לתקן את הנז"ק: האמריקאים נפטרו מעונשו של ה-DRM
הממשל בארה"ב לא רק התיר השבוע לפרוץ את האייפון, אלא גם יצא במסר חד וברור: אסור שהגנה על מוצר דיגיטלי תפגע בלקוחות המשלמים
החלטה תקדימית של רשות זכויות היוצרים בארה"ב תפסה השבוע כותרות במדורי הטכנולוגיה בעולם: מעתה זה חוקי לפרוץ את המגבלות שאפל מטילה על אייפון. אבל מאחורי ההחלטה הסתתרה גם שורה של החלטות אחרות, הקובעות מקרים שבהם מותר לצרכנים לעקוף מגבלות DRM, המונעות שימושים שונים במוצרי טכנולוגיה ומוצרים דיגיטליים, מבלי שזו תהיה עבירה על החוק.
הגנות אלו מכונות בעברית באופן די אירוני נז"ק (ניהול זכויות קניין). הן נועדו אמנם למנוע שימוש לא חוקי במוצר, כמו העתקה והפצה שלו ברשתות שיתוף קבצים, אבל בפועל גורמות נזק למשתמשים, שלא יכולים לעשות כרצונם במכשירים או בתוכן שעליהם שילמו מכספם. גם החברות לא מרוויחות: חלק מהלקוחות נרתעים מההגנות, והפרסומים שעוסקים בהן שליליים מאוד. ואם לא די בכך, ההגנות חסרות תועלת לחלוטין ונפרצות על ימין ועל שמאל. משחק המחשב המדובר, StarCraft 2 למשל, הגיע לרשתות שיתוף הקבצים שעות ספורות אחרי שהושק רשמית השבוע.
איור: יונתן וקסמן
חברות המוזיקה כבר הבינו מזמן שמ־DRM יוצא רק נזק, וכיום כל חנויות המוזיקה הגדולות ברשת מוכרות שירים בפורמט MP3 פתוח. אבל ההבנה הזו עוד לא חלחלה לשאר התעשייה. אפל נועלת את מערכת ההפעלה של אייפון ואייפד להתקנת יישומים חיצוניים, סרטי די.וי.די ומשחקי מחשב מוצפנים, כדי למנוע העתקה גם למטרות לגיטימיות כמו גיבוי או ביקורת, ובלחץ בעלי הזכויות נאלצה אמזון להטיל מגבלות משמעותיות על המרת הטקסט להקראה בקול של הקינדל, והרשימה עוד ארוכה.
חוק זכויות היוצרים הדיגיטליות של המילניום (DMCA), שריד ארכאי מימי האינטרנט הראשונים של סוף המאה הקודמת, אוסר בין השאר על שבירת הגנות אלו. אך הממשל האמריקאי, כך נראה, אינו שבע רצון מהשימוש המוגבר שעושות החברות ב־DRM כדי להגביל את הצרכנים, ונוקט צעדים כדי להבהיר להן את זה. ואכן, בין הפטורים שניתנו השבוע על ידי רשות זכויות היוצרים של ארה"ב נמצאים ביטולי האיסורים על פריצת הגנות די.וי.די לצורכי חינוך וביקורת; פריצת סמארטפונים לשם הרצת תוכנות חוקיות שאין דרך אחרת להריצן או לשחרורם מנעילת ספק הסלולר; עקיפת הגנות של משחקי מחשב לצורכי מחקר; ופריצת מגבלות המונעות הקראה בקול של ספר דיגיטלי.
אז מדוע זה קרה? ברשות כנראה הבחינו היטב בהגנת היתר הקנאית של בעלי זכויות על המוצרים שלהם, שהתבטאה בשיאה בהסרת סרטוני יוטיוב דוגמת זה שבו נראה תינוק רוקד במשך 29 שניות לצלילי שיר של פרינס. כעת ההחלטה משדרת מסר חד וברור: הגזמתם. הגנות ה־DRM שלכם מונעות שימוש הוגן וחוקי, ופוגעות במשתמשים. עתה נותר רק לקוות שהחברות יבינו סוף סוף בעצמן איזה נזק עושה להן הנז"ק, ויפטרו אותנו מעונשו. ואם לא זה, אז לפחות שבהחלטה הבאה של רשות זכויות היוצרים יורחבו זכויות נוספות של המשתמשים המאפשרות לעקוף אותו.
