במלון לונדון בראשון לציון כבר לא שותים תה אנגלי
לפני יותר מ-120 שנה הקימו זוג חלוצים מבנה גדול בן שתי קומות במרכז המושבה ראשון לציון. לימים הוא הפך למלון יוקרתי במושגי אותם ימים, אבל מאז עבר גלגולים נוספים ועמד שנים נטוש וחרב. עתה משקמת אותו העירייה והוא יהיה חלק מהמוזיאון ההיסטורי של העיר
ראשון לציון, כיום העיר הרביעית בגודלה בישראל, חוגגת השנה 130 שנה להיווסדה. ראשל"צ היתה מאז הקמתה ב-1882 חלוצה בתחומים רבים. כך למשל הוקם בה בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב", הונף בה לראשונה דגל כחול לבן עם מגן דוד, ניטעו בה כרמי היין הראשונים, הוקמה בה תזמורת עברית ראשונה (האורקסטרה) ועוד. גם בנושא השימור יש לראשל"צ זכות ראשונים. עיריית ראשל"צ היתה הראשונה שגילתה מודעות לשימור מבנים והצליחה להציל מהריסה מבנים ראשוניים ואופייניים למושבה.
בימים אלה משוקם המבנה ברחוב אחד העם 8 הידוע כ"מלון לונדון" ויסתפח למוזיאון לתולדות ראשל"צ.
מלון לונדון כיום, בטרם שיקומו
על תולדות הבית בן שתי הקומות כתבה רוח'קה גיסין, מייסדת המוזיאון לתולדות ראשל"צ, בספר "סיפורי בתים (בעריכת זאב ענר).
המבנה נבנה ב-1891, תשע שנים לאחר הקמת המושבה. הוא נבנה בידי אברהם זאב ושרה גורדון, מעשירי מוסקבה וחובבי ציון שעלו לארץ ישראל מליטא כמה שנים קודם לכן. גורדון היה חקלאי ואת ביתו בנה לא הרחק מבית הכנסת הגדול שנבנה בראש הגבעה.
הוא בנה בית אבן (כורכר) בן שתי קומות ולו גג רעפים "מרסליים" (תוצרת העיר מרסיי בצרפת). בחזית בנה מרפסת תלויה ומאחור היתה חצר גדולה. הכניסה לבית היתה דווקא מאחור, דרך מרפסת פתוחה.
בתקופה מסוימת גרה בקומה הראשונה משפחתו של אבשלום פיינברג. כמו כן בנה גורדון בחצר חדרים בודדים להשכרה ובהם גרו חברי ארגון "השומר" ששהו במושבה. ביניהם היו הוריו של רפול (הרמטכ"ל המנוח רפאל איתן).
-
מלון לונדון כיום, בתהליך השימור|צילום: דוד הכהן -
ציור קיר משוחזר בבניין (עבודתו של שי פרקש) -
צידו הדרום מזרחי של הבניין|צילום: דוד הכהן -
הבניין עזוב לפני שנים רבות -
בית הספר חביב ממול למלון לונדון|צילום: דוד הכהן -
כך ייראה הבניין בסיום שימורו (הדמייה) -
בית הכנסת הגדול של ראשל"צ שנמצא בסמוך|צילום: דוד הכהן -
צידו הצפון מערבי של המבנה|צילום: דוד הכהן -
חנותו של צוזמר|צילום: ניצה וולפנסון -
ניצה וולפנזון ובתה אורית בחדר שבבניין בשנת 1958 -
אסתר לונדון, בעלת הבית הראשונה
אחד מחתניהם של בני הזוג גורדון, שמואל הולצמן, הביא לראשל"צ מאפריקה להקה של יענים כדי למכור את נוצותיהם. את היענים שיכן בחצר גורדון. בתקופת מלחמת העולם הראשונה יצא הולצמן שוב למסע, הפעם לאוסטרליה, ונתקע שם. בהיעדרו המית הפועל שלו את היענים.
מבנה הבית אפשר את הפיכתו למלון. ואכן, בשנות ה-20 של המאה הקודמת עבר הבית לידי אהרון ורוזה לונדון, שעלו ארצה כמה שנים קודם לכן, ובין השנים 1934-1922 הפכה הקומה השנייה ל"מלון פנסיון לונדון". רוזה היתה בת למשפחה שניהלה מלון ביפו ולכן היה לה ניסיון בתחום. גיסין מספרת כי המלון היה מלון יוקרתי במושגי אותם שנים. עדות לכך ניתן למצוא בין השאר בציורי הקיר שהתגלו בבית על ידי משמר ציורי הקיר שי פרקש.
בשנת 1946 רכשו את הבית יצחק צוּזֶמֶר ומרדכי אורישביץ. בקומה הראשונה פתח צוּזֶמֶר חנות לתיקון שעונים. יתר חדרי הבית הושכרו לדיירים.
השען שעבד עבור ההגנה
בין הדיירים בבניין היו ניצה ואברהם וולפנזון. הם התגוררו בחלק מהמבנה בין השנים 1960-1956. ניצה היא בת ראשל"צ ממשפחת בן-זאב והכירה את הבית כתלמידת בית הספר "חביב". "כשהיינו יוצאים לביה"ס בדרכנו הביתה היינו נעצרים לדי חנותו של צוּזֶמֶר ומנסים להביט פנימה על ידי כך שהצמדנו את האף לזכוכית בחזית החנות", מספרת ניצה. "היינו רואים את צוּזֶמֶר יושב ומתקן שעונים. הוא לא זז ממקומו למרות כל הפרצופים שהביטו עליו מבחוץ. לא הבנו כיצד יכול היה לשבת שעות בחנות החשוכה. רק לפני כמה שנים נודע לי סוד שהיה קשור לצוּזֶמֶר. הוא בעצם עבד לטובת ההגנה בתיקון כלי נשק. אלה היו ימי השלטון הבריטי ולכן נזקק לעבודת כיסוי כמתקן שעונים".
כשנישאה ניצה לאברהם מהמושב בית חנן הסמוך לראשל"צ, הם שכרו שני חדרים ב"מלון לונדון" שכאמור כבר לא שימש מלון. שני החדרים היו ממוקמים בקומה השנייה בצד הצפון-מזרחי. היו להם גם שני חלונות לכיוון רחוב אחד העם של היום, ממש מול בית הספר העברי הראשון בארץ "חביב".
ניצה מספרת כי קירות הבית היו כה עבים שיכלה לשבת על אדן החלון ולהשקיף על חצר בית הספר. חדר אחד שימש חדר שינה והשני סלון. לדירה היו צמודים מטבחון וחדר רחצה. בדירה הזו נולדה לבני הזוג וולפנזון בתם הבכורה אורית.
ניצה מזכירה את המשפחה שגרה בשכנות אליה בקומה השנייה. היתה זו משפחת נוֹאֶה הייקית ששכרה 3 חדרים בצידו הדרום-מזרחי של הבניין. בני המשפחה הפעילו באחד החדרים מסעדה ללקוחות קבועים. "היה להם תנור ברזל גדול במרפסת האחורית", מספרת ניצה. "באחד הימים עברתי לידו עם בתי הקטנה אורית וגברת נוֹאֶה לקחה את אורית לידיה ואת שתי ידיה הקטנות הניחה על התנור הלוהט ואמרה 'הילדה כבר לא תשים את הידיים על התנור'. הייתי בשוק וחששתי מאד שבתי נכוותה קשות. למזלי הכוויות היה קלות. אז הבנתי מהו חינוך ייקי".
ניצה ובעלה עברו מראשל"צ לירושלים ומשם לחיפה בם הם מתגוררים כיום.
בבניין התגוררו לסירוגין מאז דיירים נוספים עד שהועבר לרשות העירייה בשנת 1989.
כיום כאמור עובר הבית תהליך שימור יסודי בתכנונו של אדריכל השימור אמיר שהם. שי פרקש, שהוא כאמור מומחה לציורי קיר, חשף במבנה ציורים צבעוניים יפים שאותם ישחזר בבניין אחרי שיקומו. הבניין יהפוך כפי שצוין לחלק מהמוזיאון ההיסטורי של העיר שנמצא בסמוך. העירייה תשקיע בשיקום כ-8.5 מיליון קל.
יצוין, כי עיריית ראשל"צ הכינה תוכנית מתאר לעיר ל-2030. התוכנית כוללת פרק שעוסק בשימור מבנים אותו ערך אדריכל השימור הידוע אמנון בר-אור. (אמיר שהם ערך את הנספח למרכז העיר ההיסטורית לשימור).
ראש העירייה, דב צור אומר על שיקום מלון לונדון: "כיליד ראשון לציון חשובה לי מאוד שמירת המסורת והרוח שאפיינה את ראשון לציון של פעם. לשמחתי, נותרו עדיין על תילם מספר אתרים בעיר ששימורם יאפשר לנו להעביר לדורות הבאים משהו מהאווירה שהייתה במושבה בימיה הראשונים. השימור ישמש כמנוף לשדרוג ולפיתוח מרכז העיר, לתנופה כלכלית ולהעצמת מרכז העיר".
