$
ספורט ופוליטיקה

שחיתות בכדורגל - יותר כסף, יותר בעיות

עדויות חדשות מוכיחות שאפילו באנגליה מערכת הכדורגל מושחתת עד העצם בגלל שוק העברות השחקנים. האם הגיע הזמן ליצור מנגנון חדש לרכישת כדורגלנים?

אוריאל דסקל 08:4403.11.16

סם אלרדייס, מאמן נבחרת אנגליה, פוטר לפני חודשיים לאחר שנחשף על ידי "הדיילי טלגראף" כמושחת. המאמן צולם שהוא נותן הוראות וטיפים ל"אנשי עסקים" (עיתונאים שהתחפשו) איך לעקוף את חוקי ההשקעה בשחקנים דרך צד שלישי (TPO). רכישת שחקנים דרך גורם צד שלישי אינה חוקית על ידי פיפ"א ממאי 2015 ואינה חוקית באנגליה הרבה יותר שנים. ולמרות החוקים והעונשים הכבדים, שלא לומר הסטיגמה שנדבקת כזפת לכל מי שלוקח "Bung"', סלנג לתשלום לא חוקי למאמן כדי שירכוש שחקן מסויים, שוק העברות השחקנים הוא עדיין כר פורה לפשעים. הגרדיאן פרסם תחקיר מקיף על התופעה וגילה שלמרות שיש חוקים, קל מאוד לעקוף אותם, אין אכיפה וכמובן שפיפ"א ואופ"א, הגופים הרגולוטרים החשובים ביותר בכדורגל העולמי, לא מסייעים.

 

 

 

לחצים על בני 16

 

איך זה נראה ברמת השטח? הגרדיאן מביא את סיפורו של נער במועדון פרמיירליג. סוכן מייצג אותו מגיל 16 ויש להם מערכת יחסים טובה. רגע לפני שהנער זוכה לחוזה חדש, בגלל הצטיינות ברמת הנוער ועלייה לבוגרים, המנג'ר מודיע ל"מתווך רשום" (המושג הרשמי) שהוא יכול להרוויח עמלה לא רעה אם יצליח "לקחת" את הנער מידי סוכנו, וזאת מאחר שהוא יציע לו חוזה בשווי 20 אלף ליש"ט בשבוע. דן צ'פמן, עורך דין ספורט, ממשיך את הסיפור שפורסם ב"גרדיאן": "המנג'ר אמר למתווך שהוא צריך לערער את מערכת היחסים בין הסוכן למשפחת השחקן ואז הוא ייצג את השחקן כשהוא יחתום על חוזה חדש. מה המתווך הזה, שאף פעם לא דיבר עם השחקן, יכול לעשות? הוא גילה שחברי המשפחה של השחקן מובטלים - ומתחיל לתת להם מתנות יקרות כדי שהם ישכנעו את השחקן הצעיר לעזוב את סוכנו ולהצטרף למתווך".

 

גבריאל ג'יזוס (מקדימה) ופיליפ קוטיניו. המועדונים הגדולים הם היחידים שמרוויחים משוק העברות השחקנים גבריאל ג'יזוס (מקדימה) ופיליפ קוטיניו. המועדונים הגדולים הם היחידים שמרוויחים משוק העברות השחקנים צילום: איי פי

 

במקרים אלו, פעמים רבות הילד עוזב את הסוכן שלו לטובת סוכן אחר, שזוכה לעמלה אותה הוא מחלק עם המנג'ר ללא ידיעת המועדון. מנג'רים וסוכנים, עורכי דין, סקאוטים ואחרים בתעשיית הכדורגל אמרו ל'גרדיאן' שסוג כזה של התנהגות היא עניין נפוץ במיוחד בכדורגל "המושחת". לפי צ'אפמן ההתאחדות לכדורגל האנלגית מסרבת להיכנס לעניין הזה והוואקום, אליו נכנסים מושחתים ופושעים, הוא אדיר. בעבר רק סוכנים מורשים של פיפ"א היו יכולים להיות מתווכים בשוק העברות השחקנים. הם היו צריכים לעבור מבחן ש־90% מהניגשים למבחן נכשלו בו והיו צריכים לעמוד בסטנדרים אתיים מחמירים. כן גם חלק מהסוכנים מורשים היו מושחתים אך מה שפיפ"א עשתה זה לבטל לחלוטין את מוסד הסוכן המורשה. כעת כל מי שרוצה להיות מתווך צריך לשלם סכום של כ־800 דולר לפיפ"א, דרך ההתאחדות הכדורגל המקומית - והוא מקבל את התפקיד. זה עשה נזק עצום לרמת המתווכים ולרמת הערכים שלהם.

 

אופ"א אשמה

 

לפי ד"ר ג'יאמבאטיסה רוסי, מרצה באוניברסית בירקבק, לונדון, מאמין ש"אופ"א אשמה". "הם היו צריכים לעמוד ולהגיד 'אנחנו דוגמה לכל הכדורגל בכל הקשור לממשל, שקיפות וכו, ואנחנו נעשה רגולציה כמו שצריך על סוכנים. לפחות כאלו שעובדים באירופה. מיד אחרי כולם היו עושים את זה - בסין, בברזיל, לא משנה איפה - הרי רוב הכסף בשוק מגיע מאירופה. אני מאשים את אופ"א בכך".

 

לתוך הכאוס הזה, שנוצר בתעשייה ללא רישיונות או רגולציה, נכנס עניין ה־Third Party Ownership, מה שנקרא TPO. לפי פיפ"א אסור לרכוש שחקן דרך משקיע צד שלישי (משקיעים רוכשים שחקן או אחוזים משחקן עבור מועדון ואז כשהוא נמכר, הם מקבלים את סכום העברה או אחוזים ממנו). פיפ"א אסרה את הנוהל מאחר שלמשקיעים הללו יש אינטרס למכור את השחקן לפני שחוזהו מסתיים (ואז הוא חופשי להצטרף לכל קבוצה בחינם או בפיצויי מינימלי). כך המשקיעים הללו, בעצם, קבעו לקבוצות ושחקנים מה לעשות בשוק העברות השחקנים. התומכים ב־TPO, כמו מרקוס מוטה הברזילאי שאחראי לחלק גדול מעסקאות האלה, אומרים שצריכים לעשות רגולציה לכך: "אי אפשר לאסור את זה. זה בלתי אפשרי, אנשים עוקפים את זה בקלות. וזה כלי חשוב עבור מועדונים רבים שלא יכולים להרשות לעצמם שחקנים ובזכות TPO יכולים".

 

סם אלרדייס. פוטר מתפקידו בגלל שהראה איך מצליחים להשחית את המערכת בקלות סם אלרדייס. פוטר מתפקידו בגלל שהראה איך מצליחים להשחית את המערכת בקלות צילום : אי אף פי

 

איך אפשר לעקוף את זה? סיפורה של קבוצת דפורטיבו מאלדונאסו מאורוגוואי מראה איך אפשר לעשות זאת בקלות. המועדון נרכש ב־2009 על ידי משקיעים זרים אלמוניים. דרך הקבוצה הזו בליגות הנמוכות של אורוגוואי עוברים שחקנים, לא ממש משחקים במדיה, ונמכרים בסכומים גבוהים לקבוצות באירופה. "המועדון" השקיע יותר מ־32 מיליון יורו בשחקנים מאז 2009 אבל לא עלה ליגה והשחקנים בו מקבלים שכר של כ־300 דולר בחודש. למועדון הזה גם אין ממש אוהדים ועדיין שחקנים כגון ג'ונתן קאלרי (ווסטהאם) וחרונימו רולי (נרכש על ידי מנצ'סטר סיטי ומושאל לריאל סוסידאד) "עברו" בקבוצה מאורגוואי לפני שהגיע לאירופה. עסקאות בין מועדונים מותרות על פי פיפ"א ויש עוד מועדונים כמו מאלדונאסו שהם תחנת מעבר בלבד לשחקנים. הבעיה, כך נראה, היא אינהרנטית. כל עוד שחקנים ייחשבו לנכסים - מישהו ינסה לשלוט בנכסים אלו ולהרוויח מהם.

 

תעשייה ייחודית

 

"צריכים לבטל את שוק העברות השחקנים" אומר סטפן שימאנסקי, פרופסור לכלכלת כדורגל באוניברסיטת מישיגן. "האמת היא, שהשחיתות שבשוק העברות השחקנים קיימת בגלל שכל המערכת מטרתה היא לבטל את כוחו של השחקן עצמו ולתת למעבידים שלו ולאנשים בעלי אינטרסים לקבוע עבורו את העבודה שלו. בשום תעשייה בעולם אין מצב בו עובד עובר ממקום עבודה למקום עבודה אחר בעד כסף שמקום עבודה החדש משלם למקום העבודה הישן. יותר מזה, אין הרבה מקומות עבודה שיעלו אותך ליציע או יורידו אותך לקבוצת הנוער - עבודה שאינה מתאימה לך, אם לא תסכים לעבור למקום עבודה חדש, שישלם לך פחות ואתה לא רוצה לעבוד בו, אבל זה קורה על בסיס יומי בכדורגל".

 

ב־2001 הגיעו בפיפ"א לסיכום עם האיחוד האירופי לגבי 'שיטת העברות שחקנים' הוגנת עבור השחקנים אחרי חוק בוסמן (שהמועדונים טענו שיקריס את התעשייה אך בפועל החוק תרם לבום ההכנסות). עם השנים, בארגון הכדורגלנים העולמי הבינו שהשיטה מסייעת בעיקר למיעוט מהכדורגלנים ושחקנים רבים סובלים ממנה. סבינו פלאקו, כדורגלן אלבני, היה אחד מהראשונים שיצא נגד השיטה עצמוה בבית המשפט הגבוה לערעורים בספורט - וזאת לאחר שנקנס בסכום גבוה לאחר שאיחר ב־30 שניות לאימון.

 

אוהדים רבים רואים בביטול שוק העברות הוא לא פחות מחילול השם. מועדונים רבים יסבירו שללא מכירת שחקנים (הנכסים) שלהם הם יקרסו כלכלי. עם זאת, על פי מחקרים של FIFPro, CIES Football Observatory וגופים אחרים, הכסף - כולו כרובו - נשאר בידי המועדונים הגדולים ועם השנים הופך ליותר ויותר קשה למועדונים אחרים להרוויח כסף משוק העברות השחקנים. בערך שני שליש מכל הסכומים בשוק העברות האירופי נמצאים ב־5 הליגות הבכירות (צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, אנגליה). וגם מועדונים שמצליחים למכור שחקנים רבים מדי שנה לא מצליחים לבסס מודל כלכלי בר קיימא על כך. לראייה, פורטו הפורטוגלית קורסת תחת חובות אדירים למרות שמכרה שחקנים במאות מיליונים בעשור האחרון. גם פרטיזן בלגרד שנמצאת בראש טבלת יצרניות השחקנים באירופה, מדממת מזומנים. מה שקורה זה שהכסף לא נכנס לקופות המועדונים. כסף רב נשאר אצל מתווכים, סוכנים, מאמנים ומנהלים מושחתים ועוד.

 

אם לא יהיה את עניין של מחיר הפיצוי והעסקה תהיה בין השחקן למועדון, האפשרות לשחיתות תקטן. לא תהיה מערכת שכופה על שחקן לעבור או להישאר במועדון. לא יהיו אנשי עסקים שמטרתם להרוויח ממעבר של שחקן מקבוצה לקבוצה. מערכת הספורט האמריקאית, המערכת הספורטיבית הכי עשירה חיה ללא 'שוק' העברות שחקנים. מועדונים מחליפים חוזים, השחקנים הם עובדים בעלי זכויות וכמעט ואין ניצול - בטח שלא כמו בכדורגל. "שוק העברות השחקנים הוא מוכר לנו וביטולו יכניס את השוק לשוק" אומר שימאנסקי. "אבל זה פשוט לא מסוכן כמו שזה נשמע. השיטה הקיימת היום היא שיטה שמקדמת שחיתות ופגיעה בזכויות העובדים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x