הצלחה לפרויקט בתי האגודה: 135 בתים ייבנו למשפחות חדשות בנגב ובגליל

דמי השכירות ששולמו לא נזרקים לפח

מודל בתי האגודה הינו פתרון המאפשר למשפחות לרכוש בית בישובים בהם הן חפצות להתגורר לאחר תקופת הסתגלות שבה יתגוררו בשכירות ויגבשו החלטה לגבי המשך עתידם בישוב. במסגרת המודל המדינה מקצה קרקעות לטובת בניית בתים צמודי קרקע במועצות האזוריות, מלווה למועצות אלו סכומי כסף לבניית הבתים ולאחר מכן מאפשרת את השכרתן לזוגות הצעירים בשכר דירה מפוקח. הזוגות בוחנים את תנאי המגורים ויכולים בתום תקופת ההשכרה להחליט האם לרכוש את הדירה - כאשר חלק הארי מהתשלומים עבור השכירות אותם שילמו, מקוזזים ממחיר הדירה אותה הם רוכשים. כך, למעשה גדל ההון העצמי שלהם, והם אינם מבזבזים כספים מיותרים על שכר דירה. עד עתה נבנו עשר יחידות דיור בקיבוץ נחל עוז שבעוטף עזה והמשפחה הראשונה כבר נכנסה לבית בשבוע שעבר.

בנייה (ארכיון) צילום: נמרוד גליקמן

במסגרת הפרויקט יבנו 135 בתים לפי הפירוט הבא:

במועצה האזורית חבל אילות: בקיבוץ גרופית יבנו 4 בתים וכן בקיבוץ סמר

במועצת אשכול: חולית (5), כרם שלום (7)

במועצה האזורית בני שמעון: בדביר (7)

במועצה האזורית חוף אשקלון: יד מרדכי (7 )

במועצה האזורית רמת הנגב: משאבי שדה (6 ), שדה בוקר (7)

במועצה האזורית שער הנגב: ארז (6), כפר עזה (7 )

במועצה האזורית תמר: הר עמשא (5)

במועצה האזורית גולן: רמת מגשימים (7), אלרום (6)

במועצה האזורית גליל עליון: מנרה (7 ), הגושרים (7)

במועצה האזורית מטה אשר: לוחמי הגטאות (7 ), בצת (7)

במועצת עמק הירדן: תל קציר (7), במועצת עמק המעיינות: עין הנציב(5), נווה אור (6).

דמי השכירות לחודש: 2,500 שקל

אומדן העלויות לבניית בית בשטח 100 מ"ר עומד על כ-600 אלף שקל כולל פיתוח, כאשר המדינה מקצה כ-170 אלף שקל כהלוואה לתקופה של 10 שנים עבור הבית והאגודה בישוב תצטרך לגייס את יתרת הסכום. היות ומרבית הישובים הם באזורי עדיפות לאומית יש השתתפות בשיעור של עד 80% בעלויות הפיתוח וכן במרבית הישובים הקרקע מוערכת באפס. משפחה שתתגורר בבית אגודה תשלם דמי שכירות של כ-2,500 שקל לחודש ותוכל להתגורר בו לתקופה של עד 4 שנים בתום התקופה תידרש להחליט האם ברצונה להישאר לגור בישוב ולרכוש את הבית או לעזוב את הישוב. כך למשל משפחה שהתגוררה בבית 10 חודשים תחסוך 20 אלף שקל מעלות הבית (כ-2,000 שקל מתוך דמי השכירות החודשיים ששילמה כפול מספר החודשים). המודל מהווה חיסכון גם עבור המדינה שבעבר ביקשה למשוך מתישבים והקימה קרווילות בעלות גבוהה לצורך מגורים זמניים. על פי הערכה מידי שנה הייתה בונה קרווילות למתישבים והשקיעה בממוצע כ-24 מיליון שקל מידי שנה ב-80 מבנים.