קרן העושר הנורבגית הצטרפה למאבק בשכר המופרז לבכירים

קרן העושר הנורבגית החליטה לנצל את אחזקותיה בחברות ציבוריות כדי לפעול להגבלת שכר הבכירים.

הקרן הנורבגית היא קרן העושר הממשלתית הגדולה בעולם והיא מנהלת נכסים בהיקף 870 מיליארד דולר. הקרן, שמחזיקה בממוצע נתח של 1.3% ב־9,000 חברות ציבוריות בעולם, סירבה עד עתה להפעיל את השפעתה בנושא שכר הבכירים. לעומת זאת, היא הודיעה בחודש שעבר על משיכת השקעותיה מחברות שקשורות בתעשיית הפחם המזהמת ועוד לפני כן משכה את השקעותיה מחברות שפועלות באזורים שנתונים במחלוקת מדינית ופוליטית. בין החברות שנפגעו מההחלטה הזאת היו גם אלביט מערכות ודניה סיבוס הישראליות, שפועלות מעבר לקו הירוק.

שכונת מגורים באוסלו, נורבגיה צילום: בלומברג

מנכ"ל הקרן אינגבה סלינגסטאד אמר ל"פייננשל טיימס": "עד עכשיו התמקדנו במבנה השכר ופחות ברמות השכר. אלא שלנוכח הדרך שבה התפתח התשלום לבכירים אנחנו חושבים שניאלץ לבחון כעת גם את רמות השכר". לעת עתה החלטת הקרן היא עקרונית בלבד, ולא כוללת תוכנית פעולה. בימים אלה הקרן מחפשת חברה שמשלמת לבכיריה שכר מופרז אשר תשמש כמקרה מבחן שלפיו היא תפעל. סלינגסטאד הסביר: "אנחנו חושבים איך לגשת לנושא מבחינה ציבורית. אנו נבחר את המקרה הנכון והדוגמה הנכונה ונצביע בהתאם".

אחת הסיבות שהקרן נמנעה מהפעלת כוחה בדירקטוריונים בכל הנוגע לשכר הוא החשש שפעולה כזו תיתפס כמושפעת מנורמות השכר הנהוגות במדינות סקנדינביה, ללא צידוק כלכלי. בכירים בחברות סקנדינביות משתכרים פחות מבעלי תפקידים מקבילים בחברות בריטיות ואמריקאיות, ופערי ההכנסה בין עובדים מן השורה לבינם קטנים יותר.

עם זאת, בחודש שעבר הצביעה הקרן בעד העלאת השכר של בוב דאדלי, מנכ"ל ענקית האנרגיה BP, בשעה שרוב של 59% מבעלי המניות הצביע נגד ההעלאה, ששיעורה היה אמור להיות 20%, מה שהיה מעניק לדאדלי שכר שנתי של 14 מיליון ליש"ט. התוכנית להעלאת שכרו פורסמה לאחר ש־BP החליטה על קיצוץ של 5,000 משרות בעקבות הצמצום בהכנסותיה שגרמה הירידה במחיר הנפט.

הקרן דיווחה במרץ ש־2015 הייתה השנה הגרועה ביותר שלה מאז 2011, לאחר שההחזר הממוצע על השקעותיה היה 2.7% בלבד.