ציפי לבני: "נטל המס בישראל גבוה, ויש להורידו"
רגע אחרי הפתיחה הרשמית של המירוץ להנהגת קדימה הציג "כלכליסט" למתמודדים המובילים, ציפי לבני ושאול מופז, סדרה של שאלות על מדיניותם הכלכלית המתוכננת. לבני הפגינה ניאו־ליברליות מתונה; מופז בחר שלא לענות
אהוד אולמרט שימש שר אוצר לפני שנכנס למשרד ראש הממשלה. כשהחל לנהל את הממשלה העמדות הכלכליות שלו כבר היו ידועות, הדגשים היו ברורים, הקליקה שסביבו היתה מוכרת. בשבוע שעבר, כשהודיע כי יתפטר מתפקידו לאחר הפריימריז בקדימה, הוא פתח רשמית את המירוץ על ראשות הממשלה והזניק שני יורשים פוטנציאליים שה"כלכליות" שלהם עמומה למדי.
מה בדיוק חושבים ציפי לבני ושאול מופז על הסוגיות הכלכליות שמעסיקות כעת את העולם, את המשק המקומי ואת הציבור הישראלי? אילו רפורמות הם מתכננים? מה עומד בראש סדר העדיפויות הכלכלי שלהם?
שני המתמודדים על ניהול הממשלה לא הציגו עד כה תמונת עולם כלכלית סדורה ומלאה, והציבור אינו מכיר את עמדותיהם. כדי לחשוף את האג'נדה שלהם, ביקש מהם "כלכליסט" להשיב על סדרה של שאלות זהות בנושאים המרכזיים שעל סדר היום הכלכלי. אף שלשרים ניתן פרק זמן של יותר משבוע להשיב על השאלות, שר התחבורה מופז בחר, מסיבותיו שלו, לא לעשות זאת. שרת החוץ לבני השיבה על השאלות באריכות, והציגה משנה ממלכתית, ניאו־ליברלית מתונה ובעיקר מאופקת.
ציפי לבני צילום: מיכאל קרמר מה דעתך על הקיצוץ הרוחבי המתוכנן בתקציב 2009, בהיקף של 9 מיליארד שקל?
"חובתה של כל ממשלה להבטיח התנהגות כלכלית אחראית הרואה לא רק את צורכי הטווח הקצר אלא ובעיקר את צורכי הטווח הארוך. יציבות כלכלית היא נכס אסטרטגי. עלינו לשמור שרמת האינפלציה תישאר בגבולות שנקבעו, ושגובה הצמיחה יאפשר את השגת המטרות החברתיות והביטחוניות של המדינה ויאפשר לקדם את קבלתה כחברה ב־OECD (הארגון הכלכלי של המדינות המפותחות).
"שמירה על המסגרת התקציבית חיונית לשמירה על יציבות המשק. התנהלות אחראית משמעה גם מניעת חקיקה פרטית שאינה תואמת את סדרי העדיפויות וגורמת לחריגה מהתקציב. ככלל, אינני דוגלת בקיצוץ רוחבי אחיד, שכן אין בו ביטוי לסדרי העדיפויות הלאומיות; עלינו לבחון כל קיצוץ בתקציב בהתאם לסדרי העדיפויות — הן ביחס להוצאה והן ביחס לקיצוץ".
ומה סדרי העדיפויות שלך לקיצוץ?
"יש לייעל את המערכות הציבוריות: לקצץ במערכות ביורוקרטיות מיותרות, לוודא שהתקציב ממוקד ומגיע לייעודו, למנוע כפל תקציבים ולבצע ריכוז משאבים לייעודים דומים. כמו כן, יש לממש מדדי התייעלות בתקציב הביטחון, המהווה את ההוצאה העיקרית בתקציב המדינה.
"אל לנו לקצץ בתקציבים המיועדים לחינוך, אך עלינו לוודא כי ההוצאה הציבורית ממלאת את ייעודה. תקציב החינוך בישראל, כאחוז מסך ההוצאה הציבורית, הוא ראוי ועומד בקריטריונים של המדינות המפותחות, אבל התקציב שמגיע בסופו של דבר לתלמיד נמוך באופן ניכר מהמקובל באותן המדינות, ומכאן שמתחייב שינוי באופן הקצאת התקציבים. שינוי זה, אמור לתעל תקציבים להגדלת משכורות המורים, לתוספת שעות הוראה לתלמידים, ולשיפור התשתיות בבתי הספר.
"נוסף על־כך יש חשיבות מרבית בהמשך הפיתוח של מערכת תשתיות התחבורה הארציות. פיתוח התחבורה, בשילוב עידוד מפעלים של תעשייה מתקדמת ויצירת זיקה למערכות החינוך הטכנולוגי והמדעי ביישובים, יאפשרו להעלות את רמת ההכנסה של תושבי הדרום והצפון. גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק עדיין נמוך לעומת מדינות ה־oecd, ועלינו לפעול להגדלתו, בעיקר בקרב קבוצות בהן שיעור ההשתתפות נמוך יחסית".
מה עמדתך בעניין קצבאות הילדים?
"המדיניות הכלכלית־חברתית של הממשלה מחייבת עידוד הצמיחה, הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה, הגדלת התוצר לנפש, צמצום האבטלה, צמצום הפערים והקטנת העוני תוך שמירה על המסגרת התקציבית. כל החלטה חייבת להביא בחשבון יעדים אלו, וסוגיית קצבאות הילדים משליכה על הפרמטרים האלה. ישראל שילמה בעבר, לתקופה מוגבלת, קצבאות ילדים מהילד החמישי, ולכן קל לבחון את ההשלכות של מהלך זה. המסקנה היא כי השבת הקצבאות למתכונתן הישנה איננה טובה למשק ולחברה, ולא תרמה לצמצום פערים ולהקטנת העוני במשפחות ברוכות ילדים".
ובנוגע להפחתות המסים?
"נטל המס בישראל גבוה, ויש להורידו כדי לעודד פעילות כלכלית במשק וכדי שנוכל להתמודד עם שווקים אחרים. ישראל צריכה להבטיח שיעורי מס תחרותיים שיעודדו כניסת משקיעים לישראל והרחבת הפעילות הכלכלית. עם זאת, ככל כלי מדיניות, הפחתות מסים צריכות להיבחן אל מול שימושים נוספים, ובראשם הקטנת החוב הלאומי".
איך יכולה הממשלה להתמודד עם היחלשות הדולר?
"כמאמינה גדולה בשווקים בינלאומיים פתוחים, ללא חסמים ובמינימום התערבות ממשלתית, עלינו לנקוט גישה דואלית: בתחום המוניטרי לנסות למזער את הנזק שנגרם ליצואנים עקב חולשת הדולר, ופעולות בנק ישראל בנושא זה מקובלות עליי; ואילו בתחום הריאלי לסייע ליצואנים למצוא שווקי יצוא מעבר לארצות הברית.
"סין, הודו, המזרח הרחוק, אירופה ומדינות חבר העמים לשעבר הן אזורי יעד בעלי פוטנציאל גבוה. משרד החוץ פועל כיום במדינות אלה במטרה להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי. זאת בדגש על גיבוש דרכים להגדלת היצוא הישראלי להודו ולמדינות נוספות".
מהן תוכניות המגירה שלך להתמודדות עם ההאטה הצפויה במשק?
"ההאטה נובעת מהמשבר העולמי ולא מהתהליכים הפנימיים בישראל. חייבים השנה לנקוט מדיניות זהירה ושמרנית, להימנע מהגדלה לא הכרחית של הוצאות הממשלה ולתמוך במנועי הצמיחה של המשק, ובעיקר היצוא התעשייתי והטכנולוגי. יש לפעול להגברת התחרותיות, גם במגזרים ציבוריים שחסינים מפניה, כדי לקיים התייעלות מתמשכת של הפעילות הכלכלית".
כיצד אפשר להתמודד עם בריחת מוחות והעתקת מפעלי ייצור לחו"ל?
"הסוגיה של בריחת מוחות שונה לחלוטין מהסוגיה של העתקת קווי ייצור למדינות אחרות. בריחת מוחות קשורה לחופש הניידות העולמי של מדענים ולתחרות בין מוסדות אקדמיים, ומשקפת בחלקה את מגבלות הקליטה של המוסדות בישראל. אני מאמינה שככל שנייצר כאן מוקדי מחקר, גם חוץ־אוניברסיטאיים, שמסוגלים לקלוט את המדענים - כך תצטמצם התופעה.
"העתקת קווי הייצור למזרח מבטאת תהליך עולמי של מעבר למדינות שבהן שכר העבודה אינו בר תחרות. הדרך העיקרית להתמודד איתו אינה לסבסד את העבודה של הישראלים אלא להשקיע יותר בחדשנות, במחקר ובפיתוח לשם יצירת ערך מוסף גבוה. הדבר נכון מטקסטיל ועד הייטק. ישראל יכולה להיות מרכז לחברות בינלאומיות - אינטל, כמשל, מסמלת אולי יותר מכל את השפעתה של הכלכלה הגלובלית על המשק ואת היכולת של ישראל למקסם את יתרונותיה. לישראל יש יתרונות מובהקים ביזמות ובמוצרים עתירי מחקר ופיתוח, ומיקוד מאמץ בהם יביא לתוצאות המקוות גם בסוגיית בריחת המוחות וגם בתעשיות עתירות כוח אדם זול".
מה החזון שלך בנושא המועצה החברתית־כלכלית?
"אני מאמינה בשיתוף פעולה בין הגורמים הכלכליים במשק, שיכול להניע תהליכים ורפורמות נדרשות, ולכן מועצה כזאת היא גוף שיש לו תרומה חיובית חשובה בעיניי. צריך שיהיה בה ייצוג לגורמים המרכזיים במשק: הממשלה, המעסיקים, העובדים, המגזר השלישי ונציגי האקדמיה. כך או כך, אין בפעילות של גורמים נוספים במשק (ומדובר בפעילות רצויה) כדי להסיר את האחריות הכוללת מכתפי הממשלה".
ומי יהיה שר האוצר של ישראל בממשלה החדשה שתוקם?
"יש לישראל שר אוצר מצוין (רוני בר־און, שהודיע ביום חמישי על תמיכתו בלבני במירוץ לראשות קדימה), וככלל אין בכוונתי להתייחס לסוגיות אישיות של 'היום שאחרי'. שר האוצר יהיה האדם המתאים והראוי ביותר להוביל מנהיגות כלכלית למדינת ישראל".
