• תפריט
נדל"ן

שטח מת: כמה כסף קבור בבתי העלמין בגוש דן?

12 מיליארד שקל - זה הפוטנציאל הכלכלי הקבור בשישה מתחמי קבורה מרכזיים בגוש דן, שרובם ממוקמים כמובלעות בלב מרכזי הערים. מחקר של פירמת השמאים המאירי ושות', שמתפרסם כאן לראשונה, מזהיר שהיעדר תכנון עתידי ארוך טווח ירחיב את התופעה. הפתרון: שטחים ייעודיים בשולי היישובים

שי פאוזנר 08:0030.12.09

בשבוע שעבר, לאחר כמעט עשור של עיסוק בנושא, קבעה לראשונה הוועדה המחוזית לבנייה של משרד הפנים את מפת בתי הקברות העתידיים של גוש דן. על רקע התערבות מבקר המדינה בקיץ האחרון קבעה הוועדה יעדים שלפיהם יגיע היקף שטח הקבורה החדש בגוש דן לכ־4,090 דונם. במשרד הפנים העריכו כי שטח זה יספיק לעשרות שנים. כבר עתה ברור שעד שהתוכנית תיהפך למציאות יעברו שנים.

 

מחקר שערכה פירמת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות', המתפרסם כאן לראשונה, מצביע על היקף ההפסד של המדינה מהיעדר תכנון ארוך טווח שהוביל לשימוש בקרקעות היקרות ביותר בגוש דן להקמת בתי עלמין. השמאים העריכו את המחיר הכלכלי הריאלי שהציבור סופג בעקיפין מהיעדר התכנון בגוש דן בלבד ב־12 מיליארד שקל. המחקר התמקד בשישה מתחמי קבורה בערים תל אביב, חולון, פתח תקווה והרצליה. העיקרון המנחה שבבסיס המחקר היה חישוב הערך הכלכלי של שכונות המגורים, חלקן רוויות מגדלים, שיכלו לקום בשטחי בתי העלמין לאחר קבלת אישורי בנייה ותוספות שטחים לבנייה מעבר לתב"ע (תוכנית בניין העיר) של כל אזור ואזור. המסקנה מהמחקר, לדברי מנכ"ל הפירמה גלעד המאירי, היא שבעתיד יש לתכנן ולאשר בתי עלמין רק במסגרת התכנון הכולל של השטחים הפתוחים שבשולי היישובים.

 

 

מהמחקר עולה כי במטרופולין תל אביב, הכולל אוכלוסייה של כ־3 מיליון תושבים, קיימת מצוקה בשטחים מפותחים לקבורה (שטחים שכבר עברו את כל התהליכים הביורוקרטיים הסבוכים שעומדים בפני אלה שירצו לאשר את התוכנית החדשה). מספר המתים בגוש דן, שבו המצוקה קשה ביותר בארץ, מגיע לכ־8,500 איש בשנה, שהם 30% מכלל המתים בישראל בכל שנה. בתוכנית המאושרת נכון להיום (תמ"א 19) קיימים אתרי קבורה במחוזות תל אביב והמרכז בהיקף כולל של 2,553 דונם, שטרם קמו עקב היעדר תקציבי ומכשולים ביורוקרטיים.

 

רוצים לקבור קרוב

 

בתוכניתה של הוועדה המחוזית כל אתרי הקבורה שיוקמו או יורחבו - ימוקמו מחוץ למרכזי הערים. הרשימה כוללת בראש ובראשונה את אתר גני עד (במחצבות ברקת ממזרח לכביש 444 וממערב לכביש 6) שהקמתו אושרה כבר בשנת 2000 ועד כה חוסר תקציב לא אפשר את הקמתו. שטחו 564 דונם והוא צפוי להיות אתר הקבורה המרכזי בגוש דן בעשורים הבאים. במשרד הפנים מעריכים כי אם אכן תבוצע בו קבורה בקומות, יספיק שטח זה לכ־300 אלף נקברים. כמו כן, קבעה הוועדה כי יורחב בית הקברות העתידי במתחם תע"ש השרון שממנו אמור בעתיד להתפנות מפעל התעשייה הצבאית. שטח הקבורה במתחם אמור להסתכם ב־150 דונם, והוועדה החליטה להגדילו ל־300 דונם.

גלעד המאירי. "שוב יימצא שטח בית העלמין כמובלעת בתוך העיר" גלעד המאירי. "שוב יימצא שטח בית העלמין כמובלעת בתוך העיר" צילום: אוראל כהן

 

אולם ההיסטוריה מלמדת כי למרות תוכניות הקבורה שפותחו לאורך שנות קיומה של המדינה, נוהגות הרשויות המקומיות להרחיב בתי עלמין קיימים או להקים חדשים בסמוך אליהם. בהרצליה, למשל, יורחב בית הקברות על ידי שימוש בקרקע חקלאית סמוכה. חברות קדישא רוכשות קרקעות מזדמנות שמיקומן לעתים מקרי. בעניין זה אומר המאירי: "נדרשת כיום באופן דחוף הכנה של תוכניות מתאר מחוזיות לקבורה והקצאה של שטחים לבתי קברות עתידיים שישתלבו באותם שטחים פתוחים שהוגדרו מראש בתוכניות המחוזיות הקיימות". הוא מזהיר כי לנוכח השיטה של הקמת בתי קברות על ידי הרשויות המקומיות, "השטחים לא נבחרים על פי תכנון כולל ארוך טווח. לכן, צפויה להיווצר בעתיד תופעה זהה לזו של בתי העלמין הוותיקים - שוב יימצא שטח בית העלמין כמובלעת בלב העיר, ולא תהיה לשטח שום אפשרות לשינוי ייעוד".

 

להפקיע כבר היום

 

לדברי המאירי, "מבחינה היסטורית מוקמו בתי העלמין בשולי הערים באזורים שבהם הקרקע נחשבה לזולה ביותר. עם זאת, קצב גידול האוכלוסייה והפיתוח האורבני הובילו להפיכת בתי העלמין למובלעות יקרות מפז בלב הערים. להבדיל מקרקעות שיועדו במקור לחקלאות או לתעשייה, אשר ייעודן ומיקומן עשויים להשתנות, בתי עלמין נותרים כאבן שאין לה הופכין לעולם ועד". המאירי מזכיר בעניין זה, למשל, את מתחם תעש בגבעתיים, ששימש לתעשייה מזהמת במשך שנים ושינה את ייעודו למגדלי יוקרה. לעומתו, אומר המאירי, "בית העלמין הצמוד בנחלת יצחק ייוותר על כנו לתמיד".

 

להערכתו של המאירי, תוכנית משרד הפנים תוכל להיהפך למציאות רק אם שטחי הקבורה הפוטנציאליים יופקעו כבר היום כעתודות קרקע. הוא מציע שבעליהן יקבלו פיצוי מלא, ותשלום הפיצויים יושת על חברה קדישא או על העירייה. "הפקעת הקרקעות מבעוד מועד תקל על מי שעוסק בקבורה, בתפעול ובהרחבת בתי העלמין", הוא טוען.

 

לשתף את קדישא

 

המלצה נוספת העולה מהמחקר היא שיתוף נציגי חברה קדישא בהכנת התוכנית של משרד הפנים. המלצה זו רלבנטית במיוחד לנוכח מאבק שניהלה בבג"ץ בחצי השנה האחרונה חברה קדישא נגד מינהל מקרקעי ישראל ועיריית הרצליה. חברה קדישא טענה כי יש להקצות גם לה קרקע המיועדת לבית העלמין החדש בעיר, ולא רק לעירייה שהקימה תאגיד קבורה עירוני. הרכב השופטים המליץ לה למשוך העתירה וכך אכן עשתה. במהלך הדיון טענה חברה קדישא כי הניסיונות להציג תוכנית מטעמה נבלמו על ידי העירייה, ויש לאפשר גם לה לקבל לפחות חלק מהקרקע כדי לקבור מתים.

בטל שלח
    לכל התגובות