לקחו את עצמם בידיים

אם אתם רוצים להבין את גודל ההישג של מכבי תל אביב בכדוריד, העפלה לשלב הבתים של גביע איגוד הכדוריד האירופי (EHF European Cup), צריך להבין עד כמה מוזנחות תשתיות הענף הזה בישראל. "בבלגרד יש 17 מגרשי כדוריד תקניים ו־44 אגודות כדוריד", אומר אבי רש, המנהל הספורטיבי של מכבי תל אביב כדוריד. "בישראל? ארבעה מגרשי כדוריד ושניים תקניים לאירופה".

@(copy_from_editor)@דראגן ג'וקיץ', מאמן מכבי תל אביב: "המנטליות הסרבית והמנטליות הישראלית קרובות צילום: עודד קרני

רש לא סתם מזכיר את בלגרד. במכבי תל אביב החליטו לייבא את הידע העצום של הסרבים בצורת מאמן ראשי, דראגן ג'וקיץ' — שבין השאר אימן את נבחרות בריטניה, שוויץ וישראל — ושלושה מאמני נוער־ילדים, ובכך לשנות את פני הקבוצה, המועדון ואולי הענף בישראל. ענף, שלפי רש, "מתאים מאוד לישראלים כי הוא דורש אגרסיביות ואינטליגנציה", אבל תקוע בגלל שהספורט חובבני, האיגוד פוליטי, אין חשיפה תקשורתית כמעט, ותרבות הספורט — נו, שוין. איך תהיה תרבות אם המוסדות לא תומכים?

"שחקנים מקולקלים"

"הכדוריד הישראלי בשפל שלא היה בו מעולם", אומר רענן סובל, אחד הבכירים במכבי. "הילדים מקבלים אימון נוראי בגילאים צעירים ומגיעים לבוגרים חסרי יסודות. אי אפשר לתקן את זה, ואז רואים שחקנים בליגת־העל ללא יסודות בסיסיים". הטייטל של סובל, לשעבר איש צבא ואיש עסקים שעשה עשרות מיליונים בתחום הנדל"ן, נע בין תורם למנהל. הוא, רש והיו"ר, אייל פרולינגר, מנסים לנהל מועדון כדוריד מקצועי בישראל. הם משקיעים זמן וכסף בקבוצה הבוגרת וגם בנוער ובילדים — בשביל ששחקני העתיד לא יהיו מקולקלים.

"מעמד המאמן בספורט הישראלי בכלל ובכדוריד בפרט במצב נוראי", אומר סובל. "בנוער ובילדים זה עוד יותר חמור. ככל שיורדים יותר למטה בגילאים, ככה האימון יותר גרוע. זה גומר את הילדים לכל החיים. וגם המאמנים המוכשרים הישראלים לא ממש עובדים באימון. הם מאמנים שעה וחצי ביום וכל שאר היום עוסקים בהייטק או משהו כזה".

ולכן כבר שנה שלישית, מי שאחראים על האימון במכבי תל אביב הם מקצוענים סרבים. זה מתחיל עם המאמן הסרבי של הקבוצה הראשית, ג'וקיץ', ונמשך עם מאמנים סרבים לנוער, נערים ונוער. אפילו לבתי הספר מכבי תל אביב שולחת מאמנים סרבים. "אני לא מגזים, הם חיים את הכדוריד. 25 שעות ביום כדוריד. חושבים ועובדים על המשחק", אומר סובל.

ג'וקיץ' מבהיר את עניין: "ההבדל בין הכדורידן האירופי לכדורידן הישראלי הוא רק שעות עבודה. אנחנו עושים 7–8 אימונים בשבוע, יותר מכל קבוצה בישראל, וזה נותן לנו יתרון. אבל באירופה הקבוצות עושות 9–10 אימונים בשבוע. אם עובדים מספיק, טובים מספיק".

העלות של הסרבים לא גבוהה? לפי סובל, לא יותר מלמנות מאמן ישראלי. "מאמן סרבי בנוער, לא המאמן הראשי, מקבל 2,000 יורו בחודש ועלינו גם הדירה, הטיסות — הכל. אבל זה משתלם בטווח הארוך כי הם מגדלים ילדים, שהם קוראים להם European level players". לפי סובל, "כל המאמנים עוזרים למאמן הראשי. בסקאוטינג, באימון ובכלל. זה מערך תמיכה שלם".

@(copy_from_editor)@רענן סובל, בכיר במכבי ת"א כדוריד. "בשש שנים האחרונות תורמים פרטיים תרמו למועדון צילום: עודד קרני

העבודה רבה, הכסף לא

ההגעה לאירופה אמורה לסייע בשדרוג כלכלי של הקבוצה, אבל המציאות היא שהיא הוסיפה הרבה מאוד עבודה — על הצוות המקצועי, הצוות הניהולי וסגל השחקנים — מבלי להכניס הרבה כסף. מכירת כרטיסים למשחקים בהיכל הדרייב אין וחוזה הסכם זכויות שידור עם צ'רלטון יובילו לעלייה מסוימת בהכנסות, אבל ללא תשלומי בונוסים משמעותיים מארגון הכדוריד האירופי ועם עלויות גדלות (עלות שכירתו בלבד של הדרייב־אין היא 80 אלף שקל למשחק), צריך להביא כסף מאיפשהו כדי להתמודד עם עלייה בתקציב של כ־600 אלף שקל.

בשנים האחרונות התקציב של מכבי מחולק לשניים. תקציב הבוגרים נע סביב 3 מיליון השקלים כשההכנסות העצמאיות נעות בין 1.5 ל־2.5 מיליון שקל. הכסף מגיע מספונסרים, מענקים מאיגוד הכדוריד ומהטוטו ומעט מאוד מכרטיסים. חלק מהסכום הגיע מאיגוד הכדוריד האירופי, אך רובו ככולו נבלע בהוצאות הרבות שמלוות את המשחקים באירופה. את ההפסדים מכסים תורמים כגון סובל. לצד הוצאה של 3 מיליון שקל, תקציב מחלקת הנוער עומד על 1.3 מיליון שקל, שכ־800 אלף שקל מגיעים מכספי הרשמה והכנסות אחרות מהמוסדות, מהטוטו ומהאיגוד. את ההפסדים, כאמור, מכסים אנשים פרטיים. "בשש שנים האחרונות אנשים פרטיים השקיעו כ־10 מיליון שקל בקבוצת הכדוריד של מכבי תל אביב", אומר סובל. "הרימו כאן מחלקת כדוריד ולא בטוח שיהיה את הכסף הזה בעתיד. אנשים עושים את זה בגלל אהבת המשחק. יש לנו קבוצת כדוריד שפרצה לצמרת, שנשלטה בעיקר על ידי מכבי והפועל ראשון לציון ויש לנו בית ספר מצוין לכדוריד, קבוצות בכל הגילאים, מאות ילדים ולא רק בצפון תל אביב, גם ביפו ובדרום. וכמה אנחנו מקבלים מהעירייה? 23 אלף שקל לבוגרים, 97 אלף שקל למחלקות הנוער. וגם זה כסף שמגיע מהממשלה בשביל פרויקטים ממשלתיים בספורט. רק לזכות להשתמש במתקנים של העירייה אנחנו משלמים 400 אלף שקל בשנה". רש מדגיש: "מתקנים... זה מגרשים בבתי ספר, לא מגרשים תקניים. שערים בלי רשתות, אין סימונים על המגרשים".

"במקומות אחרים, העירייה מעבירה כסף לקבוצות הכדוריד" אומר סובל. "'העירייה' שלנו זו אגודת הספורט מכבי תל אביב, שמעבירה כספים ומסייעת לצמצם הפסדים. והאגודה במכבי תל אביב מחייבת אותך להיות הישגי. אתה לא יכול להיות מכבי תל אביב ולהסתפק במקום 7–6".

 נוער ורוח קרב

במסגרת ההשקעה בנוער, במכבי תל אביב גם החליפו את המאמן שהביא אליפות בשנה שעברה, נלה מאטיץ', בג'וקיץ', כי מאטיץ' לא שילב שחקני נוער בקבוצה הבוגרת וג'וקיץ' הבטיח לעשות זאת. "לזכותו של מאטיץ' ייאמר שהוא אמר שהוא לא יכול להעלות שחקני נוער לקבוצה הבוגרת", אומר סובל.

 "אבל אצל ג'וקיץ' זה חלק מהעבודה שלו".

במכבי מקווים שהקמפיין האירופי יסייע במטרה החשובה באמת: לקדם את הענף בעיר ובמדינה וזאת תוך כדי השקעה בפיתוח שחקנים. המועדון הביא את חברת Playsight, כלי טכנולוגי שמסייע באימון, ומקדם את ה"מיני־הנדבול", כדוריד לילדים על מגרש קטן שמפתח יכולות טכניות ומוטוריות. וכאמור, הילדים מקבלים אימון סרבי שיסייע להם להיות שחקנים ב־European Level. "הדרך לכדוריד מקצועי מאוד מורכבת בארץ", אומר רש. "לא פשוט לשמור על כל השחקנים הצעירים. התא המשפחתי הישראלי לא רואה בכדוריד מסלול לחיים טובים יותר ומעדיף שהילדים יתמקדו בלימודים ובשירות צבאי ולא בכדוריד. אבל אם נוכל לשמר את השחקנים האלה ולסייע להם, אולי בעתיד הלא רחוק יהיו לנו כמה שחקנים ברמה מאוד גבוהה".

ג'וקיץ', שמזמין את הצופים למשחקי הקבוצה בגלל "שמדובר בהזדמנות ייחודית לבוא לראות אלופי אירופה ואלופי עולם מקרוב", רואה עתיד ורוד לשחקנים הישראלים וגם הרבה דימיון בין הסרבים לישראלים. "המנטליות הסרבית והמנטליות הישראלית קרובות מאוד", הוא אומר. "ספורט קבוצתי זה קצת גם כמו קרב, מלחמה, ויש לנו את זה בדם — לשני העמים. אנחנו, הסרבים, מתפקדים בקבוצה טוב יותר מאשר כאינדיבידואלים. וכאשר יש את ריח הקרב, אנחנו מתפקידם אפילו טוב יותר על המגרש. ההבדל היחיד, כאמור, זה שעות העבודה. אם נעבוד כמו האירופים, נצליח כמוהם. זה הסוד הגדול".

הגובה הממוצע של שחקני

מכבי תל אביב

1.94 מטר

הגובה הממוצע של השחקנים הדנים והקרואטים

1.93 מטר

הגובה ההמוצע של השחקנים ההונגרים, הגרמנים, הבלארוסים והפולנים

1.92 מטר

הגובה הממוצע של השחקנים הרוסים והספרדים

1.91 מטר

הגובה הממוצע של השחקנים הסלובנים, הסרבים, האיסלנדים והצרפתים

1.90 מטר

הגובה הממוצע של השחקנים הטוניסאים והברזילאים