מסע בסין העממית: הכפר או מחכה לנס הכלכלי

הכפר או מוקף שדות אורז, יושב במישור בעיבורי עיירה מנומנמת בחבל חואיג'י שבמחוז גואנגדונג. זהו החבל הצפוף ביותר בסין עם כמעט מליון תושבים, ש-200 אלף מתוכם, לפי הרישומים הרשמיים, עזבו את המקום בחיפוש אחר עבודה באזורים מבטיחים יותר.

שם משפחתם של רוב תושבי או, גם הוא או. הם חיים כאן ומגדלים אורז כבר מאות שנים. האזור בו הם חיים, המחוז הדרומי גואנגדונג, סמוך להונג קונג, הוא המחוז בעל התמ"ג והתפוקה התעשייתית הגבוהים ביותר בסין. זהו גם אחד האזורים עם התמ"ג לנפש הגבוהים במדינה, תודות לערים כמו שנג'ן, מרכז ההייטק הסיני, דונג-גואן, מרכז תעשיית נעליים וטקסטיל שמייצא לכל העולם, ובירת המחוז גואנגג'ואו, אחת הערים העשירות ביותר בסין. בצפון מערב המחוז, בכפר או, שום דבר מזה לא ניכר. כאן רבים עדיין מתגוררים בביקתות עשויות בוץ ומעבדים שדות אורז באמצעים פרימיטיביים. או יונג הוא אחד מהם.

צ'ן גווי-יין צילום: רחל בית אריה

או יונג הוא בן הגל הראשון של כפריים שעזבו את השדה ונדדו לעיר, אלה שהעמל והזיעה שלהם יצרו את הנס הכלכלי הסיני הוא בן 58 ומתגורר בשני חדרים זעירים עם חצר שטופת שמש יחד עם אשתו ובתו בת ה-12. הוא עזב את הכפר או כבר ב1977- ונדד לגואנגג'ואו כשבשנים הבאות ביקר שורה ארוכה של ערי חוף: שנג'ן, דזוחאי, דונג-גואן ואחרות, עובד על קווי ייצור, סוחב בלוקים לבנייה או מטאטא רצפות של אולמות יצור.

30 שנות עבודה לא הביאו לא את העושר המיוחל ואפילו לא פנסיה בסיסית. יש מי שהתעשרו בתהליך הצמיחה הזה, אחרים הגיעו לרווחה כלכלית וקנו דירה בעיירה הסמוכה, או שידרגו את הבקתות למבני לבנים. או יונג הצליח לחסוך מספיק רק בשביל להוסיף חדר אחד לבקתה. שארית החסכונות סגורה בבנק, מחכה ליום שבו בתו, שבה הוא תולה תקוות רבות, תזדקק למימון ללימודים גבוהים. כשהוא כבר קרוב לגיל הפנסיה או יונג חזר לעבד את השדה. אשתו, צ'ן גווי-יין, תורמת לפרנסת המשפחה עם סלי במבוק שהיא מייצרת בבקתה בעבודת יד מהצמחים שגדלים פרא בסביבות הכפר. היא מוכרת כל סל כזה, תוצאה של יום עבודה, תמורת 15 יואן 2.2) דולר) בשוק המקומי.

ביתה ואחייניתה של צ'ן גווי-יין צילום: רחל בית אריה