$
חדשות נדל

לאחר 6 שנות הקפאה: סביון תורחב, החקלאים יפוצו לפי הערכת שמאי

הפקעת 35 דונם במושב מגשימים לטובת הרחבת היישוב סביון צפויה לצאת לדרך, עם סיום הסכסוך בין רמ"י לחקלאים. בפסק דין נקבע שסכום הפינוי ייקבע על ידי שמאי, כפי שדרשו החקלאים, ויתאפשר להם לרכוש מגרשים בפטור ממכרז

דותן לוי 07:1619.01.17

סכסוך של שנים בין רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) לבעלי קרקעות במושב מגשימים הסתיים בעקבות פסק דין שניתן בסוף 2016, והפקעת 35 דונם חקלאיים לטובת הרחבת היישוב סביון עומדת לצאת לדרך.

 

הסכסוך נסוב על גובה הפיצוי לחקלאים: שטח של כחצי דונם בהרחבה ישווק בכ־4.5 מיליון שקל, ולמושבניקים שהחזיקו באדמה לשימוש חקלאי במשך 70 שנה רמ"י הציעה פיצוי לפי ערך הקרקע החקלאית, 45 אלף שקל לדונם. דרישת החקלאים עמדה על 200 אלף שקל לדונם, בהתאם לחוות דעת של שמאי שהוזמנה על ידם, ובהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין נקבע כי סכום הפיצוי ייקבע לאחר חוות דעת שמאית פרטנית שתוזמן על ידי רמ"י, והאגודה השיתופית מגשימים תהיה רשאית לרכוש מגרשים בפטור ממכרז.

 

אגודת מושב מגשימים טענה כי הפיצוי המוצע לה במסלול הרגיל לא מפצה על הנזק בגין הלולים והגידולים החקלאים שיאבדו. למרות זאת האגודה פינתה את השטח כבר לפני כשש שנים, בסמוך למועד דרישת ההשבה, ובשנתיים האחרונות היא ניהלה מאבק משפטי בעניין זה. המושב הגיש תביעה באמצעות עו"ד אופיר לוי ממשרד חגי שבתאי, ועל פי חוות דעת שהזמין המושב משני שמאים וצורפה לתביעה, הפיצוי צריך לעמוד על 8.7 מיליון שקל. 

השטח שהופקע ממושב מגשימים לטובת הרחבת היישוב היוקרתי סביון השטח שהופקע ממושב מגשימים לטובת הרחבת היישוב היוקרתי סביון צילום: אוראל כהן

 

במסגרת הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי מרכז, סכום הפיצוי ייקבע לאחר חוות דעת שמאית פרטנית שתוזמן על ידי רמ"י, והאגודה השיתופית מגשימים תהיה רשאית לרכוש מגרשים בפטור ממכרז. עוד נקבע כי רמ"י תקפיא שישה מגרשים פוטנציאליים עבור המושב עד שתתקבל שומה פרטנית לכל מגרשי התוכנית, לפי חוות הדעת ייקבע שווי המגרשים המוקפאים, ובהתאם לכך ייקבע כמה מגרשים תקבל האגודה בפטור ממכרז. על פי הערכה מדובר בשני מגרשים.

עוד נטען על ידי המושב כי בשלב הראשון של ההרחבה הקרקע הוחזקה על ידי בעלים פרטיים, חברת אפריקה ישראל, אך בשלב זה כמעט לא הוקצו קרקעות לשטח ציבורי פתוח, מה שאיפשר לחברה לנצל באופן מקסימלי את השטח לטובת מכירת המגרשים, כך שכעת רוב השטחים הציבוריים יוקצו מקרקעות המושב.

 

עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל צילום: ענר גרין

 

לדברי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, הסכם הפשרה חשוב מאחר שהוא קיבל את מרבית דרישות האגודה. "זה פסק דין שנותן פרשנות שונה ורחבה יותר מהפרשנות הצרה של רמ"י, אם וכאשר מחליט בעל זכויות לדרוש לפעול לשומה פרטנית. כמו כן גם הזכות ליהנות בפטור ממכרז במקרה של מסלול פרטני נשמרת, למרות הפרשנות המקורית של רמ"י ששללה זאת במקור".

 

בנוגע לדרישת הקשת המזרחית לבטל זכויות ייזום לחקלאים (שבמקומן יינתן פיצוי כספי בלבד) אשר נקבעו על פי חוק המתחמים המועדפים לדיור (הוותמ"ל), ואשר על פיו הושגו לאחרונה הסכמי פדיון קרקע חקלאית בין חוכרים לבין רמ"י באור יהודה ובקריית אונו לצורך בנייה רוויה למגורים — אומר עו"ד קוכמן שהחקלאים לא רוצים ולא צריכים את הפיצוי הכספי הזה מהמדינה, שהוא בבחינת לעג לרש, ומעדיפים להמשיך להחזיק בקרקע. "הוותמ"ל פוגע בקניינו של החקלאי שמחזיק בקרקע עשרות רבות

של שנים. אגב, מדובר בסכום ברוטו. כמו כן, אם נחשב את הפיצוי לדונם על פי מניין השנים שבהן שומר החקלאי על הקרקע, נגלה שהפיצוי הוא של כמה אגורות. הזכות שעליה מלינים היא הזכות של תושבי מגשימים לרכוש במחיר מלא מגרש לאחר שנמכרו לפחות 40% מהמגרשים, וכאשר ידוע מה המחיר שישלמו בעלי הזכויות בקרקע שהם נדרשים להשיב. המתנה היחידה היא הפטור ממכרז, ותו לו. בממשלה החליטו לגמור את החקלאות ואת היישובים הכפריים ולהפוך אותם לשכונות לוויין של הערים, וזו השאלה העומדת על הפרק".

 

מושב מגשימים הוקם אחרי מלחמת השחרור ולפני שמינהל מקרקעי ישראל נוסד והוא מסונף לאיחוד החקלאי. היום, למעט משפחות אחדות, רוב תושביו אינם עוסקים בחקלאות. ב־2011 קיבלו אנשי המושב הודעה מרמ"י, שלפיה ייעוד הקרקע שונה מחקלאות למגורים, ועליהם להשיב אותה בתוך כחודש וחצי בחזרה למדינה תמורת פיצוי בהתאם לגידול החקלאי בקרקע.

 

הקרקע שהתבקשו התושבים להחזיר היא חלק מחטיבת קרקע גדולה יותר הגובלת בצדה האחד ביהוד ובצדה השני בסביון. התוכנית למתחם כולו החלה להתגבש ב־2003 כתוכנית של הוועדה הלאומית לדיור (הול"ל) לשינוי ייעוד — לשכונת מגורים בסביון, הכוללת 292 בתים צמודי קרקע. במתחם בשטח של מגשימים ייבנו כשש וילות, ויתר הקרקע תוקצה לצורכי ציבור. אלה שטחים שלפני שהושבו לרמ"י שימשו לגידולי שדה, ללולי תרנוגולות ולמטע זיתים.

 

עו"ד עמית יפרח, יועמ״ש ויו״ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, אומר בתגובה לטענת הקשת המזרחית לביטול הפטור ממכרז: "הטענות של האגודה לצדק חלוקתי בעניין זכות הייזום לוקה בראש ובראשונה בעיוותן של העובדות, ואף בטעויות רבות בנוגע למצב המשפטי. קבלת התמריצים, ובכללם הפיצוי הכספי או הזכות לרכוש בפטור ממכרז מגרשים , כפופה לתנאים רבים, ובינהם הודעת החוכר החקלאי לפיה הוא יודע שחוזה החכירה ביחס לקרקע המושבת בוטל ואין לו התנגדות לביטולו של החוזה ולגריעת השטח ממכסת הקרקע המגיעה ליישוב. כמו כן, ההחלטה בדבר מתן זכות להקצאת חלק מהקרקע בפטור ממכרז, התקבלה כבר לפני 6 שנים, לא היתה גחמה ספונטנית של מועצת מקרקעי ישראל אלא החלטת ממשלה שקיבלה את המלצת ועדת השרים אשר המליצה להנהלת המינהל כי יש מקום למתן זכות לחוכר לרכישת חלק מהקרקע ששונה יעוד בפטור ממכרז, ואכן הנהלת המינהל קיבלה הצעה זו ובעקבות זאת אושרה החלטה 1222. החקלאים אינם 'זוכים' מההפקר בקרקע, אלא מקבלים זכות לרכוש במחיר מלא בפטור ממכרז את הקרקע ששינתה יעודה ועליה ישבו, בה אחזו, ואותה פיתחו משך עשרות שנים. בשנים האחרונות אנו נרתמים למאמץ הלאומי להקלה על מצוקת הדיור דרך הגדלת ההיצע, אך שום משבר גדול ככל שיהיה לא מצדיק רמיסת זכויותיהם של חקלאים שכל חטאם היה שאדמתם אותה הם מחזיקים עשרות שנים משנה את ייעודה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x