• תפריט
חדשות נדל"ן

פרויקט השוק הסיטונאי: גינדי הולכת לאיבוד דרך מרפסת

זה אחד הפרויקטים היוקרתיים בתל אביב, אולם רוכשי הדירות בשוק הסיטונאי של גינדי השקעות נדהמו לגלות שהמרפסות שלהם גבוהות ב־20 ס"מ מהסלון וחוששים שהן לא יעמדו בעומס. הפתעה אחרונה: עכשיו אסור להם לפנות לערכאות משפטיות או לתקשורת. גינדי: "הכל בהתאם לחוק"

דותן לוי 06:5515.06.17

כשלוש וחצי שנים חלפו מאז שהמרפסות בפרויקט של חברת גינדי השקעות בחדרה קרסו. בחברה קיוו להותיר מאחור את התקלה שעוררה באותם ימים הד תקשורתי גדול, והמשיכו בפעילותם העסקית והתמקדו בפרויקטים אחרים. מתוכם זה שריכז את מרב תשומת הלב היה הפרויקט בשוק הסיטונאי בתל אביב. אולם ל"כלכליסט" נודע כי גם פרויקט זה אינו חף מתקלות - וגם הן קשורות למרפסות.

 

כ־52 בעלי דירות, מיני פנטהאוזים ודירות 4 חדרים בשלב א' של הפרויקט גילו להפתעתם כי במקום יציאה חלקה מפנים הדירה אל שטח המרפסת, מדרגה בגובה של כ־20 ס"מ מפרידה בין שני החללים לדברי הרוכשים, בניגוד לתכנון המקורי. המדרגה הופכת את שטח המרפסת לגבוה יותר, כך שלפי הדיירים זה מכשול שעלול לסכן את הדיירים במעידה, וכן הופך את שטח הדירה לנמוך יותר משטח המרפסת, כך שבעתיד, בעת גשמים, קיים חשש להצפת הדירות.

 

בלי שהרוכשים יידעו

 

התקלה נמצאה בכל דירות המיני־פנטהאוז הממוקמות בקומות 4 ו־9 ובחלק מהדירות בקומות 1 עד 3 מבין הדירות בשלב א' של הפרויקט, הכולל 722 יחידות דיור.

את הפרויקט מקימות שתי חברות בנייה גדולות, דניה סיבוס ומנרב, ומכיוון שהבעיה מופיעה בבנייני המגורים של שתי החברות, הדיירים מעריכים שהבעיה אינה בביצוע אלא בתקלה תכנונית רוחבית, שהובילה לכך שחברות הבנייה נאלצו להגביה את המרפסות.

 

הליקויים שנמצאו בדירות. מימין: המדרגה המחברת בין הסלון למרפסת; משמאל: קורת הבטון לחיזוק הליקויים שנמצאו בדירות. מימין: המדרגה המחברת בין הסלון למרפסת; משמאל: קורת הבטון לחיזוק

 

 

"בשיחות שערכנו עם מנהלי העבודה נודע לנו כי החברות פנו לחברת גינדי והציעו לה חמש אפשרויות שונות לפתרון הבעיה התכנונית, והם בחרו בהגבהת המרפסות, אך העלימו מאתנו את המידע הזה וגילינו את זה במקרה", אמר ל"כלכליסט" רוכש דירה בפרויקט.

 

אלא שהמדרגה היא לא הדבר היחיד שמטריד את הרוכשים: בחלק מהדירות התגלתה קורת בטון שלהערכתם נועד לחיזוק ועולה החשש כי יש בעיה בעמידותן של המרפסות. אלה מרפסות גדולות במיוחד - המרפסת של המיני־פנטהאוז מחולקת לשניים ושטחה הכולל 109 מ"ר. חלק מבעלי הדירות מבקשים להקים שם בריכת שחיה מה שיוסיף עומס רב יותר על המרפסת.

 

"בחברה טוענים כי קורת הבטון היא לשם תוספת בידוד למרפסות ו'יצירת שיפועים', אבל אנחנו לא מאמינים לכך. עד היום לא קיבלנו את אישור של הקונסטרוקטור למרפסות, יש חשש שזה חיזוק, אתה מסתכל על השיפועים שנוצרו במרפסת ומבין שמשהו שם נעשה בצורה לא תקינה: גינדי אוסרים על כניסה לדירות, לא מעבירים את התוכניות ולא מאפשרים לנו הכנסת בודק מטעמנו", אמר הרוכש.

 

בלי תביעות ותקשורת

 

עוד מספר הרוכש כי בפגישה שהתקיימה עם נציגי גינדי, בנוכחות אנשי משרד המהנדסים, הם טענו שזה התכנון המקורי ולא היו סטיות. יחד עם זאת, ככל הנראה כלקח מהעבר, בחברה החליטו להגיע להבנות עם הדירים וביקשו להחתים אותם על הסכם שמציע לפתור את הנושא על ידי החברה, בין היתר נכתב בהסכם, כי במידה ויהיה צורך בכך "הדיירים מתחייבים לאפשר את ביצוע ההסדרה בעודם גרים בדירה (תוך ויתור מלא ומוחלט על כל טענת אי־נוחות), עוד נכתב בהמשך, כי הדיירים מתחייבים שלא לפנות לערכאות משפטיות או לכלי תקשורת כלשהו. כן נכתב כי "הצדדים מצהירים ומתחייבים לשמור על סודיות מלאה של הסכם זה והעניינים המנויים בו". במקרה שהדיירים לא יהיו מרוצים מההסדרה יוכלו לפנות לבורר שמוסכם על הצדדים ועל הכרעתו אי אפשר יהיה לערער.

 

פרויקט השוק הסיטונאי של גינדי השקעות. ב־52 מהדירות נמצאו הבדלי גובה בין המרפסת לסלון פרויקט השוק הסיטונאי של גינדי השקעות. ב־52 מהדירות נמצאו הבדלי גובה בין המרפסת לסלון צילום: עמית שעל

 

 

התקלה שהרוכשים כבר גילו בפרויקט מתווספת לעיכובים מסיבות אחרות של כשנה עד שנה וחצי בחלק מהדירות. בעבר התייחסו לכך בחברה וטענו כי העיכובים נגרמים בשל המחסור בכוח עבודה בענף הבנייה ובמורכבות הפרויקט. בינתיים הרוכשים מקבלים מגינדי פיצוי כספי על כל חודש של איחור: בין 4,000 שקל לדירת 4 חדרים לבין 12 אלף שקל למיני־פנטהאוז (תלוי בשנת הרכישה).

 

 

דירה ב־6 מיליון שקל

 

פרויקט השוק הסיטונאי יצא לדרכו באפריל 2010 כאשר קבוצה שכוללת את חברת גינדי השקעות שבשליטת מנור גינדי, אייל פרידמן ואורי לוי, האחים משה ויגאל גינדי, ורבוע כחול נדל"ן זכתה במכרז לקרקע אשר הוחזקה על ידי חברת תנובה ועיריית תל אביב. שטח השוק כולו משתרע על פני 55 דונם ושלב א' כולל בתוכו מתחם מגורים של 11 בניינים, 14 קומות בכל בניין ו־722 דירות וכן מוסדות ציבור וקניון האופנה TLV Fashion Mall אשר נפתח לאחרונה בשטח של כ־33 אלף מ"ר.

את החלק השני של המתחם, הכולל שני מגדלי מגורים של 44 קומות, רכשה במסגרת מכרז נוסף חברה פרטית בשם מגדלי גינדי תל אביב שבבעלות מנור גינדי, אורי לוי וכפיר גינדי. במרץ האחרון מכרו תנובה ועיריית תל אביב בהליך ללא מכרז את הקרקע המיועדת לשלב ג' בפרויקט לעוד שני מגדלי מגורים של 44 קומות ו־380 יחידות דיור בכל אחד מהמגדלים.

 

מנור גינדי. כבר היום קיים עיכוב של שנה וחצי בכניסה לפרויקט מנור גינדי. כבר היום קיים עיכוב של שנה וחצי בכניסה לפרויקט צילום: עמית שעל

 

 

 

במהלך השנים זינקו מחירי הדירות בפרויקט: בתחילתו, ב־2010, נמכרו דירות 4 חדרים במחירים שהתחילו ב־2 מיליון שקל, כעבור שלוש שנים נמכרו אותן דירות במחירים של כ־3.5 מיליון שקל וכיום מחירה של דירה כזו יכול לנוע סביב 6 מיליון שקל.

 

מחברת גינדי השקעות נמסר בתגובה: "התכנון והבנייה נעשו בהתאם לדרישות החוק, התקינה הרלוונטית ובהתאם לדרישות האדריכלים והיועצים המקצועיים של הפרויקט. תכנון וביצוע הדירות תואם את הסכם המכר שנחתם מול הרוכשים בפרויקט. ברור משכך כי אין שחר לטענות. יודגש כי הנהלת הפרויקט נמצאת בקשר הדוק ויעיל מול נציגות הדיירים לפתרון מהיר של כל סוגיה, קטנה כגדולה, העולה מצדם ולשביעות רצונם המלא".

 

מעיריית תל אביב נמסר: "בעקבות פניות שהגיעו לעירייה נערכה ביקורת בפרויקט ונמצא כי הבניינים נבנו בהתאם להיתרי הבנייה. בכל הנוגע למרפסות נמצא כי לא נשקפת כל סכנה להצפה של הדירות עקב גשמים משום שרצפת המרפסת נמוכה מסף המדרגה בכ־6 ס"מ".

  

בטל שלח
    לכל התגובות