$
עסקי ספורט

תורת הבזבוזים: ההתנהלות הכספית הלקויה של בעלי קבוצות הכדורגל בארץ

בעלי הקבוצות בישראל, אנשי עסקים בכירים ככל שיהיו, אינם יודעים איך לנהל מועדון כדורגל. אז למה ההתאחדות לכדורגל היא האשמה העיקרית?

אוריאל דסקל 09:1617.02.09

מה אפשר לעשות ב־400 מיליון שקל? זו שאלה גדולה, כי אפשר לעשות הרבה - מתרומה למלחמה בסרטן עד הקמת שדה של טורבינות רוח באפריקה שיספק אנרגיה ירוקה למיליוני אנשים. אז בוא נצמצם את הדמיון שלנו לעולם הכדורגל בלבד.

 

400 מיליון שקל זה בערך 100 מיליון דולר. ב־100 מיליון

דולר אפשר, למשל, להחתים את ארסן ונגר ל־23.5 שנה. אפשר לשלם לזלאטן איברהימוביץ' את המשכורת שהוא מקבל כיום באינטר במשך תשע שנים לפחות. אפשר לשלם לליאו מסי את המשכורת שהוא מקבל כיום בברצלונה במשך עשר שנים. אפשר לבנות חמישה מגרשי אימון מתקדמים כמו שיש להופנהיים או המבורג מהבונדסליגה. אפשר גם לבנות שני אצטדיונים חדישים בני 20 אלף מושבים כל אחד.

 

ואפשר, כמו שארקדי גאידמק עשה, לזרוק הכל על משכורות שחקנים ישראלים, שינפקו לך בתמורה שתי אליפויות ישראל, גביע אחד והרבה יחסי ציבור.

 

ארקדי גאידמק יעזוב, ככל הנראה, את הכדורגל הישראלי במצב גרוע יותר מזה שנכנס אליו. גאידמק נכנס, פיזר את כספו וחילק בעיקר לשחקנים, שלפי ג'קי בן זקן, יו"ר מ.ס אשדוד: "לא שווים חצי ממה שמשלמים להם".

 

מקרה יניב קטן

 

איך אפשר לראות אם הכדורגלנים שווים את הכסף שמשלמים תמורתם? אפשר להשוות לחו"ל, היכן שהכדורגל מתנהל כעסק.

 

ובכן, בוא ניקח לדוגמה שחקן שאינו של בית"ר ירושלים. יניב קטן ממכבי חיפה מרוויח כ־2 מיליון שקל בעונה. ההכנסות המקסימליות של קבוצה ישראלית, לפי נתוני הבקרה התקציבית, הן 30 מיליון שקל - בהנחה שהיא מסיימת במקום הראשון (מענק של 3.15 מיליון שקל), זוכה בגביע המדינה (450 אלף שקל), זוכה בגביע הטוטו (650 אלף שקל), מגיעה לשלב הבתים בגביע אופ"א (מיליון שקל לאחר ניכוי הוצאות), מוכרת כרטיסים ב־11.5 מיליון שקל ומקבלת חסויות בשווי 6 מיליון שקל.

 

זה אומר ששחקן כמו יניב קטן - 5.2 שערים ו־4.8 בישולים בעונה - מקבל 6.6% מסך כל ההכנסות הטבעיות של מכבי חיפה (ללא השקעת הבעלים). כלומר 384,615 שקל לשער, 416,666 שקל לבישול.

 

הכנסה ממשחק כדורגל ממוצע בקריית אליעזר, אם נחשב בנדיבות ונוסיף גם כספים שנכנסו ממכירת גרעינים וצעיפים, עומדת על לא יותר מ־12 מיליון שקל בשנה.

 

בהנחה שיש 16 משחקי ליגה, כל משחק מייצר 750 אלף שקל (שוב, לפני מסים ושיטור וחישוב באמת נדיב). זה אומר שקטן מקבל הכנסה של 2.66 משחקים של חיפה בעונה.

 

אין עוד כדורגלן בעולם שמרוויח יפה כל כך בשביל כה מעט. ויש עוד 22 שחקנים לפחות שצריך לשלם להם.

 

לשם השוואה, כריסטיאנו רונלדו קיבל 6.72 מיליון יורו בשנה שעברה ממנצ'סטר יונייטד, שהכניסה 324.8 מיליון יורו - 2.068%. הוא כבש 42 שערים ו"בישל" שמונה.

 

אז יניב קטן מרוויח 6.6% מההכנסות של מכבי חיפה וכריסטיאנו רונלדו מרוויח 2.068% מההכנסות של מנצ'סטר יונייטד (וסביר להניח שהוא גם אחראי להכנסות רבות בזכות מכירת מרצ'נדייס בדמותו). ואגב, מכבי חיפה לא הגיעה להכנסות של 30 מיליון שקל בשנים האחרונות אלא יותר למינוס 25 מיליון בשנה.

 

הקריסה קרבה

 

הכדורגלנים הישראלים, לפחות הבכירים שבהם, מרוויחים הרבה, הרבה, הרבה יותר מדי. בית"ר ירושלים של ארקדי גאידמק תקרוס בגלל זה. העונה הקבוצה לא תקרוס כלכלית בגלל הבקרה התקציבית, אבל החוזים ארוכי הטווח מכניסים את בית"ר לברוך רציני. הקבוצה יכולה להכניס מקסימום 30 מיליון שקל. התקציב המינימלי לשנה שעברה, אם מביאים בחשבון את החוזים ארוכי הטווח, הוא 70 מיליון שקל.

 

כלומר אם ארקדי גאידמק לא יספק לפחות 40 מיליון שקל בשנה הבאה, וסביר להניח שאף אחד לא ייקח על עצמו את המחויבות הזו מארקדי - הקבוצה הולכת לכונס נכסים.

 

זה יכול היה להיות אחרת. ארקדי גאידמק הכניס 400 מיליון שקל לכדורגל הישראלי. רוב הכסף הוצא על משכורות שחקנים, שהשקיעו אותו בעיקר במועדונים, בחנויות ובמספרות באזור תל אביב.

 

אם היתה התאחדות כדורגל חזקה שלה חוקים נוקשים, ייתכן שהכסף הזה היה מושקע בדרך מושכלת יותר בכדורגל הישראלי.

 

יאיר רבינוביץ', יו"ר הבקרה התקציבית, הציע בזמנו תקרת תקציב של 40 מיליון שקל. בליגת העל דחו את ההצעה על הסף, כי לא הבינו שארקדי יגרור אחריו את כולם. יעקב שחר הבין זאת והחליט לצמצם את ההשקעה שלו בקבוצה, אבל עדיין הוא משקיע 15–20 מיליון שקל בשנה בקבוצה שמייצרת הכנסות של פחות מ־30 מיליון שקל.

 

ההכנסות לפני בעלי עניין עומדות על 250,919 מיליון שקל. בעלי העניין מכניסים מכיסם 189.921 מיליון שקל. כלומר 43% מסך כל ההכנסות בליגת העל הן של בעלי עניין, שבמקום להשקיע בתשתיות כדורגל משקיעים במשכורות כדורגלנים. זה מצב מעוות.

 

ואלו החוקים...

 

אפשר לתקן את המצב הקיים. למשל לחוקק חוקים וכללים ברורים, שבעת זמנים קשים גם יקבלו את תמיכת הקבוצות ויעזרו לשקם את הכדורגל הישראלי. הם גם ימנעו מצבים בעתיד שמיליארדר מפוקפק ישתלט על קבוצה ויכניס את כולם לטירוף לא בריא. התוצאה המיידית שלהם תהיה ששחקנים ישראלים ירוויחו הרבה פחות בישראל והטובים באמת ייאלצו לעזוב לליגות טובות יותר כדי לעשות לביתם, תופעה שתשפר את נבחרת ישראל.

 

תקרת שכר או תקרת תקציב

 

ההצעה של יאיר רבינוביץ' היא שקבוצה לא תוציא יותר מ־40-50 מיליון שקל בשנה. הצעה אחרת היא תקרת שכר יחסית, שלפיה לא יוקצו יותר מ־55% מההכנסות הטבעיות למשכורות שחקנים. בחוק זה אפשר יהיה להכניס סעיף שבו אפשר יהיה לקחת "תרומה" (עד סכום מסוים) מבעל עניין מסוים ולחשב אותה כהכנסה טבעית.

 

מחויבות וקשר למקום

 

משקיע יחויב להוכיח את הקשר שלו למקום שבו הוא רוכש את הקבוצה ואת מחויבותו להישאר במועדון לטווח הארוך. זה חוק שוויצרי למניעת מקרי ארקדי גאידמק.

 

חוק בקרה לחוזים גדולים וארוכי טווח

 

עוד הצעה של רבינוביץ', שלפיה חוזה מהיקף מסוים יקבל ערבויות. חוק כזה היה מונע את המצב שבית"ר תימצא בו בעוד ארבעה חודשים.

 

מבחן נאותות

 

חוק שמחייב מבחן נאותות למבקשים להצטרף למשקיעים בספורט הישראלי. מי שהורשע או שחשוד בפלילים כלשהם לא יוכל לרכוש קבוצת כדורגל. לא כל אדם ראוי להחזיק בנכס ציבורי כמו קבוצת ספורט. זה חוק אמריקאי שנועד למנוע השתלטות של גורמי פשע על קבוצות ספורט.

 

חוק השקעה בתשתיות

 

לג'קי בן זקן, הבעלים של מ.ס אשדוד, היה רעיון - לחייב כל בעל הון המעוניין לרכוש קבוצה להשקיע בתשתיות - מחלקת נוער, מגרש אימונים, אצטדיון וכדומה.

 

חוק 1+50

 

בגרמניה ישנו חוק בשם 50+1, שמחייב שלפחות 50% ועוד מניה מכל מועדון יהיה בבעלות חברי המועדון. מבנה זה שומר על המועדון בטווח הארוך ומונע השקעות נדיבות במוצרים מתנדפים, כגון משכורות שחקנים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x