לילה טוב ליגת האלופות, צהריים טובים המשכיות

מאכזב.

וואקמה נגד מאריבור. יהיה מבוקש צילום: איי אף פי

מאכזב לשמוע את בכר, המחושב, האנרגטי, החיוני, נופל לקלישאת השפיץ של הנעל מיד אחרי משחק החשוב בקריירה שלו, אבל גם קשה מאוד להאשים אותו. בעיקר כי הוא צודק.

הפועל באר שבע היתה רחוקה בחודו של גול מהעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות. האלופה הישראלית שעושה כברת דרך מרשימה בשנים האחרונות, הגיעה למשחק החשוב בתולדות המועדון, עם סיכוי לא רע להעפיל, ולא הצליחה. היא לא הצליחה מהרבה סיבות. פציעות שכפו הרכב לא אופטימלי (מיגל ויטור), טעויות קשות ברכש (איזק קוונקה שהגיע כמחליפו של בוזגלו במיוחד עבור המעמד הזה ושלב הבתים ומתחיל להריח כמו התרסקות; תומאש פקהארט שהגיע מאוחר מדי, והתיאום בינו לבין שאר הקבוצה לא דופק ונראה מקרי), כושר בעייתי של שחקני ההגנה (שיר צדק ובן ביטון), השחרור החפוז של אובידיו הובאן, ומעל הכל - מהסיבה שבאר שבע עצמה, עדיין לא טובה מספיק כדי להעפיל לליגת האלופות. לעוקבי הכדורגל הישראלי קשה לעכל את זה, אבל זו האמת. ברמה המקצועית, האלופה הכה דומיננטית של הליגה שלנו עדיין לא בשלה בשביל הטורניר הזה. ההגרלה שהפגישה את הקבוצה עם מאריבור גרמה לרבים לפתח ציפיות. מאריבור אמנם קבוצה פחות מוכשרת מבאר שבע, אבל בשני המשחקים בין הקבוצות היא היתה מסודרת יותר, יעילה יותר, כיסתה קילומטראז' גבוה יותר, ובעיקר - מנוסה יותר.

עם כל הרצון הטוב וההתפעלות מהישגי הקבוצה בשנתיים האלה, לנצח 2-1 בבית בפלייאוף זו תוצאה לא מספיק טובה, וחצי השעה הראשונה במשחק אתמול, שהיתה בהחלט רעה, הפכה את מטרת המשחק למשימה הרבה יותר קשה. ועדיין, אם יסמין האנדנוביץ' בן ה-40 לא מתעופף ומספק הדיפה ברמת עולמית, ייתכן והייתם קוראים טור שונה לגמרי. אבל הוא כן התעופף, וההצלה שלו שווה למאריבור המון כסף. קרוב לעשרים מיליון יורו, ליתר דיוק.

מבחינה כלכלית, באר שבע ספגה כאן מכה. העפלה לליגת האלופות היתה שווה לה כ-14 מיליון יורו במענק מיידי, ועוד כבין 3 ל-9 מיליון בהתאם לתוצאות בשלב הבתים, וזה ללא מכירת הכרטיסים בשלושת משחקי הבית. כעת, באר שבע 'תסתפק' ב-3.74 מיליון יורו שתקבל עבור המסע במוקדמות האלופות והנשירה לליגה האירופית, שם תהנה ממענק השתתפות של 2.6 מיליון יורו. בשלב הבתים כל ניצחון שווה 360 אלף יורו וכל תיקו יהיה שווה 120 אלף יורו. עלייה לשלב הבא מהמקום הראשון בבית תעניק עוד 600 אלף יורו, העפלה כסגנית שווה 300 אלף יורו. באלופות סופרים במיליונים, וזה הבדל משמעותי.

החוזים של הזרים החדשים, שדרוג החוזים לכוכבים מהעונה שעברה והעברתו היקרה של חאתם עבד אלחמיד, הופכים כעת לנתח משמעותי בתקציב הקבוצה. ההשקעות במחלקות הנוער, בפיתוח אקדמיה ייחודית, במערכות מקצועיות שונות ועוד שלל פרויקטים שקורמים עור וגידים במועדון וסביבו, יאלצו לחכות, או לחלופין - להשתנות.

יש להפועל באר שבע מה לחשוש מההדחה הזו. זו לא ההדחה של שנה שעברה, לה היה טעם של פעם ראשונה. הפעם ליגת האלופות היתה מטרה, היו ציפיות, זה היה על חודו של גול, חלון ההעברות עוד פתוח וכוכב הקבוצה טוני וואקמה (שהיה עצבני אתמול בצורה לא אופיינית) הוא סחורה מבוקשת בעולם ו'הקללה' שרובצת על מאור מליקסון. הקפטן חווה אתמול את ההדחה הרביעית שלו (!) בשלב פלייאוף ליגת האלופות, אחרי שב-2006 הודח עם מכבי חיפה נגד ליברפול, ב-2011 עם ויסלה קרקוב נגד אפואל הקפריסאית, ועכשיו פעמיים ברצף עם באר שבע. אם זה לא מספיק - בכל אחת מהפעמים זה היה על חודו של שער אחד בלבד. רקורד לא פשוט עבור קפטן.

ברק בכר. הפועל באר שבע היתה רחוקה בחודו של גול מהעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות צילום: איי אף פי

אבל לצד האכזבה והפגיעה המנטלית והכלכלית, צריך גם לשים דברים בפרופורציות. למועדון הזה יש המון סיבות להרים את הראש, לחוש גאווה, ולהמשיך את הדרך שהוא עושה בשנים האחרונות. מעבר למאמץ ולהשקעה של השחקנים והצוות המקצועי יש שתי נקודות מרכזיות שאנשי באר שבע צריכים להיות גאים בהם ולהחזיק אותם חזק להמשך הדרך.

הדבר הראשון הוא הרכב הקבוצה אתמול

ראדי, טאהא, גאדיר ועבד אלחמיד. לא יכתבו וידברו על זה באירופה ובעולם, וכנראה שגם לא בישראל, אבל למרות ההפסד - ההרכב של הפועל באר שבע במשחק הכי חשוב בהיסטוריה של המועדון הוא אחד הדברים החיוביים שיצאו מכאן לאחרונה. תמונת ההרכב הזו יכולה וצריכה להיות אחד ׳השגרירים׳ הכי טובים של הפועל באר שבע, של הכדורגל הישראלי, של באר שבע כעיר, ואולי גם יותר מכך - של ישראל ב-2017, שלנו.

במשחק סופר מכריע וחשוב של אלופת ישראל, ארבעה שחקנים ערבים פתחו בהרכב. זה נשמע זניח, אבל זה משמעותי. זה חשוב לזהות המועדון שרק הולכת, מתבגרת וצומחת, יחד עם העיר המתפתחת והמגוונת שהוא יושב בה. זה חשוב עבור מועדון שרוצה להיות המוביל בארץ לאורך שנים, וזה חשוב גם לקהל הערבי-ישראלי שהולך וגדל לקבוצה.

הדבר השני הוא ההמשכיות.

בשנת 2013 הפועל באר שבע ניצלה מירידת ליגה בישראל, וב-2017 היא היתה רחוקה ס"מ מהשתתפות בשלב הבתים של ליגת האלופות. המסע שהמועדון עובר הוא מטורף, וכמו שכל הישג צריך לשים בפרופורציות ולהסתכל על התמונה הגדולה, והתמונה הגדולה מדברת קודם כל על המשכיות. קשה מאוד לעשות את קפיצת המדרגה ולהעפיל לליגת האלופות בזמן כל כך קצר, ויש הרבה תהליכים שמועדון כדורגל, קודם כל כארגון המתמודדים עם אתגריים ניהוליים וספורטיביים, צריך לעבור לפני.

אם מסתכלים על התמונה הגדולה, וזה כבר נכתב פה בחודש האחרון, עונה נוספת בליגה האירופית - עם 3 משחקי בית ומה שיגיע לאחר מכן, אם יגיע יהיה בונוס - היא משימה נהדרת בשביל הפועל באר שבע. עונה שנייה ברצף עם שלב בתים בליגה האירופית תועיל לבאר שבע כדי לבנות מסורת. בשביל לסגל שיטתיות. לעצב גישה. לקבע נורמות עבודה. כדי להמשיך ולבנות את ההיסטוריה המחודשת של המועדון הזה, שבסטנדרטים ישראליים הוא עצום, אבל בסטנדרטים אירופיים הוא עדיין מעצב את זהותו.

מגן הקבוצה, בן ביטון, שבעצמו לא סיפק את הסחורה בצמד המשחקים מול הסלובנים, סיכם בדיוק כך בראיון לאחר המשחק: "כל הרגשות עכשיו, קשה לדבר על מה היה טוב ומה היה לא טוב... איך נישן הלילה? תהיה טיסה קשה עם הרבה מחשבות, אבל אנחנו פשוט צריכים להרים את הראש כמה שיותר מהר. יש לנו משחק חשוב מאוד בליגה ביום ראשון. נעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר בהמשך העונה ואני מקווה שבעונה הבאה שוב נגיע למעמד הזה".

הכסף הגדול לא יגיע, ויכל להיות נחמד לארח את ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד או ריאל מדריד בטרנר, אבל מועדון בריא שנבנה בהדרגתיות, לומד מהטעיות ושומר על ההמשכיות. זה יהיה האתגר האמיתי של באר שבע העונה, עכשיו כשהתעוררה מחלום הצ'מפיונס.

הכותב הוא מייסד ועורך BabaGol - בלוג כדורגל המסקר את הכדורגל על היבטיו הפוליטיים, הכלכליים-חברתיים והתרבותיים במזרח התיכון, אמריקה הלטינית, אפריקה ועוד.