים חפים מפשע

יוסי גורביץ 13:0121.11.10

מחיר הקידמה

 

לעיירה ההולנדית אלפן אאן דן ריין אין בדרך כלל יותר מדי סיבות להגיע לכותרות: עם קצת יותר מ-70 אלף תושבים ומגדל שעון נחמד בתור אטרקציה תיירותית, לא פלא שכשחושבים על הולנד היא לא בדיוק המקום הראשון שקופץ לראש. אבל לפני חמש שנים נתקלו פקידים בעיירה, די במקרה, במה שעלולה להתברר כצרה אמיתית מבחינת העולם כולו, ובמיוחד מבחינת החלקים היותר מרושתים שלו.

הקרינה מסוכנת לעצים. ומה איתנו? הקרינה מסוכנת לעצים. ומה איתנו? צילום: אלעד גרשגורן

 

הפקידים הבחינו שהעצים בעירם סובלים משורה של בעיות: עיוותים, גידולים בלתי בריאים, גזעים מדממים ועוד. מאחר שהם לא הצליחו לברר מה לעזאזל קורה, הם הזמינו חוקרים לבדוק את הנושא. המסקנה של החוקרים היא חד משמעית: הנזק לעצים נובע ישירות מקרינת WiFI. כן, זאת שמפיקות רשתות האינטרנט האלחוטיות. החוקרים חשפו שורה של עצים לקרינת WiFi בתנאי מעבדה, וגילו שהקרינה מחסלת את העלים שלהם. בנוסף, גילו החוקרים שהקרינה מונעת גדילה של קלחי תירס. 

 

הבעיה אינה מוגבלת לאלפן אאן דן ריין: בעיה דומה נמצאה בקרב עצים נשירים בכל רחבי הולנד, והיא כמעט שלא היתה שם לפני חמש שנים. אם אז נפגעו 10% מהעצים, עכשיו שיעור העצים שנפגמו עומד על 70%. ואיך זה משפיע על בני אדם ובעלי חיים? החוקרים, במהלך הגיוני, נמנעו מהלהתייחס לשאלה המטרידה הזאת, כי זה לא התחום שלהם, אבל קראו לערוך מחקרים נוספים.

 

קום התנערה, עם חלכה / עם עבדים מזי רעב

 

פוקסקון, החברה שמייצרת חלק ניכר מהגאדג'טים בעולם (עם התמחות במוצרי אפל), לא מצליחה לרדת מהכותרות: לאחר שורה של התאבדויות עובדים שמאסו בתנאים המחפירים, ולאחר שביקורת עזה נמתחה על תנאי החיים של העבדים הנ"ל, פרצה השבוע שביתה במפעל שלה בפושן.

 

על פי ידיעות שטרם אושרו – וכנראה לא יאושרו כי בסין עסקינן – כ-6,000 עד 7,000 עובדים לא רק שבתו, אלא גם יצאו למחאות פומביות. שביתות הן דבר חדש ועדיין נדיר בסין, שם מקבלים כמובנת מאליה את התפיסה שדם הפועלים צריך להיות השמן על גלגלי הכספות של האליטה החדשה.

 

העובדים מוחים, על פי הדיווחים, על שכר נמוך מזה שהבטיחה החברה לאחר שערוריית ההתאבדות, ועל כך שהיא מתכוונת להעביר חלק מהם לאתרי עבודה אחרים. פוקסקון הכחישה שיש מחאת עובדים מאורגנת, אבל נאלצה להודות שחלק מהעובדים ביקשו העלאת שכר, דבר שלא היה עולה על הדעת לפני שנה.

 

שכרו הממוצע של עובד פוקסקון הוא כ-300 דולר בחודש, פחות משליש משכר המינימום בישראל, וחלק מהעובדים מקבלים אפילו פחות משכר המינימום הסיני. בעבר הודיעה פוקסקון שכדי לשמור על שולי הרווח שלה, היא תיאלץ לגלגל את הוצאותיה על הצרכנים ולהעלות את מחירי הגאדג'טים; אם השביתה הזו תצליח, ויש לקוות שהיא תצליח, צפויה עוד עלייה במחירים. מה לעשות, יש מחיר לביטול העבדות.

 

יו"ר פוקסקון, טרי גו. שביתה? לא שמענו על זה יו"ר פוקסקון, טרי גו. שביתה? לא שמענו על זה צילום: בלומברג

 

על הזכות לחירות, גוגל ופייסבוק

 

סר טים ברנרז-לי הוא אחד האנשים החשובים ביותר בהיסטוריה, של הרשת ובכלל: בעוד כחודש ימלאו 20 שנה ליום שבו יצר את הדפדפן הראשון ואת האתר הראשון, ששניהם שכנו אמנם על אותו מחשב עצמו, אבל הדליקו מהפכה גדולה.

 

לרגל האירוע, כתב סר טים מניפסט, כפי שהיה מקובל פעם. הוא קרא לו "לחיי הרשת": רמז גס, ככל הנראה, לטענה המטופשת של המגזין Wired מלפני כמה חודשים שלפיה "הרשת מתה". במאמר הוא ניסה להציב כללים לשימוש נכון ברשת. אחרי הכל, הוא כתב בצדק, "הרשת חשובה יותר כרגע לחופש הדיבור מכל מדיום אחר. היא מביאה לימינו אנו את העקרונות שנקבעו במאגנה כארטה הבריטית, בחוקה האמריקאית ובמסמכים חשובים אחרים: שמירה על החירות מכך שירגלו אחריך, יסננו אותך, יצנזרו אותך או ינתקו אותך".

 

בקצרה, סר טים מנסה לקבוע את החיבור לרשת כזכות יסוד – זכות שכמה מדינות כבר הכירו בה. אבל הוא הולך מעבר לכך: מעבר לזכות להיות מחובר, הוא טוען, יש למשתמש זכות שלא ידחקו לאחור את התוכן שהוא מעוניין בו משיקולים זרים. במילים אחרות, נייטרליות רשת היא חלק בסיסי מהזכויות האלקטרוניות.

 

בהתאם, יש לו כמה מילים עוינות כלפי גוגל והעסקה שלה עם ספקיות האינטרנט, שבמסגרתה היא ניסתה לקבוע שנייטרליות הרשת לא תחול על הרשת הסלולרית. הוא מציין ש"להרבה מאד אנשים, מיוטה ועד אוגנדה, יש גישה לרשת רק דרך חיבור סלולרי", וש"משונה להעלות על הדעת שזכותי לגישה למקור המידע על פי בחירתי תתקיים רק כאשר אני משתמש במחשב שבביתי, אבל לא כאשר אני משתמש בסלולר שלי". הוא שמר עוד כמה מילים חריפות לפייסבוק ולרשתות חברתיות אחרות, ששומרות את מידע המשתמשים שלהן לעצמן ולא מאפשרות לנייד אותו החוצה, וקרא למשתמשים לעשות שימוש ברשתות חברתיות חופשיות, כמו Diaspora.

 

הבעיה, כמובן, היא שהרשת כבר בת 20. היא עושה מה שבראש שלה, ולא מה שאבא שלה היה רוצה שהיא תעשה. ככה זה.

 

ברנרז-לי. הרשת שייכת לגולשים ברנרז-לי. הרשת שייכת לגולשים צילום: בלומברג

 

אז, שוב, מי הנוכלים?

 

המדור עוקב כבר זמן רב אחרי מסע הציד של חברת עוכרי הדין הבריטית דייבנפורט ליונז, שלפני כמה שנים התחילה לשלוח מכתבי איום לשורה של אנשים שבהם חשדה בגניבת תוכן. בחלק ניכר מהמקרים האנשים שאת יומם היא הרסה היו חפים מפשע, לא מעט משום שפושעים אמיתיים – אנשי פיירטביי – הכניסו את כתובות ה-IP שלהם למאגר הכתובות של משתמשי האתר.

 

עכשיו מסתובב הגלגל, ושניים מאנשי דייבנפורט יעמדו בעוד כחצי שנה בפני הליך משמעתי של לשכת עורכי הדין הבריטית. סעיף האשמה: האשמה חסרת אחריות של אנשים חפים מפשע. הלשכה מתכוונת להוכיח שהשניים ידעו שכאשר הם מבססים מכתב איום או כתב תביעה על כתובת IP, מדובר היה בראייה בלתי מספקת שאין בה כדי לקבוע אשמה.

 

מה שקרה כאן, בעברית, היה כנראה ניסיון להשתמש בשיטת מצליח. דייבנפורט יצאה מנקודת הנחה שרוב האנשים שמקבלים מכתב איום יעדיפו לשלם את הסכומים הנמוכים יחסית שהיא דרשה ולא לצאת למאבק משפטי על הגנתם. אם מישהו טרח לעשות את זה, דייבנפורט נהגה לסגת. תלונה על התנהלותם של הערפדים שלה הוגשה כבר בדצמבר 2008. יש לקוות שלשכת עורכי הדין תשלול מאנשי דייבנפורט את רשיון עריכת הדין שלהם, ותלמד אותם לקח קטן וחשוב..

 

קצרצרים
אופס, לא התכוונתי. ווזניאק אופס, לא התכוונתי. ווזניאק צילום: בלומברג

 

ביום חמישי האחרון נודע כי לאחרונה אמר המייסד השני של אפל, סטיב ווז'ניאק, שהאנדרואיד הוא העתיד. הוא צוטט באיזה עיתון הולנדי. באפל נכנסו ללחץ, ותוך זמן מה מיהר ווז'ניאק להודיע שדבריו הוצאו מהקשרם ושהוא בעצם אמר שלאנדרואיד אולי יהיה נתח שוק גדול יותר, אבל מדובר במערכת מחורבנת. באותה הזדמנות הוא ביקש קצת מים ושישחררו אותו מהאלקטרודות. 

 

צעירה סינית, שן ג'יאנפינג, כתבה לאחרונה ציוץ סרקסטי: הערה על כך שהמהומות הלאומניות בסין נגד יפנים הן יוזמה כמעט-שקופה של המשטר. הציוץ הזה – שלוש מילים בלבד, "קדימה, נוער זועם!" – עלה לה בשנה של מאסר עם עבודת פרך בגולאג סיני. 122 ימי עינויים על כל מילה, לעזאזל.

 

שוודיה הוציאה צו מעצר בינלאומי כנגד ג'וליאן אסאנג', מייסד וויקיליקס, בחשד לביצוע מעשי אונס. על הפרשה עצמה כבר כתבנו כאן. הדובר של וויקיליקס טוען כעת שלמרות שלאסאנג' עומדת זכות השתיקה, הוא הציע לתביעה לראיין או לחקור אותו כשהיה שם. הארגון טוען כי להאשמות כנגד אסאנג' אין בסיס, וכי מדובר ב"רדיפה, לא תביעה" (זה נשמע טוב יותר באנגלית: persecution, not prosecution). לא ברור אם אסאנג' יחזור לשוודיה לעמוד שם לדין, או שייאלץ מעתה להתחמק לא רק מהפנטגון אלא גם מהאינטרפול.

 

שנת 2010 טרם נגמרה, כך שאי אפשר לדעת מי הטמבל של השנה, אבל אפשר להניח במידה של בטחון שיאן פנאסג'וק תפס מקום של כבוד ברשימה הפותחת. הלז, מהנדס תוכנה במקצועו, שילשל לאחרונה לכיסו של מפתח אחר, ג'ון ג'ייקובס, 335 אלף דולרים אמיתיים לחלוטין תמורת נכס וירטואלי, קרי חלקים נרחבים מהמועדון Club Neverdie שבמשחק Entropia Universe. פנאסג'וק לא לבד: סך ההכנסות שקיבל ג'ייקובס על מכירת כל Club Neverdie עומד על 635 אלף דולרים ירקרקים, וקודם לכן הוא הכניס 200 אלף דולרים לשנה ממכירת טובין וירטואליים.

 

לקראת עונת החגים, מציעה אמזון פיצ'ר חדש: כעת אפשר להעניק ספר דיגיטלי במתנה – כלומר, לרכוש אותו עבור אדם אחר – ולתת אותו לכל אדם שיש לו כתובת דואר אלקטרוני, גם אם אין לו קינדל. באמזון אומרים שהם הראשונים לבצע מהלך כזה. שזה נחמד, אבל עדיין לא עונה על הבעיה הקשה ביותר של הקינדל וספרים אלקטרוניים אחרים: שאי אפשר להשאיל או לשאול ספר. סיימת לקרוא ספר מוצלח במיוחד, ואין לך דרך לחלוק את החוויה עם מישהו אחר, חוץ מאשר באמצעות דיבור מתלהב ועמוס תנועות ידיים. היוזמה החדשה היא צעד בכיוון הנכון, אבל לא בדיוק תחליף.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x