$
נדל

הבשורה מנצרת: המיתון פסח על העיר הערבית הגדולה בישראל

שוק הנדל"ן בנצרת, שעד כה נשלט על ידי יזמים מקומיים, מעורר את עניינם של שחקני ענק כמו אפריקה ישראל. קניון ראשון נפתח, תוכנית פיתוח נרחבת מעלה את האטרקטיביות להשקעה, והיזמים אופטימיים: "לאנשים כאן יש כסף"

אורי חודי ודותן לוי 08:3405.07.09

בסוף השבוע ייחנך רשמית הקניון רחב המימדים הראשון בעיר נצרת. מתחם "ביג", שבבנייתו הושקעו כ-100 מיליון שקל, הוא רק אחד הסממנים הבולטים להתעוררותו של שוק נדל"ן תוסס בעיר הערבית, ולתנופת הפיתוח שהיא נמצאת בה בתקופה האחרונה.

 

בסוף יוני 2009 אישר משרד הפנים תוכנית מתאר כוללת לעיר הגלילית, הממצבת את נצרת כעיר תיירות, כמרכז שירותים אזורי וכמרכז כלכלי-תעשייתי. התוכנית מתבססת על הערכת המדינה כי אוכלוסיית העיר תצמח בעתיד ב־47% מ-66 אלף איש בסוף 2008 לכ-97 אלף איש.

 

תוכנית הפיתוח כוללת שיפור של מערכות התשתיות והתחבורה בעיר, וכן הקמת מבנים ציבוריים בהם אוניברסיטה, בתי חולים, היכל תרבות ומוזיאון. על תיכנונה אמון האדריכל אריה רחמימוב, בשיתוף האדריכל ליאונרדו קליכמן.

מובילים את הפיתוח

 

הקניון החדש שיפתח נמצא בבעלותן של החברות אפריקה ישראל, ס.ט.ר נדל"ן, ביג וקבוצת נצרת, שבה שותפים הכנסייה היוונית ושתי הדמויות הבולטות ביותר בשוק הנדל"ן הנצרתי - אליאס טנוס וסמיר עוואד, השותפים בחלק גדול מהפעילות הנדל"נית בעיר.

 

חניכת הקניון היא הזדמנות להציץ בשני האנשים שהובילו את הפיכתה של נצרת בשנים האחרונות לשוק מתעורר וללמוד על התוכניות שרוקמות בה עור וגידים.

 


 

חברת בסט, שבראשה עומד טנוס, פועלת בתחום הנדל"ן כבר יותר מ־30 שנה ונהפכה במשך השנים לחברה קבלנית המתמחה בהקמת קניונים. בעשור האחרון הקים טנוס, שעובד בחברה המשפחתית מאז היה ילד ומכהן בשנים האחרונות כמנכ"ל, את קניון עזריאלי במודיעין, את קניון קריית אונו, את מגדל התמר ואת מגדל פלטינום של אפריקה ישראל ברמת גן. בסט פעילה גם בשוק המגורים, ובין השאר הקימה שכונה בת 116 יחידות דיור בבנימינה עם שיכון עובדים. "לחברה יש שש־שבע עבודות סגורות עד תחילת השנה הבאה", מספר טנוס. לדבריו, החברה דווקא נמצאת במגמת הרחבה ומתכננת להגיע ב-2010 לצבר של 20 עבודות במהלך השנה.

 

קשה להתעלם מהעובדה שטנוס הוא קבלן הביצוע הערבי היחיד ברשימת מובילי השוק בישראל. המתחרות הבולטות של טנוס בשוק קבלני הביצוע הן החברות תדהר, סולל בונה, דניה סיבוס, א.דורי ואורתם סהר. "אנחנו החברה הטובה ביותר לפרויקטים מסובכים שצריכים להיעשות בלוחות זמנים צפופים", הוא אומר. "המוניטין מאוד חשוב, ומזמין העבודה תמיד רוצה לדעת שהוא יכול להיות שקט. אנחנו עובדים עם אותם קבלנים כבר שנים. הם תלויים בנו שניתן להם עבודה וזה נותן לנו כוח. הם תמיד יודעים שהעבודה איתנו תביא להם עוד פרויקטים".

 

סמיר עוואד, המשתתף בפרויקטים רבים עם טנוס, הוא יזם נדל"ן שפעל עד כה רק בנצרת ומחזיק בחלק הגדול ביותר משטחי המשרדים והמסחר בעיר - כ־40 אלף מ"ר סך הכל. כיום בוחן עוואד לצאת מגבולות העיר. בין נכסיו של עוואד בולט בית מסד בנצרת ששטחו 3,500 מ"ר, ומיועד למסחר ומשרדים. המבנה הגדול מאכלס כיום בין היתר מטות של חברות ביטוח ומשרדי ממשלה. נוסף על כך מחזיק עוואד בבניין המשביר בבעלות משותפת עם בעליה של עפיפי, חברת אוטובוסים מהגדולות בצפון, גם הוא מתושביה המבוססים של נצרת. ככלל נראה ששותפויות רבות מתבצעות על רקע מקומי. בחלק גדול מהפרויקטים בעיר שותפה הכנסייה עם יזמים מקומיים, כגון עוואד, טנוס ואחרים.

 

לא חשים במיתון

 

עוד פרויקט בולט שמתכננים כיום טנוס ועוואד, בשיתוף אפריקה ישראל וקבוצת ס.ט.ר נדל"ן, כולל שיווק של שטחי קרקע לבנייה פרטית בסמוך לקניון שבנו יחד. גם כאן, כמו במקרה של הקניון, מדובר בקרקעות שנרכשו מהכנסייה בעסקת קומבינציה.

 

"אנו משווקים 120 מגרשים של כ־400 מ"ר כל אחד", מספר טנוס. "נשווק את המגרשים לבנייה פרטית בעבור כ־400 אלף דולר למגרש. גם שטח זה נרכש מהכנסייה, שתקבל 18% מהמגרשים". לדברי טנוס, אחד המאפיינים העיקריים של מגרשים אלו הם זכויות בנייה גדולות מהרגיל שיאפשרו לבנות על כל שטח בית בן כמה קומות. הדבר יפתח בפני הרוכשים את האפשרות להגדיל את הבית ככל שתתרחב המשפחה. במסגרת אותה תוכנית מתכוונת החברה גם לשחזר ולשמר כנסייה ישנה הנמצאת במרכז השטח.

 

קניון ביג נצרת מלמעלה. בעתיד מתוכננים גם בניין משרדים ובנייני מגורים קניון ביג נצרת מלמעלה. בעתיד מתוכננים גם בניין משרדים ובנייני מגורים

 

אתה מעריך שאנשים ירכשו מגרשים בתקופה כזו?

"בנצרת לא חשים במיתון. רוב האוכלוסייה כאן לא היתה בבורסה ולכן גם לא נפגעה מהמשבר. לאנשים כאן יש כסף". טנוס גם מעריך שרוב המגרשים ישווקו למשפרי דיור מקרב תושבי המקום. לדבריו, בסט מחזיקה בכמה קרקעות היסטוריות בנצרת שהחברה מפתחת בתקופה האחרונה.

 

מהן ההעדפות של תושבי נצרת בנוגע לנדל"ן למגורים?

"אנשים בנצרת מעדיפים לקנות מגרש ולבנות בעצמם. בעיר עצמה אין כמעט קרקעות פנויות, והרבה מהשטחים שפנויים שייכים לנו".

 

עם זאת, עוואד מודה כי בשלב זה המשך הפרויקט מתעכב בגלל החלטות שצריכות להתקבל בין השותפים, וגם מכיוון שמימון הפרויקט נתקל בקשיים. "את המימון לקניון לקחתי לפני שנתיים", הוא אומר, "אבל עכשיו הכל הולך קשה יותר. הבנקים קפדניים יותר".

 

עוואד מספר שבימים אלה הוא בוחן השקעות בארץ ואף בחו"ל. בינתיים הוא מתרכז בפרויקטים המקומיים, כגון פרויקט מגדלי נצרת - המגדל הראשון בעיר, בשטח של 5.5 דונמים, שיכלול 17 קומות ו-64 דירות בשטח של 160 מ"ר עם מרפסות של 60 מ"ר. לדברי עוואד, הדירות במגדל נמכרות כיום בטווח מחירים של 1,400-1,200 דולר למ"ר. "למרות מה שמקובל לחשוב, לאוכלוסייה הערבית אין בעיה לגור בבית דירות כל עוד הדירות גדולות ומספקות מקום למשפחה מורחבת", אומר עוואד. אכלוסו של המגדל צפוי בתוך חודשים בודדים.

 

הפתרון למחירים: פינוי-בינוי

 

במקביל לפתיחת הקניון חושף כאן טנוס לראשונה עוד תוכנית של החברה בקניון ובשטחי קרקע הסמוכים לו. "בעתיד הקרוב נבנה כאן בניין משרדים בשטח של כ-6000 מ"ר", הוא מספר, "מדובר בבניין בן שש קומות, כ-1,000 מ"ר של שטחי משרדים בכל קומה, בחלק הדרום־מערבי של הקניון הקיים. התב"ע (תוכנית בניין עיר) מאושרת וכבר יש גופים שהתעניינו, בהם גם עיריית נצרת. בנצרת יש משרדים קטנים אבל אין שטחי משרדים גדולים, ויש ביקוש גדול מאוד".

 

איך מתמודדת החברה עם המשבר הכלכלי?

"אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה הכי טובה שהיתה לנו זה זמן רב. נכון שהיתה תקופת המתנה ופרויקטים שונים שהיו צריכים להתחיל התעכבו, אבל עכשיו הם מתחילים. יש התעוררות. אבל בכל אופן אנחנו לא ממהרים לקחת כל פרויקט שמציעים לנו, ולא בכל מחיר. ההרגשה היא שהמחירים עומדים לעלות. אני שומע מאנשים שיש הרבה פרויקטים שעתידים לצאת".

 

לדברי טנוס, "אנחנו חברה 'רזה', בלי הרבה תפקידים מיותרים, ואנחנו עובדים בדרך כלל עם אותם אנשים ולא נכנסים להרפתקאות מיותרות. אני מאוד אופטימי לגבי המצב היום, דברים מתחילים להשתחרר. גם הבנקים מתחילים להירגע ואנחנו מקבלים מהם פניות בנוגע לפרויקטים שאנחנו חושבים ליזום".

 

כמו אנשי נדל"ן רבים אחרים בארץ, טנוס סבור שעתידו של שוק הנדל"ן בישראל כולה תלוי בפתרון למחסור הקרקעות. "המחירים הגבוהים הם תוצר של מחסור בתוכניות פינוי־בינוי. בארץ אין עכשיו פינוי־בינוי וזה חבל. זה יהיה לטובת התושבים ולטובת הערים. בחיפה, למשל, יש מקומות בקו הים - למטה, עם בניינים ישנים. זה מקום מצוין לעשות בו פינוי־בינוי. דירות שאינן שוות 50 אלף דולר אבל המיקום שלהן מעולה הן בדיוק המקומות לפינוי-בינוי - ולא חסרים מקומות כאלה. גם אנחנו בדקנו עסקאות של פינוי־בינוי אבל זה נושא מאוד בעייתי, והמערכת המשפטית אינה בנויה לזה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x