$
נדל

הקיבוצים עושים עוד צעד להפרטה: טאבו לחבר קיבוץ

חמישה קיבוצים ומושב אחד הצליחו להיפטר מחובותיהם ההיסטוריים והשלימו את ההליך שבעקבותיו יוכלו החברים לבצע רישום בטאבו על מגוריהם. הדור הבא

אורי חודי 06:5815.01.09

חמישה קיבוצים ומושב בצפון השלימו את ההליך שבעקבותיו יוכל להתבצע רישום בטאבו של בתי המגורים (החדרים, בלשון הקיבוצים) של החברים על שם כל חבר - כך נודע ל"כלכליסט".

 

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי את מהלך שיוך הדירות עשו הקיבוצים בעזרת חברת מילואות. מדובר בתשלובת חקלאית תעשייתית מהגדולות בישראל, המגלגלת כ־1.5 מיליארד שקל בשנה ונמצאת בבעלות קבוצה של יישובים חקלאיים בגליל המערבי. ההליך הוא אחד השינויים הגדולים ביותר בשוק הנדל"ן הישראלי בשנה שחלפה, שבמרכזו ניצבת העובדה שקיבוצים החלו ליישם שלב ביניים חשוב בהפרטתם ואפשרו לחברי הקיבוץ לרשום את הדירות על שמם. התהליך, שקורם כיום עור וגידים בקיבוצים לא מעטים ברחבי הארץ, כבר הושלם בקיבוצים מצובה, יסעור, גשר הזיו, סער וגעתון ובמושב השיתופי רגבה בגליל המערבי.

 

הבעיה המרכזית שעומדת בפני רבים מהקיבוצים ברחבי ישראל המבקשים לרשום את דירות החברים על שמם הם החובות ההיסטוריים הגדולים שלהם למערכת הבנקאית.

 

"בארבע השנים האחרונות עשינו מהלך עם המטה במסגרת הסדר הקיבוצים לביצוע הסדרים פרטניים (לפריסת החובות ההיסטוריים - א"ח) לקיבוצים שכבר ביצעו הסדר ראשון לגבי חובם ולא עמדו בו", מסביר מנכ"ל מילואות יובל אורן. "לבנקים (שהעמידו הלוואות לאורך השנים לקיבוצים - א"ח) היה אינטרס לבצע הסדר פרטני, שבו גילו הבנקים נכונות לבצע מחיקה מהחוב הקיים והעברת כל הביטחונות של הבנק לארגון הקניות האזורי. הביטחונות הללו היו בעיקר שעבוד של מקרקעי הקיבוץ".

 

"מילואות שילמה את רוב החוב אחרי ההנחה שהתקבלה מהבנק, והעמדנו את החוב מול הקיבוץ במערכת הפיננסית שלנו", אומר אורן, "קנינו את החוב של הקיבוצים, ופרוד ויסעור כבר סיימו לשלם אותו במלואו". הוא אף מספר כי תקבולי עסקת תנובה - העסקה שבה נמכרה השליטה בחברה, שהיתה בבעלות ההתיישבות העובדת, תמורת כ־1.025 מיליארד דולר - היו חלק גדול מהכספים הללו, ואליהם הצטרפו גם רווחים של הקיבוצים הללו ממכירת בתים בהרחבות שנבנו בצדם.

 

אורן מספר ששיוך הדירות נמצא בתהליכים מתקדמים ביותר: "לחברים כבר יש חוזים על הדירות מול המינהל. עד 2009 אני מעריך שיהיו עוד קיבוצים שיגיעו להסדר. זה מייצר נכס אמיתי שבבעלות חבר הקיבוץ". במקביל מספר אורן כי מדובר בתהליך לא קצר שאורך כארבע שנים, ובמהלכו צריך הקיבוץ להגיע להסכמה לגבי הגבול המדויק של כל מגרש ומגרש.

אורן, חבר קיבוץ בעצמו, מתייחס גם להשפעה האפשרית על חיי הקיבוץ בעקבות שיוך הנכסים. "בטווח הארוך זה יכול לפגוע במרקם הקהילתי הקיבוצי", מעריך אורן. "אנחנו נמצאים היום בתוך רכבת שדוהרת ומשתנה מיום הקמת הקיבוצים. אני מעריך שהקהילה הקיבוצית תשכיל להתאים את עצמה למצב הנוכחי. הביטחון שהחבר מקבל עכשיו הוא חשוב לתחזוקת הקיבוץ כקהילה שיתופית".

 

עוד אמר אורן כי נכון להיום מדובר בכ־1,400 נחלות שכבר עברו לידי החברים, אך הרוב המכריע אינו ממהר למכור את הנכס החדש. "יש כאלה שמכרו, אני יודע על מספר קטן של עסקאות בגשר הזיו. אבל אנשים עשו את המהלך הזה כדי להרגיש בטוחים ולא כדי למכור את הנכס ולעזוב את הקיבוץ", סיכם.

 

גברי בר גיל, מזכיר התנועה הקיבוצית, מסביר כי תהליך שיוך הדירות בקיבוצים חשוב להתחדשותם: "זהו מרכיב שאינו נדל"ני אלא בא לתת ביטחון אישי לחברים, כדי שיוכלו להוריש נכסים לילדיהם, מה שבא לידי ביטוי בפנסיה ובשיוך הדירות".

 

לשאלה אם הדבר עלול לגרום לשבר אידיאולוגי בקיבוץ עונה בר גיל: "המעבר מלינה משותפת ללינה משפחתית בקיבוץ היה שבר אידיאולוגי הרבה יותר רציני. על שיוך הדירות מדברים הרבה כי זה עניין כלכלי". לבר גיל גם ביקורת על כך שמעטים הקיבוצים שיכולים ליישם את השיוך: "ברוב הקיבוצים ההחלטה תקועה. זה מסכן את יכולת ההתחדשות של הקיבוצים, פוגע באפשרות לחיזוק הפריפריה ואפילו גורם להפסד של כסף למדינה על דמי היוון שהיא תקבל בעקבות התהליך".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x