• תפריט
דעות

מורשת רבין היא גם קידום השוויון

סיוע חברתי-כלכלי למגזר הערבי יביא את הדו-קיום האמיתי

אריק מויאל 12:1319.10.10
בימים אלו מציינת מדינת ישראל את יום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. לאורך השנים מזוהה יום זה יותר מכל עם פעולותיו של רבין למען השלום, אך מעטים מציינים את פעולותיה של ממשלת רבין השנייה למען חיזוק הכלכלה במגזר הערבי בתחומי מדינת ישראל.

 

מחקר שהוצג בכנס קיסריה
ביוני השנה מצביע על תופעת (אי) התעסוקה של המגזר הערבי בישראל, אוכלוסיה המונה כ-1.5 מיליון איש, ומגדיר את הנושא "כאתגר מורכב ומשמעותי לישראל ולכלכלתה". עפ"י המחקר, שיעור השתתפות הערבים בישראל בשוק העבודה עומד על 42% לעומת 59% בקרב היהודים בארץ והוא מהנמוכים בעולם.

 

למעשה, מדובר בשתי כלכלות המתקיימות זו לצד זו, האחת מפותחת וצומחת והשנייה נמצאת בשנים האחרונות במגמת קיפאון. מצב זה בעייתי, כמובן, מנקודת ראותו של הפרט ושל כלל הערבים בישראל כמיעוט לאומי, אך הוא צריך להדאיג כל ממשלה בישראל מאחר ויכולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על יחסי המיעוט הערבי כלפי מדינת ישראל.

 

תעסוקת הערבים וסגירת הפערים בינם לבין היהודים בישראל, כמו גם ביסוס צדק חלוקתי, הינם חלק ממורשת רבין ומהווים אתגרים חשובים לישראל כאשר היא ניצבת בפני מדינות OECD.

 

הדברים באים לידי ביטוי באיזורי הפריפריה של מדינת ישראל בכלל ובגליל המערבי בפרט. ניתן לראות כיצד מדיניות הממשלות השונות שוחקת עד דק את מרקם הדו- קיום, העדין גם כך, הקיים בגליל. הניסיון של המיעוט הערבי בגליל, והרשויות העומדות בראשו, לקיים את עצמו בכבוד לא בא לידי ביטוי על אף המאמץ הרב שראשי הרשויות משקיעים בתחומים כדוגמת תעסוקה, חברה ופיתוח כלכלי. כנגזרת מכך, ניתן לראות כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הינו נמוך מאוד בגליל המערבי, לכן כל סיסמא בנוגע ל"פיתוח ומינוף הפריפריה" היא מס שפתיים בלבד. לדידי, צמיחה כלכלית בפריפריה לא תהיה כל עוד לא יינקטו פעולות ממשיות.

 

במסגרת "אשכול רשויות הגליל המערבי" נעשה ניסיון ייחודי במדינת ישראל לקיים דיאלוג פורה באמצעות שיתופי פעולה רוחביים במגוון תחומים: תעשייה, תעסוקה, תרבות, תיירות, איכות סביבה, חינוך ועוד למען קיומו של שיתוף פעולה אזורי. לטעמי, אין די בכך וקיים צורך בהכרה ממשלתית, בעידוד ובתמיכה תקציבית ורעיונית להביא לקפיצת מדרגה דרמטית בתחום זה על מנת לפתור אחת ולתמיד ואחרי שישים שנות תקומה, את הבעיות החריפות המאפיינות את החיים בפריפריה.

 

ממשלת רבין, שחרטה על דיגלה טיפול בתהליך המדיני, קיימה במקביל טיפול יסודי במערכת החברתית-כלכלית של המדינה. במהלכים אלו הושקעו מיליונים רבים של שקלים.

  

אני משתייך לזרם המאמין כי על האדם לקחת את גורלו בידיו ולפעול למען השינוי במקום "ישיבה באכסדרה", אבל במציאות הכלכלית דה-היום המונהגת במדינת ישראל אין סיכוי לקידום חברתי-כלכלי ללא סיוע ממשלתי. גופים רבים הנמנים עם המגזר השלישי והמגזר העיסקי במדינה נטלו על עצמם אחריות חברתית מבורכת ופועלים לקידום אוכלוסיות חלשות ופועלים למען הבניית תהליכים של דו-קיום אמיתי, המבוסס על שיוויון הזדמנויות בתעסוקה, בחינוך ובחברה. אולם פעילות זו, למרות חשיבותה הרבה, איננה יכולה להוות תחליף לטיפול ממשלתי בנושא.

 

למרבה הצער, מורשת זו לא אומצה ע"י אף אחד מהמנהיגים שלקחו על עצמם להיות ממשיכי דרכו של יצחק רבין ז"ל. כדוגמא לכך ראינו כיצד רק לפני חודשים ספורים קבע בג"צ כי התושבים הערבים בישראל מופלים לרעה בכל הנוגע להטבות מס.

 

ממשלה הרוצה לפעול למען שיוויון אזרחיה בפני החוק חייבת ראשית לעצור את האפליה ובהמשך לפעול למען חיזוק האוכלוסיות החלשות בחברה, ורק כך נתחיל בסלילת הדרך הארוכה לקראת שיוויון הזדמנויות.

 

הכותב הוא מנכ"ל אשכול רשויות הגליל המערבי
בטל שלח
    לכל התגובות
    x