אולימפיאדת העבדים
פליטים בורמזים נהפכו לעבדים במתפרות בתאילנד המייצרות בגדים עבור נייקי ודיאדורה. תמורת 55 יורו לחודש הם עובדים מבוקר ועד לילה כדי לספק ביגוד ספורט לאולימפיאדה
סופת הציקלון הקשה נרגיס, אשר פגעה בחופי מיאנמר (בורמה) בתחילת מאי, היתה לרבים מנפגעי האסון רק פתיח של שרשרת ייסורים. חסרי קורת גג, חסרי כל, רעבים ללחם, ללא תקווה לקבלת סיוע מראשי הדיקטטורה הצבאית, נמלטו רבים מהם אל מעבר לגבול עם תאילנד ומצאו עצמם בגיהנום מסוג חדש.
אלה
צוות של ערוץ הטלוויזיה הצרפתי פראנס24 הצליח לחדור לאחד מהמתחמים הסגורים של הפועלים וחשף תנאים איומים. מאחורי גדרות ושערי ברזל, באולמות ללא חלונות, צמודים זה לזה, רכונים העובדים אל מכונות התפירה, משמונה בבוקר עד שעת לילה מאוחרת, לעתים עד אחרי חצות. אין הפסקות, המשגיחים דורשים תפוקה. המצלמה חושפת כמה מהתוויות הנתפרות לבגדים, שמות מוכרים לכולם, ACG של נייקי ודיאדורה.
בסמוך למתפרה נמצא אולם השינה, שמיכות קרועות על רצפת בטון חשוף, שם גם רובצים ואוכלים את ארוחת הלילה המהירה. יריעות ניילון שתלויות מתקרת הפח מעניקות שמץ של אשליית פרטיות לגברים ולנשים המצטופפים באולם. בסופם של 30 ימי עבודה רצופים השכר הוא 3,000 באט, כ55- יורו. פחות ממחיר טרנינג אחד בחנות מערבית.
וזה במקרה הטוב. פליטים מספרים כי המעסיקים הגרועים יותר ממתינים עד סמוך לתום החודש, בטרם תשלום המשכורות, ואז מזעיקים את המשטרה. זו מעמיסה את הפליטים הלא חוקיים על משאיות בכלובי מתכת ומובילה אותם אל מעבר הגבול, לגירוש חזרה למיאנמר.
נייקי מכחישים כל קשר
צ'ו סו ,(32) מורה בהכשרתה, התראיינה כאשר פניה מוסתרות. בציקלון היא איבדה את בעלה, ביתם נהרס, והיא נותרה בחוסר כל עם בתה הקטנה. כאשר הסיוע התמהמה והרעב התגבר, לא נותרה לה ברירה אלה לגנוב את הגבול ולבוא לכאן, לגיהנום הטקסטיל במאה-סוד.
"יש הרבה עבודה כעת, לפעמים דורשים מאיתנו לעבוד גם בלילות, ונשאר רק מעט זמן לישון לפני שמתחיל יום עבודה חדש." בתור שוהה לא חוקית היא אינה יכולה כמובן לעזוב את שטח המפעל, אפילו לא לשעה קלה.
עורך הדין התאילנדי טאנו אקשוטה, המנסה לסייע לפליטים, מספר כי המאבק קשה מאוד. "הם עוברים ממקום למקום. מעלים על משאיות את המכונות ואת הציוד, ומחר הם כבר בכתובת אחרת. מדובר בדרך כלל בקבלני משנה של קבלני תפירה המועסקים על ידי מותגים בינלאומיים. אלה לא עומדים בקצב הנדרש ולכן פונים אל אנשי אזור הגבול, שם איש אינו מכבד את חוקי העבודה הבסיסיים.
" והחברות עצמן, הן בדרך כלל אינן מתאמצות ללכת בעקבות שרשרת הייצור המפותלת. כאשר פנו כתבי פראנס24 לנציג נייקי בבנגקוק בבקשת תגובה, הם נענו: "אין לנו קשר לתעשייה במאה-סוד." כ140- אלף בני אדם נהרגו בציקלון, 2.4 מיליון נהפכו לחסרי בית, ונראה כי ההשפעות הנלוות עוד ממשיכות.