• תפריט
ספורט עולמי

האם הדעיכה של רונלדו היא אמיתית?

גם את עונות 2015/16 ו-2016/17 התחיל כריסטיאנו רונלדו רע מאוד, אך הרים את היכולת שלו אחרי פגרת החורף והציג לעולם את החלוץ אלפא המפחיד. האם יוכל לעשות את זה גם בגיל 33?

אוריאל דסקל 09:1420.11.17

הסטטיסטיקות המדאיגות של כריסטיאנו רונלדו בלה ליגה העונה: הוא שיחק 720 דקות, בעט 55 פעמים לשער, כבש רק שער אחד. רק 38% מהבעיטות שלו היו למסגרת. לשם השוואה, פאוליניו, הרכש המושמץ של ברצלונה, שיחק 411 דקות בליגה העונה וכבש ארבעה.

 

רונלדו לא עשה תאקל אחד מוצלח העונה וגם לא חטף כדור. הוא אחד מ-6 שחקנים מתוך 267 שחקנים בלה ליגה העונה (ששיחקו יותר מ-100 דקות) שאין להם חטיפה או תאקל מוצלח - 4 מהם הם שוערים ואחד אינו שחקן הרכב בקבוצתו. והנתון הנוסף: בחמישה החודשים האחרונים רונלדו הביא לעולם יותר ילדים - שלושה - מאשר שערים.

 

 

 

כריסטיאנו רונלדו כריסטיאנו רונלדו צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

והנתון הנוסף: בחמישה החודשים האחרונים רונלדו הביא לעולם יותר ילדים - שלושה - מאשר שערים.

 

צריך להיזהר עם ההספדים לקריירה של רונלדו. בעבר, כשמספר הכדרורים המוצלחים שלו ירד לפחות מ-1 במשחק והוא הפסיק לכבוש שערים מכריעים בתחילת העונה התחילו לכתוב שסופו כשחקן-על קרב. עם זאת, גם את עונת 2015/16 וגם את עונת 2016/17 הוא התחיל רע מאוד, אך הרים את היכולת שלו אחרי פגרת החורף ושוב הציג לעולם את החלוץ אלפא המפחיד.

 

עם זאת, המספרים בשתי העונות הללו הראו שמבחינה פיזיולוגית הוא כבר לא אותו מפלצת כדורגל שהיה. הוא קפץ פחות לכדורי גובה, הוא צמצם את מספר הספרינטים שהוא עושה למשחק, הוא הפסיק לנסות ליצור לעצמו הזדמנויות עם כדרור שמתבסס על כוח מתפרץ. הוא התאים את עצמו לגיל 30 ובשתי העונות האחרונות עשה זאת מצוין. ואולם, ייתכן מאוד שבגיל 32 וחצי, 33 בפברואר, הגיל סוף סוף תופס את רונלדו.

 

אני והטסטוסטרון שלי

 

אם נאמין שרונלדו אכן אנושי, אז זה רק הגיוני שבגיל 32 - אחרי 15 עונות בכדורגל בוגרים - הוא כבר לא יכול להיות השחקן שהיה בעשור האחרון.

 

מגיל 30 רמות הטסטוסטרון בגוף יורדות באחוז אחד לשנה.

 

טסטוסטרון (באנגלית: Testosterone) הוא הורמון המין הזכרי העיקרי. הוא מיוצר בכמויות גבוהות אצל הגבר באשכים, בהשפעת ההורמון LH המיוצר בבלוטת יותרת המוח. לטסטוסטרון יש השפעה כבירה בספורט. הטסטוסטרון אחראי לכך שלגברים יש מאסת שריר גדולה יותר מנשים, קיבולת ריאות טובה יותר, לב חזק יותר וכו'. ולכן ילדות וילדים יכולים לשחק יחדיו עד גיל 12 בערך ואז גיל הבגרות מתחיל וכמויות הטסטוסטרון משנות הכל.

 

ירידה בטסטוסטרון, שמתרחשת באופן טבעי אחרי גיל מסוים (משתנה לפי כל אדם), מובילה לירידה במאסת שריר, לעלייה באחוזי השומן בגוף ושינויים בהתנהגות.

 

מדאיג יותר מבחינת רונלדו, ירידת ברמות הטסטוסטרון מתרחשת בצורה דרמטית יותר אצל אבות. בניסוי שעשו באוניברסיטת נורת'ווסטרן על 465 גברים לאורך 5 שנים, גילו שרמות הטסטוסטרון יורדות אצל כל הגברים מעל גיל מסוים, ואולם אלו שנשארו רווקים או ללא ילדים חוו ירידה נמוכה יחסית. הירידה הדרמטית התרחשה אצל אבות. הסיבות לכך כנראה אבולוציוניות - אבות צריכים להיות "רכים" יותר עבור עתיד ילדיהם.

 

זה קורה גם לזנים אחרים. ציפורים, למשל, חווים ירידה משמעותית בטסטוסטרון כדי שישארו ליד האם, לא יסתבכו בקרבות אלימים ויעזרו לגדל את הגוזלים. אותו מנגנון טבעי מתרחש גם אצל זכרים אנושיים, "נשים צריכות את העזרה של גברים כדי לגדל את הילדים" לפי החוקרים. "האנושות לא היתה מוצלחת אם האבות לא היו עוזרים". ואין מה לעשות, דעיכה טבעית כזו של טסטוסטרון משפיעה על יכולות ספורטיביות. בכדורגל בהחלט ואפילו בטניס רק 10 אבות זכו בגרנד סלאמים מאז 1980.

 

עבור שחקנים אחרים בני 30+, ירידה בטסטוסטרון אולי פוגעת בהם אבל אובדן מאסת השריר עשויה להתגלות כקריטית במיוחד עבור רונלדו, שבעשור האחרון ספק אם היה חלוץ שעבד יותר ממנו על הגדלת מאסת השריר והורדת אחוזי השומן בגופו. זה העניק לו יתרון ענק על פני יריביו שפשוט לא היו יכולים לעמוד בכוח המתפרץ שלו. במחקר של אוניברסיטת ניו מקסיקו מ-2002, הראו שגברים מעל גיל 40 חייבים לשנות את סוג האימונים כדי להתמודד עם מאסת השריר הדועכת. תחזוקת שרירים גדולים מדי הופכת לבלתי אפשרית ויש להרזות כדי להקל על הגידים והרצועות.

 

בנוסף, להכל - גיל 30+ עשוי להוביל גם לשינויים במצבי הרוח. ירידה בטסטוסטרון מובילה לפגיעה בזיכרון ולעיתים גם לפגיעה ביכולת הריכוז. ירידה גדולה מדי עשויה להוביל לדיכאונות, עצבות, רגזנות ועייפות.

 

כל אחד חווה את העניין בצורה אחרת ויש כאלו שמושפעים יותר מהשינויים הגופניים שהגיל מכתיב. נראה שגם אתלט על כמו רונלדו לא חסין בפני הזמן והאתגר הגדול שלו הוא לשחק נגד הזמן: הוא יצטרך לשנות את המשחק שלו, להתבסס יותר על תנועה אינטנגלנטית וקריאת משחק ויריבים מאשר ספרינטים ובעיטות בלתי ניתנות לעצירה. הוא יצטרך לשמר אנרגיה ולצמצם את המשחק שלו לרגעים של ריכוז מקסימלי. אם רונלדו יצליח לעשות את זה, הוא יצליח לדחות את ההפסד הבלתי נמנע לאלמנט שמנצח את כולם. הזמן.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x