$
בורסת ת"א

IBI: "משקל שכר הדירה במדד המחירים לצרכן יעלה"

כך כותבת איילת ניר בסקירתה ומוסיפה: "באופן חד משמעי בנק ישראל הוא זה שצריך לטפל בעליית מחירי הדירות באמצעות המדיניות המוניטרית"

שהם לוי 15:0020.09.10

בנק ישראל יודיע על גובה הריבית לחודש אוקטובר ב-27 בספטמבר, בינתיים מרבית הכלכלנים צופים שנגיד בנק ישראל יחליט להעלות את הריבית אחרי זינוק של 0.5% במדד המחירים לצרכן, כשבפועל ציפו לעלייה של 0.3%.

 

הכלכלנית הראשית בבית ההשקעות IBI מייחסת חלק גדול מסקירה השבועית שלה, לשוק הנדל"ן המקומי ולהשפעותיו על התייקרות המחירים במשק. בשורה התחתונה מביעים ב-IBI חשש מפני מצב שבו שכר הדירה מתחיל לצמצם פערים למול מחירי הדירות (שעלו בשנה האחרונה בשיעור ניכר).

 

בסקירה הקודמת התייחסו ב-IBI לסקר מחירי הדירות, אשר עלה בחודשים האחרונים בקצב מהיר מהעלייה שנרשמה במחירי שכר הדירה.

 

"בפועל, סקר מחירי הדירות עלה בשיעור מתון ביחס לשיעור העלייה בו בחודשיים הקודמים (0.7%), אך העלייה המתמשכת על פני זמן מוסיפה לייצר חשש מפני בועה בסקטור זה", כותבת ניר.

 

"החודש זו הייתה הבעיה הקטנה של נגיד בנק ישראל. בעוד סקר מחירי הדירות התייקר בשיעור מתון יחסית, סעיף הדיור במדד (חוזי שכר דירה) התייקר בשיעור ניכר (החוזים המתחדשים התייקרו בשיעור של 2.1%)", מציינים עוד ב-IBI.

 

"אם מחירי שכר הדירה פותחים במגמה של צמצום הפער שנפתח בינם לבין מחירי הדירות בחודשים האחרונים, הרי שמדובר בכאב ראש לא קטן עבור הבנק המרכזי והעומד בראשו. שכן משקל סעיף הדיור במדד גבוה, ועל כן כל עליה בסעיף זה תבוא לידי ביטוי בהתייקרות משמעותית של מדד המחירים לצרכן, כפי שהיה בחודש החולף", מסבירה ניר את הבעיה שיוצר סעיף הדיור במדד המחירים.

 

מי צריך לטפל בעליית מחירי הדירות?

 

"נשאלת השאלה, האם הבנק המרכזי הוא שצריך לטפל בבעיית ההתייקרות של מחירי הדיור, או להותיר את הטיפול בסוגיה זו לממשלה ולאוצר, באמצעות טיפול בצד ההיצע?", כותבת ניר. 

 

"דעתנו בעניין זה חד משמעית היא: מאחר ולירידת הריבית תרומה משמעותית לעלייה במחירי הדירות למגורים בארץ. כך בין היתר על רקע הירידה בריבית על המשכנתאות, והאטרקטיביות שנוצרה להשקעה בנדל"ן על פני השקעה בנכסים פיננסיים בעקבות הירידה בריבית המוניטרית. וכן מאחר והטיפול המסתמן מצד ההיצע הינו חלקי ובפיגור (עד שהדירות יבשילו לכדי היצע), הרי שיש לכרוך גם את המדיניות המוניטרית כתרופה לבעיה המסתמנת כיום בשוק הנדל"ן, ומוטב מוקדם מאשר מאוחר".

 

"מהסקר עולה, כי משקל ההוצאה על דיור עלה בשנה האחרונה מ-22.9% ל-24.4%", כותבת ניר בסקירתה.

 

חשוב לציין, שהכלכלנים במשק הסוקרים את עליות המחירים במשק, מבצעים במודלים מידי חודש התאמה של משקל של כל קבוצת מוצרים, בהתאם לשינוי היחסי שיש במחירו של המוצר או השירות בהשוואה לשינוי שחל במחירי המוצרים האחרים. ניר מציינת כי היא מבצעת התאמה מעין זו בעצמה.

 

דבר זה נעשה מתוך הנחה, שאם מוצר מסוים מתייקר, ההוצאה עליו גדלה, ועל כן משקלו גדל בקביעת מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

בשל כך מציינים ב-IBI כי משקלו של סעיף הדיור אינו כפי שהיה בסקר ההוצאות לשנת 2008 - 22.9%. זה היווה את הבסיס לחישוב המשקולות בשנת 2010. כעת כי אם 23.1%, זאת בעקבות ההתייקרות החדה בסעיף הדיור מתחילת השנה.

 

"הגידול בהוצאה על דיור בסקר מ-2009, מבטא עדכון צפוי של משקל הדיור במדד כלפי מעלה (מהרמה כיום) החל מינואר 2011, כלומר, תרומה גבוהה יותר של כל שינוי בסעיף הדיור, למדד המחירים לצרכן", מסבירה ניר בחלק השני של הסקירה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x