• תפריט
כלכלה ומדיניות

פרשנות

צמיחה זה טוב, אבל חשובה הדרך

יעד הצמיחה השנתי שהנשיא טראמפ הציב לעצמו, 3%–4%, אינו בלתי אפשרי אך הוא ימשיך לשרת היטב את שוק ההון והמונופולים הגדולים. מי שישלמו את המחיר הם פערי ההכנסות שילכו ויעמיקו, איכות הסביבה וייתכן שגם העליונות הצבאית של ארה"ב

קנת' רוגוף 09:2214.09.17

יעד הצמיחה השנתי שהנשיא טראמפ הציב לעצמו, 3%–4%, אינו בלתי אפשרי אך הוא ימשיך לשרת היטב את שוק ההון והמונופולים הגדולים. מי שישלמו את המחיר הם פערי ההכנסות שילכו ויעמיקו, איכות הסביבה וייתכן שגם העליונות הצבאית של ארה"ב

 

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נוהג להתפאר בכך שמדיניותו תוביל לצמיחה יציבה של 3%–4% לאורך שנים רבות. אך הערכתו זו עומדת בניגוד לדעתם של אנליסטים רבים בוול סטריט ובבנק הפדרלי המרכזי, שצופים כי לארה"ב יהיה מזל גדול אם תגיע לצמיחה בשיעור של 2%.

 

האם יש סיכוי שטראמפ בכל זאת צודק? ואם זה אכן המצב, באיזו מידה תהיה המדיניות שלו אחראית לכך, והאם הצמיחה המהירה לא תבוא על חשבון איכות הסביבה והפערים בהכנסות? שוק ההון מביט על הדברים רק מבעד למשקפיים של שיעורי הצמיחה, אך מרבית האמריקאים צריכים לדאוג מהאופן שבו מושגת הצמיחה.

 

התחזית של טראמפ לשיעורי צמיחה כלכלית בארה"ב אינה מופרכת לחלוטין. שורה של נתונים כלכליים שפורסמו באחרונה מצביעים על כך ששיעור הצמיחה השנתי צבר תאוצה ל־2.5% - בערך באמצע הדרך בין התחזית של טראמפ לאלה של המומחים הכלכליים. יתרה מכך, בששת החודשים הראשונים לכהונתו של טראמפ נרשם שיפור יציב בשוק התעסוקה, נוצרו יותר ממיליון משרות חדשות ומחירי המניות מטפסים לשיאים חדשים - פרמטרים שמעודדים את העלייה בצריכה.

 

פירות הצמיחה של טראמפ נזרעו בתקופת אובמה

 

בהתחשב בביצועים הללו, צמיחה שנתית בשיעור של 3% אינה בבחינת נס, והסיכוי שטראמפ יעמוד ביעד שהציב לעצמו יהיה בהחלט ריאלי, במיוחד אם הממשל יחל פתאום להיות קוהרנטי יותר (וזה כבר באמת מצריך נס).

 

טראמפ. המבחן הכלכלי הגדול שלו - מינוי מחליף לג'נט ילן טראמפ. המבחן הכלכלי הגדול שלו - מינוי מחליף לג'נט ילן צילום: איי אף פי

 

 

הצמיחה הנרשמת השנה היא, כמובן, תולדה של מהלכים והישגים מתקופת שלטונו של ברק אובמה. שינוי מסלולה של ספינה ענקית - במקרה הזה כלכלת ארה"ב - הוא מהלך שמצריך זמן, וגם אם טראמפ יצליח בסופו של דבר להשיג את אישור הקונגרס לחלק מהמשנה הכלכלית שלו, יורגשו ההשפעות על הצמיחה רק עמוק בתוך 2018.

טראמפ הספיק כבר לרוקן מתוכן את הסוכנות להגנת הסביבה, דבר שסייע לתעשיית כריית הפחם, ריכך את הרגולציה הפיננסית, מהלך מעולה למניות הבנקים, ולא ממש הביע עניין באכיפת חוקים בתחום ההגבלים העסקיים - התפתחות מבורכת מבחינת מונופולי הטכנולוגיה דוגמת אמזון וגוגל. אך היוזמות העיקריות שהצהיר כי יקדם, ובהן רפורמה במס התאגידי והגדלת ההוצאות על תשתיות, נותרו על שולחן העבודה.

 

יתרה מכך, לתוכניות של טראמפ להגביר את מדיניות ההגנה על כלכלת ארה"ב ולצמצם באופן משמעותי את מספר המהגרים, אם יתממשו, יהיו השלכות שליליות על הצמיחה. עם זאת ראוי לציין, כי מדיניות של התאמת מספר המהגרים לצורכי הכלכלה כבר נהוגה במדינות רבות, ובהן קנדה ואוסטרליה.

 

ההחלטה הכלכלית החשובה ביותר שטראמפ יצטרך לקבל היא, ככל הנראה, בחירת המחליף או המחליפה לג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי. במינויים אחרים שביצע הפגין טראמפ העדפה לטובת גנרלים ואנשי עסקים על פני טכנוקרטים. והאמת היא, שהבנקאים המוצלחים ביותר בשנים האחרונות הם דווקא מהסוג שטראמפ מנסה להימנע מקרבתם.

 

האדם שבו יבחר טראמפ, בסופו של דבר, לעמוד בראש הבנק המרכזי ייאלץ להתמודד מיד עם כניסתו לתפקיד עם שורה של בעיות. קרוב לוודאי שלא יימשך המצב של העלאות שכר מתונות בשוק התעסוקה המתהדק, וכל עלייה גדולה בשכר תזניק את המחירים כלפי מעלה. אך זה כנראה לא יקרה בקרוב, שכן האוטומציה והגלובליזציה מגבירות את הלחץ להורדת מחירים.

 

לאופן ההתמודדות של הפד עם המעבר הבלתי נמנע לעליות בשכר במשק האמריקאי תהיה משמעות מכרעת. אם קובעי המדיניות יעלו את שיעורי הריבית מהר מדי, התוצאה תהיה מיתון. ואם יעלו את הריבית לאט מדי, האינפלציה עלולה להשתרש ולהגיע לרמות גבוהות מדי.

 

תחזית הצמיחה של טראמפ בהחלט עשויה להתממש, במיוחד אם יצליח לרסן את הדרך שבה הוא מנווט את המדיניות הכלכלית - וזה כנראה לא יקרה, שכן מדובר בנשיא שמעדיף לחולל סערות בטוויטר על פני ניתוחי מדיניות נינוחים.

 

אך גם אם ארה"ב אכן תשיג את יעד הצמיחה של 3%, הוא כנראה לא יתגלה כתרופה הפלא שטראמפ מייחל לה.

 

צמיחה מהירה יותר לא תשנה את המגמה הנוכחית, השועטת לעבר העמקת חוסר השוויון, וכמה מהלכי התערבות קטנים של הנשיא במדינות או בחברות מסוימות לא ישנו זאת. להפך, אין שום יסוד להניח שבעלי ההון יפסיקו להיות המרוויחים העיקריים מהמצב. בטווח הארוך עשויה המגמה הזו להשתנות, אך לא כדאי לבנות על כך שזה יקרה בעתיד הנראה לעין.

 

אם ההידרדרות באיכות הסביבה והעמקת הפערים הופכים את הצמיחה הכלכלית לאליה וקוץ בה, האם ייתכן שהממשל האמריקאי טועה בכך שהוא כל כך מתמקד בצמיחה? בהחלט לא. שיעורי צמיחה גבוהים מיטיבים עם מגזר העסקים הקטנים ועם חברות סטארט־אפ - התורמים המשמעותיים לניידות הכלכלית.

 

חלוקת ההכנסות הנוכחית מחמירה מצבם של רבים

 

שיעורי הצמיחה הנמוכים שנרשמו באחרונה הניעו יזמים פוטנציאליים מלעבור לפעילות במדינה אחרת או לשנות תעסוקה, והפחיתו בכך את הניידות הכלכלית. מגמת היחלשות משמעותית ולאורך זמן עלולה לקרב את היום שבו ארה"ב תאבד את עליונותה הצבאית על יריבותיה.

 

אותם אנשים, ובהם טראמפ, שמעוניינים להפחית את המעורבות הצבאית של ארה"ב מחוץ לגבולותיה, טוענים כי אין סיבה לדאגה - אך טעות בידם. קווי מדיניות שמובילים לחלוקה שוויונית יותר בהכנסות וצמיחה סביבתית יציבה עדיפים לאין ערוך על קווי מדיניות המנציחים את המגמות הנוכחיות בחלוקת ההכנסה ומחמירים את מצבם של אמריקאים רבים. כך שגם אם טראמפ יעמוד ביעדי הצמיחה שהציב לעצמו ב־2018 וב־2019 - וזה בהחלט עשוי לקרות - רק הבורסה תריע לו.

 

הכותב הוא הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית, פרופסור לכלכלה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת הארווארד. פרוג'קט סינדיקט, 2017 . מיוחד ל"כלכליסט"

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x