$
חדשות נדל

מנכ"ל דניה סיבוס: "חברות ביצוע קורסות כי משרדי הממשלה משלמים באיחור של שנים"

על ערבויות הביצוע אמר רונן גינזבורג כי "זה הורג את הקבלנים, בארה"ב אין מושג כזה ערבויות ביצוע, זו המצאה ישראלית"; מנכ"ל תדהר: "הרווח החד-ספרתי של הקבלנים לא מחזיק מים, צריך לדאוג לדוחות אפס של החברות המבצעות"

דותן לוי 11:1214.11.16

"המזמינים הממשלתיים מתנהלים בחוסר אחריות, רכבת ישראל ונתיבי ישראל לא משלמים בזמן, התשלומים מועברים לפעמים בפיגור של שנים ואני אומר לכם שחברות ביצוע קרסו בגלל אי העברת תשלומים על ידי משרדי ממשלה. אם משרדי ממשלה חייבים לי 150 מיליון שקל וזה מספר אמיתי, אז גם עם כל הגודל של חברת דניה סיבוס, קשה לי עם זה והם מכופפים גם אותי", כך אמר היום (ב') רונן גינזבורג, מנכ”ל דניה סיבוס בכנס מנהלי פרויקטים של איגוד המהנדסים והתשתיות בהנחיית יו"ר האיגוד, דני מריאן.  

 

גינזבורג התייחס גם לנושא הערבויות ואמר, "זה הורג את הקבלנים, בארה"ב אין מושג כזה ערבויות ביצוע, זו המצאה ישראלית. כאן אם אתה לא מקבל כסף אתה חייב לפי החוזה להמשיך לעבוד, אין לך שום השפעה. הערבות עולה לנו המון כסף – 2% בשנה וזה כואב. זה ענף פגוע, ענף קשה, אף אחד לא משלם בזמן גם מזמינים פרטיים".

 

גיל גבע מנכ"ל חברת תדהר: "זה עניין של מרווחים, מדובר על פרויקטים של מאות מיליונים ובאחוזים המרווח הוא נמוך, מרווח חד ספרתי לא מחזיק מים. צריך שיהיה דוח אפס ברמה הקבלנית, כך שכשמזמין עבודה נכנס לפוזיציה עם קבלן הוא יוכל לראות שהחברה מרוויחה שיש לה הון עצמי שמאפשר לה לקחת עבודה. היום קבלנים שהחברה שלהם על כרעי תרנגולות יכולים לקחת עבודות במיליונים".

 

אהוד דנוך, מנכ”ל סולל בונה, התייחס לביקורת שנשמעת על יבוא חברות ביצוע זרות, "החברות הזרות בעיניים שלי הולכות להיות ספקי כוח אדם לחברות שקיימות כאן בשיטה של ילמזלר (חברה טורקית שפועלת בישראל, ד"ל). זה יסייע לעשות סדר ולא עבודה ספורדית כפי שמתבצעת כיום, זה יתרון עצום לענף. אני לא בטוח שזה יוריד מחירים אבל זה ודאי ישפר את האיכות ונקבל שיפור בפן הבטיחותי".

 

אהוד דנוך, מנכ"ל סולל בונה אהוד דנוך, מנכ"ל סולל בונה צילום: צביקה טישלר

 

בהמשך התייחסו חברי הפאנל לנושא הבטיחות בענף, גיל גבע, מנכ”ל תדהר, "צריך להרים את הרף אבל אני חושב שלא נוגעים בבעיה האמיתית, בטיחות היא תרבות וכדי ליצור אותה צריך שותפים לעסק. כשמסתכלים על אתר בניה זה פס יצור כיום אין בטיחות על פס הייצור הזה, כשמדברים על בטיחות זו לא נקודה סטטית בסדר היום של הפרויקט, זה מקום דינמי ובלי שנצליח לייצב את כוח האדם זה לא יעבוד. באיזה שפה נבצע תדריך בטיחות? מולדבית? ערבית, עברית? סינית? בכל שנה מחליטים להביא עובדים ממדינה אחרת".

 

דנוך: "זה נושא חשוב וקריטי זה עניין לאומי צריך לגבש תקן בטיחות שחברות ידרשו לעמוד בו".

 

גיא גבע, מנכ"ל וקסמן גוברין גבע: "בטיחות היא תרבות אבל גם משאבים, אי אפשר לקבל בטיחות אם לא מקצים משאבים".

 

ירון שורק, מנכ”ל אלקטרה בנייה: "הבעיה היא לא משאבים, יש בעיה של מקצועיות באתרים בשל הפועלים שחסרים ויש בעיה של חינוך מגיל צעיר. האטרף שיש היום הוא לא במקום ולא נכון. צריך להמשיך לפעול ולהביא למודעות ולעשות מה שצריך".

 

גינצבורג: "מהנדסים בישראל לא לומדים בטיחות, רק אחרי 8 שנים בדניה סיבוס עשיתי קורס בטיחות וכדאי להכניס את זה לתוכניות הלימודים. חינוך מייצרים דרך הוראה, פועלים בישראל מגיעים לאתר בניה ואחרי 5 דקות הוא כבר עובד אז אתם מצפים שלא יפול? צריך שכל פועל יעבור לפחות יום הכשרה בבטיחות, זה לא הרבה כסף. לא יכול להיות שהמדינה לא מחזיקה ממונה בטיחות באתרים, זה קורה בכל העולם. לא יכול להיות שאצלינו יש ממוני בטיחות קבועים ובחברות אחרות יש ממונה בטיחות שמגיע פעם בשבועיים. בניו יורק יש 400 מפקחים על אותצה כמות בניה שיש כאן, תוסיפו שיטור ואכיפה, נכון זה יעלה כסף אבל זה יציל חיים".

 

שי מרגולין, מנכ”ל אחים מרגולין: "יצא לנו לעצור פרויקטים בעבר. מנהלי עבודה לא תמיד משתלטים ושולטים על העובדים. ראינו מקרים שמנהל העבודה אמר לעובד להיקשר או לשים קסדה ו-5 דקות אח"כ הפועלים עשו אחרת, וזה לא עוזר. חינוך זה להרחיק מהאתר עובדים שלא מקיימים את עבודות הבטיחות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x