הרשות לבריחת תקציבים של התאחדות הכדורגל

בראיון שנתן לתוכנית הספורט ברדיו FM102 נשאל עופר אורליצקי, יו"ר הרשות לבקרת תקציבים לגבי מצבה של הפועל תל אביב, בין היתר שאלו את האיש, שתפקידו לוודא כי יש בטחונות מאוחרי התקציב של קבוצות הכדורגל, לגבי נכס שנכלל בין הבטוחות שהמציא כבירי לוועדה וכך הוא ענה: "אני קיבלתי מאמיר כבירי התחייבות כללית... יש לי התחייבות כללית על הנכס שלו בחו"ל..." כאשר התבקש לציין היכן בנכס סירב תחילה ובהמשך הודה כי בפועל אין כל נכס, וזה האיש שאמור לדאוג לבטוחות, במיוחד לאחר קורות מכבי נתניה בעונה שעברה". 

עופר אורליצקי. הבקרה אינה מבצעת בדיקות יזומות, אחר מצבן הכספי האמיתי של הקבוצות צילום: אוראל כהן

דברים אלו מתמצתים את כל החוליים של דרך עבודתה של הרשות לבקרת תקציבים, מדי עונה כמעט אנו נתקלים בקבוצות שלא משלמות שכר לשחקנים ועובדים, והבקרה אינה מסוגלת לממש את הבטחונות על מנת לעמוד בהסכמים, כשלים אלו של הוועדה נובעים מהסיבות הבאות:

1. הבקרה אינה מבצעת בדיקות יזומות, אחר מצבן הכספי האמיתי של הקבוצות. כפי שהודה אורליצקי בעצמו הוא נשען על הדוחות הכספיים שמגישות לו הקבוצות, דוחות שנערכים לסוף חודש מאי בכל שנה. גם במקרים בהם נדלקים כל האורות האדומים האפשריים הבקרה אינה נוקטת בבדיקות עצמאיות, כך למשל כאשר היה ידוע לכולם כי נגד הפועל ת"א עומדות ותלויות תביעות במיליוני ששקל במוסדות השונים וכן תביעה של למעלה מ- 20 מיליון שקל של מס הכנסה, סכומים שלא נכללו בדוחות הכספיים, יו"ר הבקרה לא מצא לנכון לבצע בדיקה מעמיקה משלו אלא בחר בדרך הקלה של אימוץ דוחות הקבוצה.

2. הסתמכות על בטוחות שאינן מובטחות לאורך זמן, בחלק מהמקרים הבטוחות המוגשות לרשות הינו המחאות אישיות, במקרה הטוב של בעלי השליטה, ובמקרים אחרים של כל מיני מקורבים, לא נערכת בדיקה אמיתית לאיתנותם של נותני ההמחאות, וככל שנערכת בדיקה כלשהי הרי שהיא נכונה לאותו המועד בלבד. בחלק מהמקרים התברר כי בחלוף מספר חודשים, וכאשר הופקדו אותם שיקים הרי שהם לא כובדו על ידי הבנקים. במקרים אחרים, כגון מכבי נתניה, הבטחונות היו בסניף דואר בחו"ל שלגביו לא נערכה בדיקה כלל, ובמקרה הנוכחי של הפועל תל אביב אחת הבטוחות היה התחייבות כללית לנכס נדל"ן בחו"ל.

3. לא רק שבחלק מהמקרים הבטוחות שהבקרה מקבלת אינן רלוונטיות בעת הצורך, אלא שזמן התגובה של הבקרה איטי. מניתוח המקרים האחרונים נמצא כי הבקרה מתחילה לנסות ולחלט את הערבויות בחלוף חודשים רבים לאחר שנודע על קשיים כספיים בקבוצות. פעמים רבות שמענו על שחקנים שפונים לבקרה בבקשה לחלט ערבויות לתשלום שכר מולן, והבקרה שותקת. לעיתים רבות פרק הזמן הזה הינו קריטי והוא זה שהופך את אותן בטוחות ללא רלוונטיות, לכאלה שלא ניתן לחלט אותן בעיקר לאחר התדרדרות במצבו הכלכלי של בעל השליטה בקבוצה.

אמיר כבירי. היה ידוע לכולם כי נגד הפועל ת"א עומדות ותלויות תביעות במיליוני ששקל במוסדות השונים וכן תביעה של למעלה מ- 20 מיליון שקל של מס הכנסה, סכומים שלא נכללו בדוחות הכספיים, יו"ר הבקרה לא מצא לנכון לבצע בדיקה מעמיקה משלו אלא בחר בדרך הקלה של אימוץ דוחות הקבוצה. צילום: ראובן שוורץ

4. חלק מהקבוצות, ובכללן הפועל תל אביב, משעבדות מידי עונה את הכנוסתיהן העתידיות על מנת לעמוד בהתחייבויות מיידיות. בין היתר הקבוצות נוהגות לקבל מראש כספים ממשרדי הכרטיסים על מכירת כרטיסים עתידיים. היות ומשרדי הכרטיסים הינם עסק כלכלי, והיות ולהקדמת תשלומים יש ערך, הרי שאין ספק שהסכומים המשולמים מראש נמוכים משמעותית מהסכום שהיה מתקבל ממכירה סדירה. סכום זה הינו למעשה ריבית על הלוואה שמקבלת הקבוצה, וידוע הוא שהלוואות בשוק הפרטי ניתנות בריביות גבוהות. כך נוצר מעגל קסמים שסופו להתפוצץ.

5. במקרה של הפועל תל אביב עולה עניין יחודי נוסף, יו"ר הבקרה התקציבית הינו אחד מחברי הועדה להעברת זכויות בהתאחדות לכדוררגל, כחבר הועדה הוא דן ואישר את העברת זכויו הניהול של בית"ר ירושלים לידיו של אלי טביב, העברת זכויות זו נעשתה למרות מידע שהביאה הפועל תל אביב לידיעת חברי הועדה, ולפיו יש למר טביב התחייבויות בסכומים מהותיים בגין תקופתו כבעלי הפועל תל אביב. ומה עושה יו"ר הבקרה יחד עם חברי הוועדה האחרים, במקום לחייב את אלי טביב לחתום על התחייבות כתובה, ולהתנות בעמידה בה את העברת זכויות הניהול של בית"ר ירושלים, מקבלים התחייבות בעל פה של בא כוחו של טביב בישיבת הוועדה לפיה טביב יעמוד בכל פסקי הבוררות והחובות שנוצרו בתקופת הבעלות שלו. ומה קרה כאשר התגלו החובות וניתנו פסקי הבוררות, טביב התכחש לאמירתו. מצב זה יוצר לכאורה בעיה תקנונית חמורה, היות ומדובר על סכום מהותי, הרי שבפועל טביב שולט במצבן הכספי של שתי קבוצות בליגת העל, וזה לא רק בניגוד גמור לתקנון ההתאחדות לכדורגל.

6. כשל נוסף של הבקרה הוא ההתמקדות בעיקר בטווח הקצר, קבלת בטוחות לעונה הנוכחית, ולא ראיה לטווח ארוך. הרי הגרעונות בקבוצות השונות אינם נוצרים בין לילה, בדרך כלל מדובר על גרעונות לאורך שנים שנוצרים מרכישת שחקנים סכומי עתק וחתימה על חוזים ארוכי טווח בסכומים מופרכים. ואז כעבור עונה או שתיים, כבר אין מספיק כסף לשלם לשחקן, אם הוא בכלל בקבוצה, ומתחיל הגרעון כי במקומו הביאו שחקן יקר נוסף, כך נוצר מצב שבו קבוצה משלמת שכר ל- 30 ויותר שחקנים בעונה, ראו מכבי נתניה בעונה שעברה.

לסיכום, רק מהפכה אמיתית בגישה לנושא הבקרה התקציבית, תוך ביצוע בקרות ובדיקות יזומות, עבודת שטח וקבלת בטחונות מוצקים, יביאו לכך שקריסתה של הפועל תל אביב תהיה הקריסה האחרונה של קבוצה מקצוענית בישראל.

הכותב הינו בעלים ושותף במשרד כהן & סלובודיאנסקי ושות' וחבר בסיעת עוז של איגוד הכדורסל