$
עסקי ספורט

ליגת העל: מותג מת

מהן הבעיות העיקריות של המותג הגוסס הזה, ליגת העל? וגם כמה הצעות לשיפור המצב

אוריאל דסקל 09:1123.09.08

ליגת העל הישראלית שרויה במשבר עמוק. המשחק המרכזי שלשום בין מכבי חיפה לבני יהודה הביא רייטינג מאכזב ביותר, של 6.8% - שפל נוראי. וזו רק תחילת העונה. נוסף על כך, הוריד הטוטו באופן ניכר את הסכום שהוא מעביר להתאחדות לכדורגל ונראה שההכנסות הולכות וקטנות משנה לשנה. מהן הבעיות

העיקריות של המותג הגוסס הזה, ליגת העל?

 

הבעיה: ריבוי ספונסרים

מעדני הטלה, אהרוני ליסינג וחברות בנייה קיקיוניות - כל אחד יכול לפרסם בליגת העל. אבל זה לא מיטיב בהכרח עם המותג. ליגת כדורגל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות לוח מודעות זול. חשיפה באמצעות ספורט שווה משהו רק אם הקהל יכול להבחין בנותן החסות הרשמי.

 

האולימפיאדה מוכרת את עצמה לכמה ספונסרים בודדים. בצ'מפיונס ליג יש חמישה ספונסרים בלבד - הייניקן, סוני, מסטרקארד, וודאפון ופורד. קבוצות אירופיות, שממותגות היטב, מעדיפות מספר מועט של ספונסרים. "חשוב מאוד לשמור על יוקרת המותג. ריבוי של ספונסרים הופך את המותג לזול", מסביר איבן בראבו, מנהל השיווק בריאל מדריד. אם לקבוצה באירופה יש יותר מעשרה ספונסרים, היא מחלקת אותם לקטגוריות ספונסרשיפ ברורות - ספונסר שתייה קלה, ספונסר שתייה אלכוהולית, ספונסר שירותים סלולריים, ספונסר רכב, ספונסר תיירות וכדומה.

 

אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות, אמר שהוא שוקל מכירה קולקטיבית של זכויות פרסום במגרשים בארץ, אבל ספק אם זה יקרה, כי הנושא אפילו לא עלה לדיון רשמי. אה, וספונסר אחד לליגה (ליגת טוטו) אינו טוב לליגה או לספונסר.

הצעה: להוציא מכרז על פרסום בליגת העל לעשרה ספונסרים בלבד (לפי קטגוריות), ולחלק את ההכנסות מפרסום בין הקבוצות.

 

הבעיה: יציעים ריקים (או גדושים בגברים)

התפוסה באצטדיוני ליגת העל בשבועות האחרונים מגרדת את ה־30%. זה נראה נורא בטלוויזיה, בעיתון ובמציאות. סילביו ברלוסקוני ציין בעבר שהקהל הוא התפאורה הכי חשובה בכדורגל ושבלעדיו אי אפשר למכור את המשחק לטלוויזיה. ערוץ 10, שספק אם יסכים לשדר את המשחקים מליגת העל אחרי תום החוזה שלו השנה, למד על בשרו שקשה מאוד למכור "אירוע" כמו משחק כדורגל בישראל.

 

נוסף על כך, למתקנים הגרועים באים בעיקר גברים צעירים, ולהם רוב ענקי ביציעים (למרות הצילומים המוכרים בטלוויזיה של בחורות נאות שנקלעו בטעות למשחק). כמעט אין משפחות בקהל.

 

מה גם שהבעיה הגדולה ביותר של אב שמעוניין לקחת את בנו למשחק בכל יום שבת היא שאין הוא יודע מתי המשחק מתקיים. פעם היה ברור לכל אב בעל מנוי בישראל שמתקיים משחק בשבת בצהריים. השעה היתה קבועה לאורך השנה בדרך כלל, ולכן הוא היה יכול לתכנן את השבת שלו ושל בניו. כיום אי אפשר לדעת מתי המשחקים משוחקים, ולכן קשה לתכנן את השבת לפיהם, אם הם משוחקים בכלל בשבת. אגב, בשנה הבאה, בגלל ההסכם החדש עם הטוטו, ישוחקו יותר משחקים באמצע השבוע. עוד הערה: בליגה של 16 קבוצות יהיו יותר מתקנים גרועים, ממוצע הקהל יירד ורמת הכדורגל תהיה אפילו נמוכה מזו כיום.

 

הצעה: לבנות יציע משפחות בכל אצטדיון, עדיף ביציע המקורה, אם ישנו כזה. הכניסה אליו תתאפשר רק לאב עם בניו, לנשים ולילדים בני 12 ומטה. אולי כדאי גם לחשוב מחדש על הגדלת הליגה - אפילו בפרמיירליג כבר הציעו לצמצם את מספר הקבוצות. חשוב גם לתת שעה אחידה לרוב המשחקים, וזה מעביר אותנו לנקודה הבאה.

 

הבעיה: מישהו יודע מתי משחקים?

למרות הבטחות של אבי לוזון, שעות המשחקים בליגת העל אינן ברורות לאף אחד. בעולם הגדול יש שעה מרכזית אחת שבה משוחקים כל המשחקים, ומשחקים בודדים מתקימים בימים אחרים ובשעות אחרות. העיוות שמאפשר שעות משחק רבות לכל המשחקים נוצר מההסכם הטלוויזיוני של ההתאחדות עם חברת צ'ארלטון, שמפזרת את המשחקים על פני שעות רבות כדי להעביר את רובם בשידור ישיר.

 

הצעה: לקבוע שעה אחידה לרוב המשחקים - עדיף בשעות הצהריים המאוחרות (17:00 או 19:00), ולהוציא מכרז לשידור תוכנית "שירים ושערים" טלוויזיונית, שתעבור בין המגרשים השונים בעת ההתרחשויות (אף שהזכויות של צ'ארלטון הן לפחות לעוד ארבע שנים). עוד משחק מאוחר בשבת יתקיים ב־20:30 (אחרי החדשות) או ב־21:00, ומשחק נוסף (מרכזי) יתקיים ביום ראשון או שני. תוכנית סיכום הליגה גם חשובה למיתוגה, ועדיף שתשודר בערוץ פתוח לכולם, בשעה שגם ילדים יכולים לצפות בה. דרך אגב, התוכנית "שירים ושערים" של הרדיו, לשעבר בעלת מסורת מפוארת, כבר ירדה משידור כי ההתאחדות מכרה את הזכויות לגוף חסר רדיו (ערוץ הספורט). וגם ככה אף אחד אינו מוכן להתחייב ליותר משמונה שעות שידור בשבת.

 

הבעיה: הלוק

הלוק הכללי של המאמן הישראלי נע בין ערס מצוי, שלבוש בחולצות נצנצים או בחולצות שקללה בספרדית מתנוססת עליהן, לבין כרסתן נהנתן. אפילו לליגת העל בכדורסל יש קוד לבוש מחייב, והגיע הזמן להכניס בסוד העניין הזה גם את ליגת העל בכדורגל.

 

הצעה: לחייב את המאמנים בקוד לבוש כלשהו: או שילבשו את בגדי הקבוצה (חולצת פולו של הקבוצה, מעיל הקבוצה, ז'קט הקבוצה וכדומה) או חליפה (לימי החורף העליזים). וישנם מאמנים שצריך לסגור אותם בחדר עם חסה ומים במשך חודש.

 

הבעיה: פוליטיקה

"צריך להקים מינהלת ליגה כמו בכדורסל, שם עושים עבודה טובה מאוד", אומר מנכ"ל בכיר של קבוצה בליגת העל. "ההתאחדות צריכה להתעסק בנבחרות ובכדורגל החובבני. הכדורגל המקצועני צריך להיות בשליטה של מינהלת ליגה שתעשה מה שטוב לה". אבל הבעיה הגדולה היא שההתאחדות היא עדיין גוף פוליטי, שמי שקובעים עבור קבוצות כמו מכבי חיפה ומכבי תל אביב הם אנשים שמורשתם מסתכמת בהעלמת צפרירים חולון. "אין סיכוי לשינוי עכשיו, אחרי הגדלת הליגה", אומר יו"ר קבוצה בליגת העל, "ייכנסו לליגה קבוצות בלי יכולות כלכליות, בלי אוהדים. ממוצע האוהדים יירד, יהיה פחות רייטינג ויותר משחקים משעממים". לא, טקס פתיחה לכל משחק בסגנון הצ'מפיונס ליג (מה שמתכננים בהתאחדות לשנה הבאה) לא יעזור למותג. הוא סתם יגחיך אותו במעט.

 

הצעה: ליטול מההתאחדות את ניהול הליגה הבכירה ולהעבירה לידי אנשי מקצוע ואנשי שיווק, שיעשו עבודה טובה יותר בגיוס ספונסרים, במיתוג הליגה ובהגברת העניין בענף. אם הצליחו לעשות זאת בכדורסל היטב באופן יחסי, אפשר ורצוי לעשות זאת גם בכדורגל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x