מנכ"ל אורתם סהר שקרסה: "עבדנו קשה מאוד 17 שנה וחזרנו לחושך"

"סקטור הנדל"ן בבנקים הפקירו אותנו במשך שנים. אני התחייבתי למסור דירות בתוך שנתיים אבל כשיש מחסור בפועלים, סגר במחסומים בגלל צוק איתן, וכשמפילים על קבלני הביצוע את העלויות הנוספות שנוצרות בגלל גילוי עתיקות, מי תהום או שביתה בנמלים, כיבוי אש וחברת חשמל לא פלא שקבלנים צריכים להוציא כסף מהכיס ויוצרים בעיות תזרימיות שמובילות לקריסת חברות", כך אמר אמיר נחום בהתבטאות ראשונה לקריסתה של אורתם סהר, החברה שעד לא מזמן הייתה בבעלותו.

"אנחנו עבדנו קשה מאוד 17 שנה וחזרנו לחושך. אורתם נולדה ב-2000 ועד 2013 כולם הכירו אותנו כחברה טובה ואיכותית. לאורתם היה פרויקט מאוד גדול ברמב"ם לבניית 60 אלף מ"ר, ובית החולים החליטו לא לשלם בגלל לוחות זמנים. מעל 100 מיליון שקל לא שילמו לנו ונאלצנו להוציא מהכיס. מספר חודשים יותר מאוחר נפלו מרפסות בחדרה והאירוע היה מתוקשר גם בגלל שגינדי היו מעורבים. באותו היום שזה נפל, התחילה ציניות מכל הגורמים – חברות הביטוח לא שילמו כסף לאף אחד.

אמיר נחום צילום: אוראל כהן

"אורתם סהר הוציאה מכיסה כ-30 מיליון שקל בתוספת ל-30 מיליון שקל שגינדי שילמו. לא חלפו 5 חודשים חטפו את שלושת הנערים וסגרו את המחסומים. 70 יום לא היו לנו פועלים, כשבאותו רגע 54 אתרים של החברה דממו. מישהו פיצה אותנו? אחזקה של אתר עולה כמיליון שקל, ואורתם ספגה פה הפסד של 70 מיליון שקל. כל אלה גורמים חיצוניים שאילצו את אורתם להוציא עשרות מיליוני שקלים. ברגע קריסת המרפסות בנק לאומי סגר את הברז לאשראי רק בגלל הפסיכולוגיה. אז בכל זאת שרדנו וצמצמנו את הצוות ולמרות זאת הגענו להקפאת הליכים. על מחזור של 1.5 מיליארד שקל החובות של אורתם עומדים על 200 מיליון שקל בלבד. וכשאני מאחר בלוחות הזמנים אז 400-500 לקוחות יכולים לא לשלם בהתאם לחוק המכר, וזה האיץ את הקריסה.

נחום טוען כי הפתרון נמצא בהקלת הרגולציה על ענף הבנייה."אותו סקטור נדל"ן בבנקים שמלווים את הקבלנים הפקירו אותנו במשך שנים. לאורתם יש 400 מיליון שקל ערבויות, וצבר הקבלנות של החברה עומד על 700 מיליון שקל. אי אפשר להחזיר ערבויות מיזמים ופה אני נוגע בנקודה חשובה".

את דבריו של נחום חיזק עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ שאמר: "הבעיה התזרימית שמובילה חברה לקשיים לא נוצרת מאליה. היא נוצרת ממצב של מוסר תשלומים מעוות בשוק הישראלי ואת זה צריך לחלק לשניים, בין הסקטור הפרטי לממשלתי. בסקטור הפרטי זה ביזנס נטו של יחסי עבודה בין מזמין עבודה למבצע. הממשלה לעומת זאת נותת יד למוסר תשלומים לקוי והממשלה מבקשת לקבוע שכל המשק הישראלי ישלם בשוטף פלוס 30 אבל לוקחים את הצעת החוק ומחריגים את הענף הקבלני וההנדסי ונותנים להם לגיטימציה לשלם שוטף פלוס 90. גם אם ספק מחשבים וקבלן שבונה כיכר יתקשרו בחוזה באותו סכום הקבלן יראה את הכסף חודשיים אחריו וזו אפליה. לא ייתכן שיחייבו קבלן ביצוע על איחור במסירה של דירה, שלפי החוק מי שמאחר במסירת דירה מעל חודשיים משלם שכר דירה לדיירים. יזמים צריכים להבין שכשקבלן ביצוע נופל הוא זה שמשלם את המחיר.

סוגיה נוספת שמקשה על תזרים חברות הביצוע לדעתו של בן שמעון נוגעת למדדי הבנייה: "כשהמשקולות של המדדים לא משקפים עלויות מחירים ועלויות בתשומות קבלן יכול לשחות בחוזה שנתיים ואין שום הצמדה למדד והכל נופל על הקבלן. ונושא שאי אפשר להתעלם ממנו זה המגמה של קבלני הביצוע לשוק ההון הישראלי שלא סלחן כלפיהם. סטייה הכי קלה בכנף והם הראשונים לרוץ ולבקש את אותה בקשה לכינוס, הקפאת הליכים או פשיטת רגל".

עמוס לוזון, שרכש את א.דורי לאחר שנקלעה למשבר תזרימי הוסיף: "כיזם וכקבלן אני יכול לומר היום, ויזמים לא ישמחו לשמוע את מה שאני אומר, אבל הם עושקים את חברות הביצוע ונותנים להם לוחות זמנים צפופים והזויים לסיים את הפרויקט. הבעיה היא שכשמסתיים הפרויקט כל היזמים לא משלמים את החשבון הסופי וחברות הביצוע שעובדות בשולי רווח של 2-4 אחוז לא יכולות לעמוד בכל העלויות. לי בא.דורי יש יזמים שמחזיקים ערבויות שהסתיימו ב-2005 – על מה ולמה? איפה ההיגיון? היזמים כורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו כי אם לא יהיה לנו חברות שיבצעו אנחנו ניפול. יזם שלא יהיה לו חברת ביצוע משלו לא תהיה לו חברה שתבצע לו עבודות".