כנס עסקים בגאורגיה: ציפייה לשבע שנים טובות בכלכלה
במסגרת שבוע ישראל ויובל 35 שנה לקשרים, בלשכת העסקים ישראל-גאורגיה נערכים לכנס הכלכלי השנתי, ומתחילים בפתרון הבעיות שהצטברו. בלשכה מנתחים את המצב בעקבות 7/10, ממליצים לפעול כשגרירים כלכליים – ומאידך, לראשונה גאורגיה פונה לעשירון העליון בנדל"ן יוקרתי, למרות המשבר העולמי
"יש ללמוד לשחות בים הכלכלי החדש", אומר איציק משה, נשיא לשכת העסקים ישראל-גאורגיה. הוא מביע תקווה שההיסטוריה המקראית הסינוסואידלית תחזור על עצמה, ושאכן לפנינו סוף שבע שנים קשות שהחלו עם משבר הקורונה ב-2019 ונמשכו במלחמות, גילויי אנטישמיות בעולם, ומשברים חברתיים, פוליטיים וכלכליים.
השאלה המרכזית המעסיקה אותנו היא, האם החל מ-2026 יתחילו שבע השנים הטובות, והאם תהיה תנופה הן בפעילות הבילטרלית הכלכלית והן בעשייה מחוץ לגבולות המדינה.
מכל מקום כמדי שנה, בלשכת העסקים ישראל-גאורגיה רוצים להשפיע על יצירת מציאות חדשה ונערכים לכנס הכלכלי השנתי, שייערך במסגרת 35 שנה לכניסתה של ישראל ויהדות העולם למדינות פוסט-סובייטיות, ובעצם כניסה רשמית של הסוכנות היהודית, ותחילת העלייה הגדולה מבריה"מ.
ההכנות לכנס הכלכלי החלו, וכאופייני לעידן אנטי-ישראלי, תגובת התקשורת האנטישמית לא איחרה וצמוד לפרסום הראשון על הכנס בגאורגיה, אל ג'זירה הכינה כתבה פנטזיונרית מקיפה נגד איציק משה, נגד הכנס הכלכלי, נגד ישראל ועל "ההשתלטות הישראלית על גאורגיה" לדבריהם.
בתגובה, מפזר משה את החלומות באספמיה של התקשורת האנטישמית, וטוען שאין חדש תחת השמש, כי אל ג'זירה מחפשת כל הזדמנות לשבש פעילות בילטרלית של ישראל עם ידידותיה, ברחבי העולם. איציק משה, המארגן כנסים כלכליים שלושה עשורים, בגאורגיה ובישראל, מנתח דברים מדם ליבו על הטרור, והוא מוכר לכולנו בכובע השני של יו"ר ארגון ההסברה "בית ישראל", בגין ניסיונות החיסול על ידי משמרות המהפכה של איראן לפני שנתיים, וזאת בשל פעילותו הבינ"ל בקשרים הבילטרליים ופעילות ההסברה הישראלית, הפרוסה ב-25 מדינות בעולם.
"העולם השתנה, נמצא בתקופה קשה, ומעבר לריסטארט המיידי שיש לעשות בתוך המדינה, יש להמשיך לפעול מחוץ למדינה כשגרירים כלכליים, להתגבר על הדגרדציה הכללית ולייצג את ישראל ביושר" אומר משה ומוסיף, שתורת היחסות של איינשטיין אקטואלית יותר מתמיד, ומכיוון שאין שלמות בסולדיריות לישראל והכל יחסי, יש לחפש מדינות טובות יותר יחסית, יעדים פרו-ישראליים ולהמשיך את העשייה.
תכני הכנסים נגזרים מהרצון לקדם את הגשרים והקשרים הכלכליים בין לישראל לידידתה גאורגיה, והן לדאוג לצרכי אקטואליה של הקהילה העסקית הישראלית, הפועלים בסביבה תרבות עסקית חדשה. הפעם, המטרה הראשונה תהיה טיפול נקודתי בבעיות שהצטברו בשבע השנים הקשות, בשת"פ עם צמרת ממשלת גאורגיה.
משה מדגיש, שהקונטריבוציה הישראלית בתעשיית תיירות ובהשקעות בגאורגיה, מגיעה לסכום של 2 מיליארד דולר. כבכל שנה, ישנו צפי להגעה של מעל 100 אנשי עסקים לצד ארגונים בינ"ל ובשבוע ישראל ישתתפו מעל 1,000 איש.
"לשכת העסקים ישראל-גאורגיה היו הראשונים ביצירת הגשרים ומרבית מהנושאים הקיימים בקשרים הנ"ל הם ביוזמת הארגון. בין היתר יזמנו עם ח"כים מאגודת הידידות בכנסת, את הצעדים הראשונים של ההסכם הבילטרלי לסחר חופשי בין המדינות וההגנה על ההשקעות.
הכנס אינו פרסום של מוצר עסקי קונקרטי, אלא שלב מסכם בעשייה המתחילה מהיום, מספר חודשים לפני הכנס, וממשיכה גם לאחר הכנס. ההדגשים יהיו מגוונים, בעיקר בשל הסיבה שכל הקשרים שיווצרו במהלך הכנס, הם מחוץ לאינטרס העסקי של הלשכה. על כן לשכת העסקים פותחת דלתותיה מעכשיו כדי לקבל פניות של ישראלים המבקשים טיפול בבעייתם".
פעילותו המקבילה של משה הינה גם בהסברה ישראלית, הוא מרחיב ומדבר על אחריות הדו-צדדית, ואומר שזהותו ברורה מאוד והוא קודם כל ציוני, ישראלי ויהודי.
"בעשייה שלי אכן ישנה דאגה מסויימת גם לצד השני, וגם היא נגזרת מהאינטרס הישראלי. שנית, נכון שאיננו שופטים ועלינו לדאוג בעיקר לצד הישראלי, אך ישנם מקרים בודדים, בהם התנהגות בלתי הולמת של הצד הישראלי, שהושפעה מאותה דגרדציה, גורמת נזק לא רק לצד השני אלא פוגעת קשות באספקט הכלכלי/תדמיתי והורסת את האמון בחברות הישראליות. הישראלים זוכים כיום לאהדה רבה בגאורגיה, בגלל העשייה של הקהילה העסקית במשך 35 שנה הן בהשקעות והן בפעילויות הומניטריות לטובת החברה הגאורגית".
גאורגיה שמרה על יציבות בכל האספקטים למרות המלחמות האזוריות שהרסו כלכלות מובילות במרחב פוסט-סובייטי. מייד לאחר הקורונה היא חזרה להישגי שיא, בעיקר בנושא התיירות.
בתיירות מהעולם, מעל 5 מיליון תיירים בשנה, ומישראל מעל 310 אלף תיירים, שזה אומר גידול שנתי של 200% בהשוואה לממוצע העולמי ובמקרה הישראלי הגידול השנתי הממוצע הוא מעל פי 3 מהממוצע העולמי, והוא מגיע ל-20%. לדוגמה, ברבעון הראשון השנה, ישראל מובילה עם עלייה חדה של 73.7% בהכנסות מתיירות, שהסתכמו ב-114.2 מיליון דולר.
התנופה החלה בסוף שנות התשעים. בהסכם בילטרלי, פתחנו את הנציגות הרשמית הראשונה של משרד התיירות, בהשתתפות שרי התיירות, מה שהביא לשינוי בווקטור תיירותי. התנופה תימשך, כי התייר הישראלי טרם הכיר את כל הפוטנציאל בתיירות תרבותית שיש למדינה להציע, והיא מהמובילות בעולם בתחום התרבות הקלאסית.
גם מהצד השני, להגברת התיירות לישראל ממדינות פוסט-סובייטיות וחלקים ממזרח אירופה, קיים פתרון מעשי. הכנו תוכנית למיון תיירות אמיתית הנכנסת לישראל, אומר משה, ומציין שאם משרדי התיירות ישתפו פעולה איתנו, ויהיו מעוניינים להקשיב לפתרון של הסקטור השלישי, יביא הדבר הן לשיפור הקשרים והן להכנסות של מאות מיליונים לקופתה.
בנושאים אחרים, ביניהם הפרמטר של "קלות עשיית העסקים", עפ"י נתוני הבנק העולמי, גאורגיה מובילה ונמצאת בשורה ראשונה עם מדינות אירופה.
הגידול הכלכלי הגיע לכ-10% והוא מהגבוהים באירופה, ואף שער המטבע נשאר יציב ולמרות הירידה הממוצעת בכ-30% במדינות רבות באזור.
ההשקעות הישראליות לא פסקו בתחום תעשיית התיירות, בעיקר בשל הנתון של הרווח התפעולי GOP בבתי המלון, שהוא מעל 50%, וזה פי 2 בהשוואה למדינות מתקדמות באירופה.
יחד עם זאת התפתחו שיתופי פעולה בתחום IT, התוכנה, ייצור תוצרת כשרה בתעשיית החקלאות, והלהיט של השנים האחרונות הוא רכישת דירות וכן דירות יוקרה עם ניהול בינ"ל.
ההפתעה בהתפתחות הינה בנדל"ן היוקרתי בסגמנט הגבוה. השוק של העשירון והמאיון העליון נכבש על ידי חברת EUROPEAN VILLAGE בראשות אזרח ישראלי פאבל ברוידה. מחירי הנדל"ן, מלון דירות, בניהול רשתות בינ"ל והבולט שבהן של WYNDHAM, מגיע למחירי השווקים המובילים בעולם, ונעים בין 5-12 אלף דולר למ"ר. לפנינו גאורגיה חדשה, תופעה חדשה, ואם נסכם את הקידמה, ניתן לציין כי במחיר של 1 מ"ר כיום, בעבר נמכרו דירות שלמות.
משה שוחח עם ראש החברה, המנהל מערכה של 100 אנשי מכירות, שאומר:
"השוק הגאורגי תמיד משך אוליגרכים ועשירים מהמרחב הפוסט-סובייטי. בהתחשב בגל הכניסה של חברות בינלאומיות לתעשיית התיירות, ניתן להניח שהשוק צפוי להמשיך ולצמוח, בזכות ביקוש גובר הן מהמדינות השכנות והן ממדינות אחרות ברחבי העולם - ביניהן האמירויות, שהצהירו לאחרונה על השקעה של מעל 6 מיליארד דולר".
פאבל, בעל ניסיון עשיר בעבודה מול הסגמנט הגבוה, אומר שבאספקט העסקי, אין משנה כלל באם משלמים 1,000 דולר למ"ר או 10 אלף דולר, מכיוון שמרבית האנשים לא מתכננים להתגורר ברכוש שקנו, אלא מצפים להכנסה השנתית של 5-8% מהקניה. ועל כן, הרווחיות באחוזים זהה לאלה שמשלמים 50 אלף דולר או 500 אלף דולר, והרווחים זהים בקניית 10 דירות שנרכשו במחיר 1,000 דולר למ"ר מול קניית דירה אחת, בעלות של 10 אלף דולר למ"ר – ויתרה מזאת, בקניה היקרה המשקיע בטוח יותר, כי מי שמנהל ומפעיל את רכושו, הינה רשת בינ"ל, מה שמונע ממנו בעיות של ניהול, שכנים, תחזוקה ושיפוצים.
הציפייה היא שהשוק יגדל עוד יותר בשנים הבאות וגאורגיה תתקרב למערב, מבחינת מחירים ומיסוי ועל כן דווקא הפרויקטים היוקרתיים ישמרו על יציבותם הן באיכות, הן באחזקה, והן ביכולת לעמוד בתשלומי המיסים.
ואם נתייחס להיבט האישי והפסיכולוגי כפי שמתבטא בהתנהגות היזמים, נוכל להביא משל, שיש אנשים הקונים שעון מסוג "סייקו" במחיר 100 דולר, וזאת בעיקר כדי לקבל מידע מדויק על השעה. לעומתם, יש כאלה שקונים שעון יוקרתי במחיר של 100,000 דולר, והם לא מחפשים רק מידע על השעה או נוחות, כי שעון "סייקו" עובד טוב יותר – הם מחפשים סטטוס ואיכות. ויתרה מזאת, בשעון היוקרתי יש צורך בכוון מכני מדי בוקר, אחרת, בניגוד ל"סייקו", הוא יפסיק לפעול, ועדיין מבוקש יותר ומחירו פי 1,000 יותר.
ישנם יזמים ואנשי עסקים מסוגים שונים ויש המחפשים סטטוס, פרויקטים יוקרתיים ואורח חיים נוצץ ואיכותי. למרות מצבה הסוציו-כלכלי העכשווי של גאורגיה, היא התברכה ביוקרה, והעשירים המובילים ממרחב זה הם מהסגמנט הגבוה. קל להשתכנע, כי במלונות 5 כוכבים, החדרים מעל 1,000 דולר, לרוב תפוסים.
בנוסף להתנהגות הקהילה העסקית, מתייחס משה לנושאים אידאולוגיים ואף מדריך ונותן עצות לעבודה מחוץ לבית:
ראשית, יש להדגיש שבסיס המגורים של כל הישראלים הוא בירושלים והוא מקור הכוח העיקרי שבגינה זוכים להערכה גם בגאורגיה. למרות האנטישמיות, ישראל עדיין מדינת מותג מצליחה, וגם במדינות אנטי-ישראליות, יש רצון לשת"פ כלכלי.
שנית, מומלץ לא להגיע עם דעות כתובות מהבית, אלא ללמוד לנתח את השוק, ולפעול כנגזר מהמסקנות.
שלישית, יש ללמוד ולהבין את התרבות העסקית המקומית. הבעיה מספר 1 לישראלים נשארת חוסר ידע בתרבות העסקית וחוסר הבנת המדינה. לפתרון הבעיה, לשכת העסקים ישראל-גאורגיה הפעילה עם איגוד לשכות המסחר של ישראל, כשלושה עשורים, עם צוות של 20 איש בטביליסי, מציעה לישראלים שירותים ללא תשלום בנושא ייעוץ כלכלי, בדיקת שוק, הכוונה בפעילות ברחבי מדינה, ובעיקר תדרוך בנושא התרבות העסקית – על כן, מומלץ להגיע לשיחה בטרם קבלת ההחלטות.
"מה שחשוב הוא המולדת, וכל השאר הוא משני".
משה מתייחס לחתך נוסף המלווה את העשייה: כפי שציינתי, דווקא כאשר אתה פעיל מחוץ למדינה, אתה מבין את התוכן והמשמעות האמיתית של המשפט.
לפיכך, מעבר לדאגה לפרמטרים העסקיים ההכרחיים, הפרמטר הנוסף שחשוב להצלחתנו הוא חוזקה וחוסנה של מדינת ישראל. אירועי 7/10 ובעקבותיה האנטישמיות בעולם, הדליקו נורה אדומה והשפיעו על החשיבה בכל התחומים. על כן, יש לפנינו אתגרים רבים ואחריות כבדה המוטלת הן על הקהילה העסקית מחוץ לגבולות ישראל והן על המגזר השלישי – לפעול כנציגי הסברה של ישראל, כשגרירים כלכליים, ויחד עם יהדות העולם לתרום לחיזוקה של המדינה בכל המישורים.
כנס העסקים השנתי, במסגרת שבוע ישראל, יכלול גם את ההצגת המתודיקה להסברת ישראל.
לסיכום, מכיוון שאנחנו יודעים להתמודד עם האתגר הגדול בהגדרת הבעיה, הפתרון בשליטה והוא בהמשך החיים ובהמשך העשייה ללא פחד וללא הפסקה. נמשיך בעשייה המהווה לדיפלומטיה כלכלית וניערך מעכשיו לשבע שנים הטובות.
