כלכלה ומדיניות

"שהיוונים יאכלו בעצמם את הדייסה שהם בישלו"

גרמניה מובילה את מאמצי הסיוע ליוון ובו־בזמן מצטיירת כמתנגדת החריפה ביותר להם. אבי פרימור, לשעבר שגריר ישראל בגרמניה, מגלה מה מתרחש מאחורי הקלעים של המשבר ביוון: "לולא הגירעונות של המדינות האחרות, היו נותנים ליוון לקרוס"

ארז רומס 11:1515.03.10

שרי האוצר של מדינות גוש היורו ייפגשו היום בבריסל כדי להעמיד לרשותה של יוון חבילת סיוע למקרה שכלכלתה לא תתמודד עם הרפורמות שחשף זה כבר ראש ממשלת יוון ג'ורג' פפנדראו. לפי דיווח של "הגרדיאן" מסוף השבוע, מדובר בחבילת סיוע בגובה 25 מיליארד יורו בדמות התחייבויות לרכישת איגרות חוב ועירבונות נוספים שיממנו מדינות הגוש. מי שהובילה את המגעים לגיבוש היוזמה היתה גרמניה. מי שהובילה את ההתנגדות הקולנית ביותר ליוזמה היתה גם גרמניה.

 

בכלל, בשבועיים האחרונים הציגו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ושר האוצר בממשלתה, וולפגנג שויבלה, שורה ארוכה של יוזמות שנועדו להתמודד עם המשבר ביוון: תוכנית קיצוצים מורחבת, הקמת סוכנות דירוג חדשה שתתחרה בסוכנויות כגון מודי'ס ופיץ', והיוזמה האחרונה: הקמתה של קרן מטבע אירופית שעשויה לייתר את פעילותה של קרן המטבע הבינלאומית עבור כלכלות גוש היורו. אך לצד ההצהרות הענייניות מלאה התקשורת הגרמנית בהתבטאויות אנטי־יווניות חסרות תקדים.

 

 צילום: איי פי

 

משבר אירופי, לא גלובלי

 

משבר האשראי ביוון, להבדיל מהמשבר הכלכלי הגלובלי של 2008, הוא משבר אירופי, עם שחקניות אירופיות בלבד, שהתחיל באירופה וככל הנראה גם יסתיים בה. ובאירופה, כמו באירופה, המשבר הנוכחי ביוון, המוגדר בצדק כאתגר הרציני הראשון של גוש היורו, מעיר יצרים ישנים מרבצם ולוקח את הדיון למקום החורג בהרבה מהתחום הכלכלי.

"התפרצות הרגשות האנטי־יווניים בגרמניה היא תוצאה של טינה אצורה רבת שנים, שהחלה עוד מחוסר הרצון הבולט של גרמניה לקבל מלכתחילה את יוון לגוש היורו", מסביר בראיון ל"כלכליסט" אבי פרימור, לשעבר שגריר ישראל בגרמניה וכיום ראש המרכז ללימודים אירופיים במרכז הבינתחומי הרצליה. לדבריו, "הגרמנים מתמרמרים מאוד על כך שאף שהם חזרו והתריעו על המתחולל ביוון, הם אלה שצריכים היום לפתוח את הארנק ולחלץ את אלה שכלפיהם התריעו. אז כן, לפי דעת הקהל בגרמניה, שהיוונים יאכלו את הדייסה שהם בישלו".

 

בתחילת החודש הכריז יוזף שלארמן ממפלגת השלטון בגרמניה (CDU), כי "פושט רגל חייב לעשות כל שביכולתו כדי לשכנע את הסובבים אותו באמינות רצונו לשפר את מצבו". כנראה שצעדים לא פופולריים כגון העלאת המע"מ ל־21%, העלאה של מסי הדלק, קיצוץ רוחבי של 1% במשכורות המגזר הציבורי ושורה ארוכה של גזרות פיסקאליות נוספות שעליהן הודיע פפנדראו, אינם מספיקים לשלארמן, שכן הוא הציע ליוונים למכור כמה מהאיים שלהם כדי להגדיל את נזילות תקציבם ולצמצם את 12.7% הגירעון שלהם. האנס־ורנר זין, מנהל הרשת הגרמנית הנחשבת למכוני מחקר כלכלי Ifo, אף הגדיל והזהיר כי "סיוע ליוון משול לבור ללא תחתית. אם נצעד בדרך זו, ניאלץ להתמודד עם אי־יציבות מתמדת של היורו". המסקנה המתבקשת, לדבריו: על יוון לעזוב את גוש היורו, ויפה שעה אחת קודם.

 

"חייבים להבין שהעוינות בגרמניה כלפי יוון היא עוינות כנה ולא שרירותית - היא מבוססת על עובדות, על התנהלות של הונאה ועל התגרויות חוזרות ונשנות מצד היוונים ולא יהיה זה נכון לראות בה צביעות", אומר פרימור. הוא מספר כיצד שמע במו אוזניו מקנצלר גרמניה לשעבר הלמוט קוהל, שהיוונים ביקשו ממדינות האיחוד סובסידיות עתק לצורך נטיעת עצי זית בארצם. "קוהל אמר לי שעם כמות הכספים שארצו נתנה ליוונים אפשר היה לכסות את כל אירופה בעצי זית". לדעת פרימור, "היוונים נוהגים באיחוד האירופי בהתנשאות, כאילו על המדינות האחרות להודות להם על שהסכימו להצטרף אליו. אם כבר, ההפך הוא הנכון".

 

איך בכל זאת ניתן להסביר את ההתגייסות של גרמניה להצלת יוון?

"אינטרס עצמי, חד וחלק. הגרמנים יעשו הכל כדי להציל את המטבע שלהם, והם פוחדים שאם יוון תקרוס, היא תגרור איתה מדינות חלשות נוספות כגון אירלנד, ספרד ופורטוגל. אני משוכנע שלו רק כלכלת יוון היתה עומדת על הפרק, הגרמנים היו נותנים לה ליפול. בראייתם זהו עונש ראוי להתנהלות הפיסקאלית שלה. מכיוון שזה לא אפשרי, הם משתמשים ביוון כקשר קפיצה לטיפול יסודי יותר במדינות האחרות בעלות הגירעון. אגב, כולם מדברים רק על יוון, אירלנד, ספרד ופורטוגל אבל גם באיטליה יש בעיות קשות, והיא הכלכלה השלישית בגודלה בגוש. רבים חוששים שהיא הבאה בתור".

 

הפגנה ביוון במחאה על המצב הכלכלי הפגנה ביוון במחאה על המצב הכלכלי צילום: אי פי אי

 

אז אם המחויבות ברורה, מדוע ההצהרות של מרקל סותרות פעמים רבות את אלה של שויבלה?

"משום שמרקל מייצגת את המישור הפוליטי ושויבלה את המישור המוניטרי. שויבלה אמון על הצלת המטבע, זה מה שעומד לנגד עיניו, ולכן הוא יוצא חדשות לבקרים בהצהרות בעד חבילות סיוע. מרקל חייבת להיענות למרמור הרב כל כך בגרמניה נגד היוונים". ואמנם, לפי סקרים שנערכו בחודש שעבר בגרמניה, 82% מהתושבים מתנגדים למתן סיוע כלכלי ליוון.

 

נזכרים בשוד הזהב מימי הכיבוש הנאצי

 

היוונים מצדם לא נשארים חייבים. כשאלמוני מהשוק באתונה אומר שהגרמנים אחראים לכך שכלכלת ארצו נהרסה בגלל שוד הזהב שביצעה גרמניה הנאצית ביוונים בשנות הכיבוש שלה במדינה, עוד אפשר לפטור את זה כזעם עממי מתלהם. כשתיאודורוס פנגאלוס, סגנו של ראש ממשלת יוון, הוא שאומר את הדברים מעל דפי העיתונות במדינה - רגע לפני שהבוס שלו נוסע לפגוש מרקל - כבר קשה יותר להתעלם מכך.

 

גרמניה שאפה תמיד לשמור על מעמדה כמובילה, שלא לומר המנהיגה של אירופה. מכיוון שכולם יודעים איך נגמרו ניסיונותיה להשיג מעמד זה באמצעות כוח הזרוע, היא פנתה בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה לאפיקים שלווים יותר, וחשוב מכך — משתלמים יותר. לדברי פרימור, הגרמנים רואים במארק הגרמני את ההצלחה הכבירה ביותר של הרפובליקה מאז נפילת הנאציזם. לא בכדי נמנית גרמניה עם מובילות ההסכמים הכלכליים שכוננו ביבשת עם נפילת הפאשיזם, הסכמים שעם השנים הלכו והתעצבו לכדי קהילייה אירופית שהפכה לאיחוד אירופי שהפך לאיחוד מוניטרי שבירתו העיר פרנקפורט - מקום מושבו של הבנק האירופי המרכזי המסדיר את הפעילות הכלכלית של 16 המדינות המרכיבות את גוש היורו.

 

הגרמנים, שהתגאו תמיד במשמעת עבודה פרוטסטנטית צפון־אירופית חסכנית מסתכלים היום בבוז ובמידה לא מבוטלת של שמחה לאיד על המתרחש בכלכלת היוונית הים־תיכונית, זו שבה היקף השחיתות והעלמות המס תופסים 40% מהתל"ג, לפי דיווח של "המבורגר אבנדבלאט". לדברי פרימור, "מתחיל להימאס לגרמנים ולאיחוד לממן את השלכות השחיתות הזו".

 

להבדיל, מהי דעתך על האיום שהשמיעה בסוף השבוע שרת החוץ הנכנסת של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, שלפיו האיחוד יוכל להשתמש במסחר עם ישראל כדי להפעיל עליה לחץ בעניין המו"מ עם הפלסטינים?

 

"לא מדובר באיום מעשי, שכן לא ייתכנו סנקציות אירופיות ללא תמיכת ארה"ב. אשטון עדיין חושבת במונחי מדיניות סחר במקום חוץ, אבל מדובר בדברים בטלים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x