• תפריט
כלכלה ומדיניות

טראמפיזם בשירות אירופה: רוחות של איחוד תקציבי

הרוב שבו זכתה מפלגתו של נשיא צרפת בבחירות לפרלמנט סולל את הדרך לרפורמות במשק ואולי גם לשינוי עומק במבנה האיחוד האירופי. אחרי הבחירות הכלליות בגרמניה בסתיו, אנגלה מרקל תצטרך להחליט אם להצטרף למקרון

רן אברמסון 23:0219.06.17

ביום שישי הלך לעולמו הלמוט קוהל, קנצלר גרמניה שהוביל את האיחוד בין מערב למזרח המדינה אחרי נפילת הגוש הסובייטי. קוהל היה גם אחד מאדריכלי האיחוד האירופי. למעשה, פועלו בנושא נתפס חשוב כל כך, עד שנשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר מתכנן לערוך לו טקס הלוויה ממלכתי כלל־אירופי, אירוע חסר תקדים בתולדות היבשת.

 

 

מותו הגיע בתקופה שבה הפרו־אירופיות חזרה לאופנה אחרי שנת הברקזיט והטראמפיזם, על מופעיהם השונים. אם קוהל היה איש השעה כשהפרויקט האירופי קרם עור וגידים, נשיא צרפת עמנואל מקרון נושא בעול הזה כעת, כשהאיחוד נלחם על עתידו. אתמול, עם פרסום התוצאות הסופיות בבחירות לאסיפה הלאומית הצרפתית, נראה היה שהוא קיבל אישור למעמדו.

 

מפלגת "לה רפובליק אן מארש" (LREM) שהקים לפני קצת יותר משנה, תתפוס 308 מתוך 577 המושבים בבית המחוקקים הצרפתי. ביחד עם בת בריתה, מפלגת "התנועה הדמוקרטית" (MoDem), יש לנשיא רוב פרלמנטרי של 361 נציגים.

 

מימין: מנכ"ל דאסו Eric Trappier, נשיא צרפת עמנואל מקרון ושרת ההגנה של צרפת סילבי גולאר בסלון באווירי בפריז מימין: מנכ"ל דאסו Eric Trappier, נשיא צרפת עמנואל מקרון ושרת ההגנה של צרפת סילבי גולאר בסלון באווירי בפריז צילום: איי אף פי

 

 

הניצחון הסוחף של מקרון בא על חשבון המפלגות הגדולות הוותיקות. המפלגה הסוציאליסטית איבדה יותר מ־80% מהמושבים, ואפילו המועמד שהריצה לנשיאות, בנואה אמון, לא הצליח להעפיל לסיבוב השני במחוז הבחירה שלו. המפלגה תסתפק ב־46 נציגים בלבד. המפלגה הגדולה הוותיקה השנייה, הרפובליקנים, תהיה אמנם כוח האופוזיציה הגדול ביותר, אבל היא איבדה שליש מכוחה, ותשלח 133 נציגים. החזית הלאומית זכתה בשמונה מושבים, לא מספיק כדי להירשם כסיעה. אבל, מנהיגת המפלגה מרין לה פן תיכנס לפרלמנט לראשונה בחייה, אחרי ניצחון במחוז הבחירה שלה.

 

למקרון היו חמישה שבועות בלבד כדי לשכנע את המצביעים לתת לו את הגיבוי הפרלמנטרי שהוא זקוק לו. אבל איש לא חשב שיעשה זאת בצורה טובה כל כך. מקרון ניצל שלושה אירועים בזירה הבינלאומית כדי לזקוף את גוום של הצרפתים, ושל האירופים בכלל.

 

לא יוותר לארה"ב

 

הראשון, קרב לחיצות הידיים המשונה שלו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. על אירוע זה אמר מקרון, כי מטרתו היתה להבהיר שטראמפ לא יכול לצפות אפילו "לוויתור הקטן ביותר" מצד צרפת והאיחוד האירופי. המכה השנייה נחתה על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. במסיבת עיתונאים משותפת האשים מקרון את ממשלת רוסיה בהפצת דיסאינפורמציה שנועדה להשפיע על תוצאות הבחירות בצרפת. פוטין, שעמד לצדו, התקשה להסתיר את מורת רוחו.

 

הנוק־אאוט הגיע עטוף בסרט מוושינגטון. הפרישה המתוקשרת של ארה"ב מהסכמי האקלים נתנה למקרון הזדמנות להשיב לצרפת את מעמדה כמובילה בינלאומית, כשבנאום קצר, ועוד באנגלית, הוא צבע בירוק את סיסמת הבחירות של טראמפ כשקרא "להחזיר את כדור הארץ לגדולתו". ימים אחדים לאחר מכן ההטרלה הושלמה, כשממשלת צרפת הקימה אתר בשם זה, שנועד למשוך מדעני אקלים לבצע את מחקרם במדינה. שלושת המהלכים האלה לא רק שקנו למקרון שם בזירה הבינלאומית, אלא גם עודדו את הצרפתים לתת הזדמנות לנשיא הצעיר ליישם את תוכניותיו.

 

 

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה צילום: אי פי איי

 

 

העובדה שכמחצית מהמועמדים שהציבה LREM במחוזות הבחירה היו חדשים בפוליטיקה, ושגילם הממוצע היה פחות מ־50, סייעה לרוח החדשה שהביא עמו מקרון. ההצלחה הגדולה של מפלגתו, שהקפידה כי מחצית מהמועמדים יהיו נשים, העלתה את שיעור הייצוג שלהן בפרלמנט לכשליש.

 

כעת מקרון לא יתקשה ליישם את הצעד החשוב ביותר של תוכניתו הכלכלית - רפורמה בשוק העבודה. בקיצור נמרץ, מקרון שואף להעביר כוח מאיגודי העובדים הענפיים אל ועדי העובדים של מקומות העבודה, זאת כדי שהמעסיקים יוכלו לדון עם העובדים על הסכמי ההעסקה, בלי להיות כבולים להסכמים הענפיים. בכך מקווה מקרון להפוך את שוק התעסוקה הצרפתי לגמיש יותר, ולהביא לירידה באבטלה.

 

האופוזיציה תגיע מהרחוב

 

אבל, החיים הקלים ייגמרו ברגע שייצא מבית המחוקקים. שיעור ההצבעה בשני סיבובי הבחירות היו הנמוכים ביותר בתולדות הרפובליקה החמישית. בסיבוב השני הגיעו לקלפיות רק 43% מבעלי זכות הבחירה, כך ש־LREM זכתה לתמיכה של 19% בלבד מהם.

 

המספרים האלה אומרים שבהיעדר ייצוג פרלמנטרי משמעותי, האופוזיציה למקרון צפויה להגיע מהרחוב. אם הוא יוציא לפועל את הרפורמה מבלי לתת לאיגודים המקצועיים את התחושה שהוא משתף אותם במהלך, צרפת תתמודד עם גל שביתות והפגנות שיחלו כנראה בסוף הקיץ. אם ישיג את מטרתו, התוכנית של מקרון עלולה למצוא את עצמה באותה המגירה שבה מאוחסנות התוכניות של הנשיאים לשעבר פרנסואה הולנד, ניקולא סרקוזי וז'ק שיראק.

 

נציגי הממשלה של מקרון כבר התחילו בשיחות עם האיגודים המקצועיים, והטיוטה הראשונה של הרפורמה צפויה לעלות להצבעה בספטמבר, אז ייערכו הבחירות הכלליות בגרמניה - שתוצאותיהן ישליכו על כל האיחוד האירופי. מקרון זקוק לגרמניה כדי להוציא אל הפועל חלק אחר של מצע הבחירות שלו - איחוד תקציבי של גוש היורו. הקנצלרית אנגלה מרקל, שנכון להיום נראית כמי שדרכה סלולה לקדנציה רביעית, היא זו שעמה יצטרך לעבוד.

 

מרקל נמצאת בעיצומו של קמפיין בחירות, ודיאלוג פומבי על האפשרות להרחבת האיחוד המוניטרי גם לפסים תקציביים, עלול לעלות לה בקולות הבוחרים. רבים מהגרמנים רואים בחבילות החילוץ שקיבלו מדינות דוגמת יוון, פורטוגל ואירלנד בשיאו של המשבר הפיננסי, קדימון למה שעלול להתרחש עם אינטגרציה רבה יותר של הגוש. בניסוח פשוט יותר, הם חוששים שאיחוד תקציבי יהפוך אותם לכספומט של מדינות דרום אירופה. כשאבק הבחירות בגרמניה ישקע, מרקל תצטרך להחליט אם לצעוד יחד עם מקרון למה שעשוי להיות הגשמתו של החזון האירופי, שהמנטור הפוליטי שלה, הקנצלר קוהל, היה ממבשריו.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות