• תפריט
חדשות נדל"ן

משרד הבינוי פתח ערוץ עוקף ליבוא חברות בנייה זרות

מכרז לבניית שכונה חדשה בחריש פונה לחברות ישראליות וזרות באופן שווה, תוך כדי התעלמות מקול קורא שבמסגרתו נבחרו שש חברות בלבד, שיהיו חייבות לשתף פעולה עם יזמים מקומיים

ענת דניאלי 07:0818.05.17

זה היה אחד המהלכים המרכזיים של הממשלה להאצת הבנייה בישראל: מיד לאחר שמשה כחלון תפס את תפקיד שר האוצר ויואב גלנט נכנס למשרד הבינוי והשיכון, הם הכריזו כי יפעלו לכניסתן של חברות בנייה זרות לישראל, כדי שיוכלו לראשונה לבנות פה דיור למגורים.

 

לנוכח ההתנגדות מצד התאחדות בוני הארץ, שהזהירה שהעברת פרויקטים לידיים זרות תוביל לקריסת חברות ישראליות, גובש הליך שדאג שלישראל יגיעו רק חברות ענק מוכחות, בעלות ניסיון בינלאומי, איתנות פיננסית ויכולת ביצוע גבוהה. ביולי 2016 פרסם משרד הבינוי והשיכון קול קורא לחברות בעולם. 50 נענו לקריאה, ומהן נבחרו בסוף נובמבר, אחרי סינון קפדני, שש חברות בלבד שקיבלו את הניקוד הגבוה ביותר.

 

חלפו רק חמישה חודשים מההכרזה על הזוכות, והמכרז הרלבנטי הראשון – להקמת שכונת ענק בחריש במודל של תכנן ובנה – טרף את הקלפים ושינה את כל הקריטריונים לכניסת חברות זרות לישראל: חוברת המכרז הזמינה חברות בנייה זרות להתחרות על בניית שכונה שלמה בחריש, בניגוד לפרסומים המוקדמים של התוכנית ולהחלטת ממשלה בנושא, ובלי קשר לקול הקורא. כך יצר משרד השיכון בשקט ערוץ נוסף להבאת חברות בנייה זרות.

 

ואכן, בסיור שהתקיים השבוע בחריש לחברות המעוניינות לזכות בפרויקט, השתתפו נציגים של תשע חברות בנייה זרות. רק שלוש מתוכן נבחרו גם במסגרת הקול הקורא. אחת החברות היא החברה הטורקית יילמזלר, שפועלת בישראל יותר מעשר שנים, והשאר חברות זרות שמעוניינות לבנות למגורים בישראל. 25 חברות ישראליות הגיעו אף הן לסיור.

 

הקלה בתנאים

 

השכונה בחריש תיבנה בשיטת "תכנן ובנה", שבה היזם הזוכה מקבל על עצמו לבנות את כל השכונה, כולל מגורים, תשתיות ומבני ציבור, והוא אמון על כל שלבי התכנון, הפיתוח והבנייה. השכונה תיקרא "אור המזרח", ותכלול 1,200 דירות, מתוכן 957 דירות מחיר למשתכן, וכ־200 דירות יוצעו בשוק החופשי. השכונה תכלול גם 4,250 מ"ר שטחי מסחר.

 

"למיטב ידיעתנו, ישנן שש חברות שנבחרו ועברו הליך מאוד קפדני בעקבות דרישות הקול הקורא שפורסמו בזמנו. אנו גם יודעים שחלק מהחברות פרשו ממאגר 'החברות הזרות' שהקים משרד הבינוי והשיכון", אמר אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ. 

פועלי בניין זרים בישראל פועלי בניין זרים בישראל צילום: טל אזולאי

 

מלבד זאת, חוברת המכרז אינה מחייבת את החברות הזרות לעבוד עם יזמיות ישראליות, בניגוד למה שפורסם בהחלטת ממשלה, בפרסומים קודמים של התוכנית בחריש, בקול הקורא ובאתר של משרד הבינוי, שלפיו "החברות הזוכות יורשו לבנות בישראל... כקבלן מבצע או כיזמית ב־joint venture (מיזם משותף – ע"ד) עם חברה ישראלית בהיקף המפורט בקול הקורא". השילוב בין חברת בנייה זרה לחברה יזמית ישראלית נועד להפיג את חששן של חברות הבנייה מאיבוד פרויקטים לחברות זרות.

כך גם בתחילת דרכה של תוכנית "תכנן ובנה" נשלחה הודעת דוברות ב־1 בדצמבר 2016 באמצעי התקשורת שעלתה בקנה אחד עם החלטת ממשלה ממרץ 2016, ולפיה יש צורך לקשר בין חברה ישראלית ובין חברה זרה: "כחלק מתנאי המכרז נדרש הקבלן לשותפות/ התקשרות חוזית בין חברה ישראלית לחברה זרה, אשר תביא ידע וטכנולוגיות בנייה חדישות וכוח אדם מיומן". אלא שלפי חוברת המכרז, לפרויקט בחריש יכולים לגשת יזמים, תאגידים שותפויות או מיזם משותף בין חברות, כלומר חברות זרות יכולות לפעול ללא חבירה ליזם ישראלי.

 

כמו כן בקול הקורא צוין כי החברות הזרות יירשמו במאגר לתקופה של חמש שנים בלבד, עם אפשרות להארכה בשלוש שנים נוספות, על פי שיקול דעת הגורמים המוסמכים במשרד הבינוי. אלא שלפי התוכנית של חריש, הן נדרשות לפעול בישראל שבע שנים.  

 יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון צילום: עמית שעל

 

הדרישות בתנאי הסף במכרז בחריש נמוכות מאלו שהועמדו בקול הקורא. כך למשל מחזור ההכנסות השנתי של חברה המעוניינת לגשת למכרז הוא 160 מיליון שקל, ואילו לקול הקורא המינימום עמד על 300 מיליון דולר.

 

כמו כן נדרשו החברות בקול הקורא שלפחות 30% מהציוד וחומרי הבנייה יהיו חלק מהרכוש הקבוע של החברה, ניסיון ביצועי ב־15 מיזמי מגורים, בהיקף של 3,000 מ"ר לפחות כל אחד, כשמתוכם לפחות פרויקט בניין מגורים מעל 15 קומות ופרויקט אחד במדינה שאינה מדינת האם של החברה. במכרז של חריש הקבלן נדרש להוכיח יכולת בנייה מתועשת וגורדי שחקים, וכי השלים בנייה בהיקף מצטבר של 800 דירות לפחות.

 

על פי חוברת המכרז, חברה זרה נדרשת לקבל אישור "תאגיד זר", הניתן לחברות שפועלות בישראל בפרויקטים ייחודיים שאין בארץ ידע או יכולת לבצע, כמו מנהרות הכרמל או הרכבת הקלה. האישור ניתן על ידי שר הבינוי והשיכון ולאחר המלצה של רשם הקבלנים.

 

הקבלנים מתנגדים

 

בהתאחדות בוני הארץ מתנגדים למתן אישור כזה בפרויקט של חריש. "האישור הזה של חברות זרות הוא למקרים מיוחדים, אלא שכאן מדובר בבניית שכונה שלמה ולא בפרויקט בעל דרישה ייחודית או עבודות שלא בוצעו קודם לכן בישראל", אומר בן שמעון. "לא נכון לפרוץ את אישור החברות שיפעלו בישראל באמצעות אישור 'תאגיד זר'. פתאום יחליטו שכל חברה שתרצה תגיע לבנות גם במקרים פשוטים בהם אין כל אלמנט הנדסי ייחודי".

 

ממשרד הבינוי נמסר: "שש החברות הזרות שזכו בקול הקורא נמצאות בשלבי סיום של הקמת פעילותן בישראל. כדי לאפשר לחברות ויזמים ישראלים לשתף פעולה עם החברות הזרות, פרסם המשרד את פרטי הקשר של נציגיהם באתר המשרד. מכרז תכנן ובנה הוא מכרז בינלאומי, ובהתאם לתיקון חקיקה בחוק רישום קבלנים, רשם הקבלנים מוסמך לאשר רישיון קבלן לחברה זרה על סמך פעילותה וניסיונה בעבודות הנדסיות בחו"ל. במכרז יכולה לזכות חברה ישראלית או זרה וכן שותפויות בין חברות ישראליות לזרות".

 

  

בטל שלח
    לכל התגובות