$
פטנטים וקניין רוחני

הממלכה המצולמת: עד כמה יעילה רשת מצלמות האבטחה הבריטית?

זה כעשור מתהלכים תושבי בריטניה ברחובות כשמעל ראשם יותר מ־4 מיליון מצלמות במעגל סגור שמטרתן להפחית את רמת הפשיעה במדינה. מה אפשר ללמוד מהניסיון הבריטי והאם הפרויקט המקביל שמתוכנן בישראל יצדיק את ההשקעה

עומר כביר 15:2128.03.10

זה קרה ב־2 בפברואר 1993 במרכז הקניות ניו סטרנד בעיירה הבריטית בוטל (Bootle) שבאנגליה. בשעה 15:42 ניגשו שני ילדים בני עשר לג'יימס בולגר בין השנתיים, שהגיע למקום בלוויית אמו אך התרחק ממנה, ושכנעו אותו להתלוות אליהם. השניים הובילו את בולגר לאזור שומם, שם התעללו בו ורצחו אותו.

 

רגע החטיפה, תחילת המקרה המזעזע הזה, נלכד במצלמות Curcuit Television Closed) CCTV) שהוצבו בקניון, והתמונות שנתפסו סייעו למשטרה ובהמשך גם לגורמי התביעה באיתור ובחקירה, ובסופו של דבר אף בהרשעת שני הרוצחים. מקרה זה שימש להצדקת אחד הפרויקטים הנרחבים בבריטניה שבמסגרתו נפרסו ברחובות ובמקומות מרכזיים יותר מ־4 מיליון מצלמות בעלות של מיליארדי דולרים.

 

מחקים את הבריטים

 

יוזמה דומה השואבת השראה מפרויקט המצלמות בבריטניה תנסה להביא להפחתה בשיעור הפשיעה בישראל. לפני כשבועיים פרסם המשרד לביטחון פנים מכרז לייעוץ ולליווי של פריסת מצלמות וחיישנים שיוצבו במקומות ציבוריים, אזורי מגורים, אזורי בילוי ומוסדות חינוך וציבור במדינה. למעשה, מדובר בפרויקט שיציב את עינו הפקוחה של האח הגדול כמעט בכל מקום שיכול לשמש מוקד לוונדליזם או לפעילות עבריינית. מטרותיו הן לספק למוקדי שליטה ובקרה עירוניים תמונת מצב בזמן אמת על המתרחש במקומות אלה, ולהביא לירידה משמעותית ברמת הפשיעה בישראל.

אחת ממיליוני מצלמות האבטחה שמרשתות את לונדון אחת ממיליוני מצלמות האבטחה שמרשתות את לונדון צילום: בלומברג

 

לטענת המשרד לביטחון פנים, הפרויקט יאפשר סיכול פשעים בזמן אמת, מניעת מקרי אלימות וסיוע לגורמי אכיפת החוק בהליך איסוף הראיות. במשרד גם מבטיחים שהמערכת לא תפגע בצנעת הפרט.

 

נכון להיום, בריטניה היא המדינה הגדולה היחידה שהשלימה פריסת מצלמות בסדר גודל שכזה. מצלמות CCTV הוצבו במקומות ציבוריים כבר בשנות ה־70, בעיקר כאמצעי להגברת האבטחה בבנקים. ב־1985 היתה בורנמאות' לעיירה הראשונה שהציבה מצלמות ברחובות עצמם. ב־1987, המועצה המקומית קינגס לין & ווסט נורפולק היתה הראשונה שפרסה מצלמות בכל המקומות הציבוריים ולא רק ברחובות.

 

דו"ח שפרסם משרד הפנים הבריטי ב־1994 קבע שפריסת המצלמות עד אז היתה מוצלחת. הדו"ח סלל את הדרך לתקציבים ממשלתיים גדולים ולפריסת רשת המצלמות הקיימת כיום המכסה את רוב שטח המדינה. מצלמות CCTV אף הותקנו בתוך מוניות, בניסיון להפחית את מספר תקיפות הנהגים, ועל גבי ניידות משטרה המבצעות פטרולים ברחובות הערים. לפי הערכות, אזרח בריטי ממוצע מצולם על ידי מצלמות אלה כ־300 פעמים ביום.

 

נוסף על עלות פריסת המצלמות, בריטניה משקיעה מדי שנה סכומי עתק בתחזוקה ובהפעלת מרכזי בקרה שתפקידם לעקוב בזמן אמת אחר התמונות המצולמות. אולם, נתונים מהשטח מראים שלמצלמות אין כמעט השפעה על רמות הפשיעה, ובכל הקשור לפענוח פשעים שכבר בוצעו - המקרים שבהם המצלמות מסייעות לחקירה באופן משמעותי מעטים באופן יחסי.

 

משרד הפנים הבריטי בחן עשרות מחקרים שניתחו את תפקיד המצלמות במניעת פשע. חצי ממחקרים אלה הראו כי במקומות שבהם הוצבו מצלמות כמעט לא חל שינוי ברמת הפשיעה, ואפילו חלה עלייה קלה. החצי השני הצביע על ירידה בפשיעה של 4% לכל היותר.

 

המחקר שנחשב למקיף ביותר נערך ב־2004 על ידי חוקרים מאוניברסיטת לסטר וביוזמת משרד הפנים הבריטי. במחקר זה נבדקו 14 מערכות CCTV נפרדות. רק אחת מהן, התברר, הביאה לצמצום משמעותי בפשיעה. לאחרות "לא היתה השפעה כלשהי על הפשיעה", לדברי החוקרים.

 

לעתים המצלמות מביאות לירידה רק בסוג מסוים של פשיעה. בעיר דובר, למשל, התברר כי 12 שנה לאחר פריסת המצלמות ירד מספר הפריצות בחצי, ומספר גניבות הרכב ירד ב־87%. לעומת זאת, מספר הפשעים האלימים והפרעות הסדר שילש את עצמו באותה התקופה. במקרה של גלזגו שבסקוטלנד הוכח באופן דומה כי מאז התקנת המצלמות נרשמה עלייה של 9% בפשיעה. במקרים שבהם אובחנה ירידה בפשיעה, נמצא שמדובר לרוב במעבר של הפשיעה לאזורים שבהם אין מצלמות.

 

קשה לפענח פשעים

 

מערך המצלמות היה אמור לשמש גם כאמצעי עזר לפענוח פשעים שכבר בוצעו, אך מניתוח נתוני המצלמות בלונדון ב־2007 התברר כי המשטרה לא זכתה להצלחה יתרה בפענוח פשעים באזורים שבהם הוצבו מאות מצלמות, וזאת לעומת אזורים שבהם כמעט לא היו מצלמות כלל. גם הגורמים הרשמיים שאחראים על תפעול המצלמות מטילים ספק בשיעורי ההצלחה שלהם בפענוח פשעים. מיק נוויל, ראש יחידת התמונות הוויזואליות, הזיהוי והאיתור בסקוטלנד יארד, אמר לפני כשנתיים כי רק 3% מהפשעים מפוענחים בסיוע מצלמות CCTV. "השקיעו מיליארדי ליש"ט במצלמות, אבל לא בדקו איך המשטרה ובית המשפט יעשו בהן שימוש", טען נוויל. על האפקטיביות של המצלמות אמר: "אין שום פחד מהמצלמות, ומדוע? כי חושבים שהן לא עובדות".

  

מרכז הבקרה של ה-CCTV מרכז הבקרה של ה-CCTV צילום: אי פי אי

 

דו"ח פנימי של משטרת לונדון שנחשף באוגוסט שעבר גילה כי מדי שנה, כל אלף מצלמות מביאות לפענוח פשע אחד בלבד. ב־2008, נכתב בדו"ח, רק אלף מקרים מתוך מאות אלפים בסך הכל פוענחו הודות למצלמות. נתון אחר הראה כי בחודש שבו בוצעו 269 מעשי שוד, רק שמונה חשודים נתפסו הודות למצלמות.

 

במקרים אחרים, למצלמות דווקא כן היתה חשיבות מכרעת בפענוח פשעים, למשל במקרה רציחתו של בלוגר, אירוע מאפריל 2003 שבו אדם דקר ופצע ארבעה עוברי אורח. המצלמות תיעדו את המאורע בשלמותו והביאו להרשעתו. במקרה נוסף מאותה השנה הורשע אדם ברצח חמש נשים מאיפסוויץ' לאחר שרכבו צולם חונה סמוך לזירות הפשע. ב־2005 סיפקו המצלמות מידע חיוני על תנועותיהם של מבצעי מתקפת הטרור המשולבת שהחרידה את לונדון ב־7 ביולי באותה השנה.

 

במקרים אחרים פעלו המצלמות דווקא לרעת המשטרה. כך היה ב־22 ביולי 2005, כשכוחות משטרה ירו והרגו תייר ברזילאי בתחנת רכבת תחתית בלונדון, יום לאחר ניסיון פיגוע כושל. מצלמות ה־CCTV שתיעדו את האירוע חשפו כי בניגוד לטענות השוטרים, ההרוג לא התנהג בצורה חשודה שהצדיקה את נטרולו.

 

לא כולם מרוצים

 

כתבה שפורסמה ב"ניוזוויק" לפני כשנתיים חשפה שבאמצעות מעט ידע טכני ובעזרת ציוד בשווי 80 דולר שאפשר לקנות בכל חנות אלקטרוניקה ניתן להתחבר בקלות יחסית לשידורים שמעבירות המצלמות. ההליך, שמכונה Video Sniffing, יצר תת־תרבות של האקרים אשר משוטטים ברחובות, פורצים למצלמות וצופים בשידורים אקראיים. השימוש במצלמות CCTV סופג ביקורת רבה גם מצד מומחי אבטחה, הטוענים שקיימות דרכים יעילות יותר להילחם בפשיעה, ובראשן הגדלת מספרו ואיכותו של כוח השיטור.

 

הניסיון הבריטי מלמד, אם כך, שלמרות הכוונות הטובות, לפרויקט ה־CCTV יש גם צדדים שליליים. גם עם השקעה של מיליונים בפריסת המצלמות והמעקב אחריהן, המערכת אינה תמיד יעילה ומרתיעה. אם אכן ייצא לפועל, תחלוף עוד שנה לפחות עד שניתן יהיה להתחיל בעבודות הפריסה של הפרויקט בישראל. את הזמן הזה כדאי אולי לנצל גם לחשיבה ובחינה מעמיקה של השלכותיו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x