שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פוגל: "ישראל צריכה להציב יעד צמיחה של 5% לפחות"

יו"ר מגדל אמר כי: "אסור לנו, בייחוד במבנה הדמוגרפי שלנו, להשתבח בצמיחה של 3.5% לשנה ובירידה ל-7.5% באבטלה" וכי "המס המקסימלי צריך להיות 49% עם החמרה מאוד גדולה באכיפה ובענישה"

תומר זלצר 20:3903.01.10

"ישראל צריכה להציב לעצמה יעד צמיחה של 5% לפחות", כך אמר הערב (א') יו"ר מגדל חברה לביטוח אהרון פוגל, בערב עיון שהתקיים באוניברסיטת תל אביב בנושא "יעדים כלכליים וחברתיים לישראל בעשור החדש: 2019-2010".

 

מה דעתך על מניית מגדל ביטוח:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה
פוגל אמר בדבריו כי "השאלה הבסיסית היא מה תהיה הצמיחה ומה תהיה האבטלה. אסור לנו, בייחוד במבנה הדמוגרפי שלנו, להשתבח בצמיחה של 3.5% לשנה ובירידה ל-7.5% באבטלה. שער חליפין הוא קריטי לגבי שיעור הצמיחה ושיעור התעסוקה. ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח היתה נכונה, אף שאני חושב שהיתה צריכה להיות גדולה יותר. הדרך הבסיסית שאני רוצה להציע היא לקיים צמיחה של לפחות 5% לשנה - שדורשת שער חליפין מסוים, אפילו עם מעורבות של בנק מרכזי. המס המקסימלי צריך להיות 49% עם החמרה מאוד גדולה באכיפה ובענישה. יחד עם זאת, יש להגיע למודל האמריקאי של חיוב בדו"ח על הכנסה. ההתפתחות של מערכת החינוך תלויה בכך שתהיה אוטונומיה בית ספרית. שוויון הזדמנויות הוא יעד מאוד מרכזי, שחייב להיות בכל אחת מהתוכניות ארוכות הטווח. המבט קדימה הוא לא רק לקבוע יעדים, אלא להצביע על דרך שהיא אפשרית – דרך שלוקחת בחשבון את המגבלות ואת הבעיות של מדינת ישראל. והכי חשוב, קודם כל, שנגיע להסכמי שלום".

 

פרופ' ליאו ליידרמן, שהנחה את ערב העיון, אמר בדברי הפתיחה: "מרבית הדיון הציבורי מתמקד בטווח הקצר, כשיש מעט מאוד דיונים המתמקדים בנושאים של הטווח הבינוני והארוך. בטווח הקצר המשק הישראלי נראה טוב, אבל צריך לשאול את השאלה איזה סוג של משק וחברה אנחנו רוצים פה במדינת ישראל ב-2020, ב-2030 ואפילו ב-2040. יש הרבה מאוד בעיות, שהפתרונות שלהם נמצאים בצעדים שהממשלות וקובעי המדיניות ינקטו בשנים הקרובות. יש לנו בעיות במערכת החינוך, מהרמה היסודית ועד הרמה האוניברסיטאית. זו מערכת חינוך שבעבר ייצרה תלמידים שהופיעו בחמישייה הפותחת במבחנים הבינלאומיים והיום אנחנו, במקרה הטוב, במקום ה-30-35. יש לנו בעיות בתחום החברתי, בעיות של עוני ואי-שוויון. יש גם בעיות בתחום התשתיות, המים ואיכות הסביבה. אם היום אנחנו מדינה שהיתרון שלה הוא בהיי טק ובעובדים מיומנים, מי יודע: אולי בעוד עשר שנים זה לא יהיה כך. אנחנו מתמודדים היום עם בעיה אוניברסלית והיא שאופק התכנון של המערכות הפוליטיות, אלו שאמורות להחליט על השינויים המבניים, הלך והתקצר עם הזמן".

 

ד"ר קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל, אשר נאמה אף היא  ציינה כי "השחיקה המתמשכת במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, עלולה לפגוע ביתרון היחסי של ישראל בתעשיות ושירותים עתירי ידע. זהו האתגר מספר 1 בשביל המשך הצמיחה של המשק הישראלי".

 

לדבריה, "האתגרים העומדים בפני המשק להמשך צמיחה בטווח הארוך עדיין איתנו ואליהם נוספו גם אתגרים חדשים. הפגיעה בצמיחה הצפויה במדינות המפותחות צפוייה להשתקף בגידול מתון יחסית בביקוש לייצוא הישראלי. איכותן הירודה של חלק מהתשתיות, ושימוש לא יעיל באחרות (בין היתר בהעדר תחרות), כמו גם העומס של הביורוקרטיה מקשים על המגזר העסקי להתחרות ולהתפתח. שיעורי התעסוקה הנמוכים במגזר החרדי והערבי פוגעים בצמיחה ומשאירים אוכלוסיות אלו מאחור, עם שיעורי עוני גבוהים. חשיבות הטיפול בסוגיות אלו מתחדדת לנוכח סביבה של כלכלה עולמית פחות נוחה, אשר תשתקף בתחרות עולמית קשה יותר על נתח הייצוא. המשך השגשוג של כללת ישראל תלוי בכך".

 

פרופ' ופרופ' דן בן דוד, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, אמר כי: "למדינת ישראל יש בעיה לא רק בשיעורי הצמיחה, אלא בפערים ובעוני. מדינת ישראל מודדת את העוני, כמו מדינות אחרות במערב, במונחים יחסיים. וכאן יש לנו בעיה. ממדי העוני בהכנסות ברוטו בישראל גדלו מאוד במהלך העשורים. אם פעם כרבע מהמשפחות בארץ היו חיות מתחת לקו העוני, היום אנחנו מדברים על כשליש. ואז נכנסים לתמונה תשלומי ההעברה, ואלו מורידים מאוד את ממדי העוני לכחמישית מהאוכלוסייה. אחוז הולך וגדל בחברה הישראלית תלוי במערכת כדי להישאר מעל קו העוני. יש גם את הנטל הכלכלי: כמה זה עולה לנו. מאז 1970, רמת החיים בישראל הכפילה את עצמה. לעומת זאת, תשלומי ההעברה גדלו ביותר מפי חמישה. אין לנו עוד שלושה-ארבעה עשורים כמו האחרונים, אם לא נתחיל לעשות טיפול שורש".

 

לדברי בן דוד, "הבעיה המרכזית היא שחלק הולך וגדל של החברה הישראלית אינו יכול להתמודד בהצלחה במשק מודרני שהינו תחרותי ופתוח. הבעיה המרכזית בשוק העבודה היא שיעורי האי-תעסוקה (אלו שלא מחפשים עבודה), שהם הרבה יותר גבוהים מאשר במערב. מעבר לבעיה של חרדים וערבים, גם שיעורי האי תעסוקה של גברים יהודים יותר גבוהים בכשליש מאשר המקובל. יש לנו שתי קבוצות עם שיעורי אי תעסוקה מאוד גבוהים, אבל אלו קבוצות אוכלוסייה יחסית קטנות עדיין. עם זאת, קצב הגידול של האוכלוסיות האלה עם נורמות העבודה הנהוגות במגזרים האלה מבשר רעות".

 

בהתייחסו למערכת החינוך בישראל אמר בן דוד: "מערכת החינוך בישראל הצליחה להגיע למצב שבעשור האחרון יש לנו את הרמה הכי נמוכה בעולם המערבי והפערים הכי גבוהים בעולם המערבי. יש לנו עדיין מערכת השכלה בין הטובות בעולם המערבי, אבל סוגיית בריחת המוחות בישראל היא חמורה הרבה יותר מאשר באירופה. יש מעט מדי משרות, השכר נמוך מדי, יש תקצוב חסר למחקר ולמעבדות".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x