9 ערים עם חזון ירוק

בסביבות שנת 2020 העיר מסדאר באבו דאבי צפויה להשלים את המהפך שהיא עוברת כרגע ולהפוך לעיר כמעט ללא פסולת ופליטת פחמן. רוב המים בעיר ימוחזרו והיא תתופעל בעזרת אנרגיה סולארית ומשאבים מתדשים אחרים. מכוניות זוללות דלק יוחרמו ויוחלפו על ידי מערכת תחבורה תת קרקעית המופעלת על ידי סוללות. העיר מסדאר תהפוך למעין אבטיפוס מלא חזון לערי המחר.

מסדאר מייצגת את המטרופולין העתידני, אך מתכנניה אינם מתכנני הערים היחידים המחזיקים בחזון. ברחבי העולם, אדריכלים ומהנדסים חברתיים בעלי גישות ייחודיות עובדים על הגדרה מחודשת של תפקודי העיר. ביקור בערים הללו היום מעניק תחושה של המחר.

1. סיאול, דרום קוריאה: גשר ציבורי

הגשר החלק והמפוסל פאיק נאם ג'ון מדיה, המחבר את תחנת הכוח של סיאול עם בניין האסיפה הלאומית, יהיה בן כמה קומות ומצופה שיש. בתוך המרחב, שישתמש באנרגיה סולרית, ניתן יהיה למצוא גנים שיושקו ממי גשמים, ספרייה, מוזיאון וחנויות. הולכי הרגל ורוכבי האופניים יוכלו לטייל לאורך הגשר שיהיה סגור בפני תנועת מכוניות, בעוד שספינות יוכלו לעגון בבסיסו. כיוון שהמרחב קרוי על שמו של אמן וידאו הידוע, אפשר לצפות שהגשר ישמש כבד ליצירות אמנות. הבנייה צפויה להתחיל ב-2012.

הגשר בסיאול

2. מסדאר סיטי, אבו דאבי: קיימות

לוחמי איכות הסביבה הכירו את העיר מכה שלכם: ברגע שבנייתה תושלם, מסדאר סיטי מבטיחה להיות העיר בעלת רמת הקיימות הגבוהה בעולם. החשמל לעיר יסופק על ידי אנרגיה סולרית ואנרגיית רוח, היא תמחזר את רוב מאגרי המים שלה ותנסה להפחית את רמות הפסולת לאפס באמצעות שיטות לא מקובלות כמו הפיכת פסולת ביולוגית לדשן ולאדמה. חומה שתקיף את העיר תמנע את כניסת רוחות המדבר, בעוד שרחובות מוצלים יילחמו בשמש היוקדת. בכל הנוגע למכוניות זוללות דלק, הן לא יורשו להיכנס לעיר (מכוניות חשמליות מורשות), ויוחלפו על ידי תחבורה ציבורית שתנוע במנהרות תת קרקעיות. חלק מהמערכות כבר פועלות, אך העיר צפויה לפעול במלוא המרץ בסביבות 2020.

מסדאר סיטי, אבו דאבי

3. טאלין, אסטוניה: אינטרנט ציבורי

ניתן לבדוק מיילים או לעדכן את הסטטוס בפייסבוק פחות או יותר מכל מקום בבירה הבלטית הזו, שבה הממשלה מגדירה אינטרנט חופשי כזכות מלידה. הודות ליוזמת זינוק

הנמר (Tiigrihüppe) לרישות המדינה, כל בתי הספר מחוברים לאינטרנט, התושבים יכולים להצביע בבחירות דרך האינטרנט, שירותי Wi-Fi בחינם מכסים את הפארקים, הרכבות, המוזיאונים, בתי קפה ואת שדה התעופה. אבל אם אתם כבר מגיעים לטאלין, אל תבזבזו את כל הזמן שלכם ברשת: העיר העתיקה הוכרזה אף כאתר מורשת של אונסק"ו.

בזמן שטחנות הפלדה של קליבלנד מתפוררות, הקניונים בעיר מתעוררים לחיים - הכוונה היא לחיים של צמחים. בגלריה לשעבר בקניון אריוויו, פרויקט בשם "גנים תחת זכוכית" הופך את הקניון לחממה. קרני שמש החודרות דרך החלונות, בנוסף למערכות הידרופוניקה, מאפשרות את הצמיחה של ירקות כמו תרד, חסה ועגבניות. ברגע שהם נקטפים, הירקות נמכרים בשוק האיכרים שנערך אחת לשבוע בקניון.

חקלאות אורבנית בקליבלנד

5. סוצ'י, רוסיה: אצטדיון ספורט

כחלק מההכנות לקראת אולימפיאדת החורף של 2014, רוסיה תכננה את האצטדיון האולימפי סוצ'י כך שיראה כמו קליפה, מתוך כוונה להזכיר את ביצי פברג'ה הידועות של המדינה. על מנת לעמוד במטרה הזו, קירות וגג האצטדיון מכוסים ביריעה שקופה למחצה שמשקפת את אור השמש מהים השחור הסמוך, ובלילה האצטדיון מואר. במידה והאירועים האולימפיים ישעממו את הקהל, הם יוכלו להתפעל במקום מהנוף המדהים של ההרים הסמוכים.

האצטדיון בסוצ'י

6. דזהאו, סין: רשת אנרגיה

סין האובססיבית לפחם לא תמיד נתפסת כידידותית לסביבה, אך דווקא בעיר דזהאו בצפון המדינה היא מנסה להמר על עתיד ירוק יותר. אדמות חקלאיות ויערות נשתלו ברחבי העיר כדי ליצור אזור תעשייה המכונה עמק הסולאר. העיר כל כך מחויבת לאנרגיית שמש עד שלמעלה מ-80% מהבניינים בה הם בעלי מחממי מים סולאריים (העיר היא היצרנית הגדולה בעולם של המכשירים הללו), הרחובות מוארים באור סולארי ודירות היוקרה ידידותיות לסביבה ומחזיקות בבריכות המחוממות על ידי אנרגיה סולארית.

דזהאו, סין צילום: בלומברג

7. האנגז'ו, סין: תוכנית שיתוף אופניים

מבחינה היסטורית, בייג'ינג זוכה בתואר עיר האופניים של סין, אך האנגז'ו - הממוקמת צפונית מערבית לשנגחאי - חטפה מידי בייג'ינג את התואר הדו גלגלי הודות לתוכנית רחבת היקף לשיתוף אופניים. למעלה מ-50 אלף אופניים אדומים, המאובזרים בסלים ופעמונים, מוקמו במספר תחנות השכרה ברחבי העיר. תהליך השכרת אופניים הוא פשוט: רוכשים כרטיס תחבורה (שכולל את כספי ההשכרה), מעבירים אותו באופניים וחופשיים לדווש. השעה הראשונה היא בחינם.

אופניים בהאנגז'ו

8. פריז, צרפת: דיור ציבורי

לאחר עשורים של בניית בניינים שיתופיים גדולים ואפורים בפרברי העיר, פריז החלה לאמץ ארכיטקטורה מתקדמת לבנייה מחודשת של דיור ציבורי בתוך העיר. לדוגמה בניין Tour Bois le Prêtre, המתנוסס על 17 קומות, עבר שיפוץ שכלל הוספת מרפסות והגדלת דירות על מנת למקסם את השימוש באור טבעי. כמו כן, פרויקט הדיור הציבורי Rue Saint Dominique בולט בזכות עיצוב המזכיר לגו, כניסות שונות לחלונות וקירות חיצוניים המקושטים בפתיתי זהב. סמכו על הצרפתים שיהפכו דיור ציבורי לסקסי.

הדמיה של הבניינים בפריז

9. קוריטיבה, ברזיל: תחבורה ציבורית

ברוב הערים הגדולות הליכה מתגלה כמהירה יותר מנסיעה באוטובוס החוצה את העיר. לא כך בקוריטיבה. בשנות ה-60, המתכננים בחנו את העיר ההולכת וגדלה, ועל מנת להימנע מפקקים, יישמו תוכנית מקיפה ויעילה לתחבורה ציבורית. על מנת להאיץ את העלאת הנוסעים, רובם משלמים תעריפים זולים יותר מבעוד מועד (כ-40 סנט לנסיעה, בלי הגבלה על המעברים). הצי המגיע לעיתים קרובות דוהר כמעט ללא הפרעה ברחובות, ולעיתים קרובות מוגדר כמערכת התחבורה הציבורית האידיאלית בעולם.

תחבורה ציבורית בקוריטיבה