בית מלגו: הבנייה הירוקה עוברת משלב הדיבורים למימוש
בעמק חפר נבנה הבית הראשון בארץ בשיטת ICF - לבני קלקר דחוסות בצורת לגו, הופכות אותו לחסכוני באנרגיה. בעלת הבית, האדריכלית דנה פרנסיס־ויונטה, מספרת עד כמה השיטה מייקרת את הבנייה ומדוע בכל זאת זה מתשלם
אחת ההבטחות הגדולות בתחום הבנייה בשנים האחרונות היא הבנייה הירוקה. עם זאת, נראה כי עד כה הדבר היחיד שקרה בתחום בישראל הוא תמונות לא רלבנטיות בעלוני השיווק של חברות הבנייה וגימיקים פרסומיים לפרויקטים חדשים.
שיטה חדשה של בנייה ירוקה, שיובאה מקנדה, עשויה לשנות את המגמה. דנה פרנסיס־ויונטה, בעלת משרד האדריכלים DF, החליטה לבנות בימים אלה את הבית הפרטי שלה במושב בורגתא שבעמק חפר בשיטת ICF. "תמיד ידעתי שאני רוצה בנייה ירוקה ואקולוגית", מסבירה פרנסיס־ויונטה, "נתקלתי בהרבה שיטות וטכניקות במהלך עבודתי כאדריכלית, וכשנתקלתי בשיטת ICF החלטתי לבנות כך את הבית שלי. הכל מתייקר בארץ בשנים האחרונות - החשמל, המים, ובנייה אקולוגית חוסכת בדיוק בדברים האלה. אני רוצה שהבית ישרת אותי, ולא להפך".
בידוד תרמי ואקוסטי
למביט מהצד, הבית שהולך ונבנה במושב בורגתא נראה רגיל. אבל מי שמתקרב קצת לאתר הבנייה נתקל במה שנראה כמו אבני לגו גדולות ולבנות שצוות הבנייה פשוט מרכיב זו על זו. זהו הבית הראשון בישראל שנבנה בשיטה זו.
החידוש שמביאה שיטת ICF מתבטא בראש ובראשונה בחומר הגלם, מסביר צביקה הלפרין, מנכ"ל משותף עם פיני גל בחברת ג.פ. בנייה ירוקה, היבואנית הבלעדית של החומר לארץ. "מדובר בלבני קלקר בצפיפות גדולה פי שלושה מאיטונג למשל. הדחיסות היא פי חמישה מקלקר רגיל. החומר עצמו עבר תהליך מיוחד שנותן לו יכולות בידוד תרמי ואקוסטי. נוסף על כך, החומר עובר תהליך של עיכוב בערה של ארבע שעות, ובמקרה קיצוני שבו החומר יעלה באש, הוא לא יפלוט חומרים רעילים".
לדברי הלפרין, לבנייה בשיטה זו יתרונות נוספים. "השיטה מקצרת את תהליך הבנייה באופן משמעותי, מקלה את העבודה על העובדים בשטח וגם על בעלי המקצוע, למשל חשמלאי שלא צריך לשבור קיר או לחצוב בבטון אלא פשוט לחתוך את החומר בסכין חמה ולהציב את התשתית".
את השיטה מיישמים בקנדה, באיטליה, באוסטריה, בארצות הברית, בשבדיה ואפילו בסעודיה. "השיטה עומדת בכל התקנים הכי מחמירים של איכות הסביבה, בהם גם התקן השבדי שנחשב למחמיר ביותר", אומר גל. מכיוון שמדובר בבית הראשון בישראל שנבנה בשיטה זו, מלווה את הבנייה אדוארד אשר, מהנדס גרמני הבקיא בשיטה. "גם בגרמניה זה הולך ותופס תאוצה היום", הוא מספר. אשר עובד עם הפועלים באתר הבנייה ומרכיב איתם את הקירות. "בתוך שלושה ימים אנחנו מסיימים את כל הקומה הזו, וזה לקח שלושה ימים כי זה הפרויקט הראשון".

יקר עכשיו, זול אחר כך
על עלויות הבנייה אומרת פרנסיס־ויונטה: "בבנייה עד רמת השלד, העובדה שבחרתי בשיטה הזו דווקא מייקרת לי את הבנייה - מ"ר בבנייה רגילה היה עולה לי בסביבות 1,200 שקל, ובבנייה הזו הוא עולה לי 1,600 שקל. אבל צריך לזכור שזה הרבה יותר מהיר, לא צריך להשקיע בבידוד ויש חיסכון גדול באחזקה השוטפת של הבית מאוחר יותר". גל והלפרין מוסיפים: "הוצאות האנרגיה בבית שבנוי בשיטה שלנו נמוכות בעד כ־70% מההוצאות בבית רגיל".
הבית שבונה פרנסיס־ויונטה כולל 250 מ"ר בנוי על שטח של 500 מ"ר, כך שהפרש העלויות בין השיטה הירוקה לשיטה הרגילה עומד על כ־100 אלף שקל.
תהליך הבנייה עובד כך: לאחר יציקת הרצפה נבנה כל היקף הבית מלבני הקלקר. בתוך הלבנים, שחלולים במרכזם, יוצקים בטון, ואת הצד הפנימי של הבית מצפים בלוחות גבס. את הצד החיצוני מצפים בטיח רגיל, ולדברי הלפרין גם כאן בא לידי ביטוי החיסכון, כי בעוד בבנייה רגילה הטיח מקזז את הסטיות בין הבלוקים, כאן הקיר ישר מלכתחילה ועבודת הטיוח קלה יותר.
"בתוך חודש ימים כל השלד יהיה מוכן", מספרת פרנסיס־ויונטה ומוסיפה: "לבנות בית רגיל בגודל דומה לוקח חודשיים וחצי עד שלושה. הכל כולל הכל אמור לקחת שבעה חודשים, קיצור משמעותי בלוח הזמנים לעומת בניית בית רגיל, שבלי עיכובים ותקלות בדרך לוקחת בדרך כלל שנה שלמה".
לשאלה אם השיטה יכולה לתפוס בישראל עונה פרנסיס־ויונטה מניסיונה האישי כאדריכלית: "לכל בית שאני מתכננת, אני מציעה ללקוחות גם את האופציות הירוקות. אין לי ספק שיש שינוי בתפיסה של האנשים, ובשנה האחרונה אני יכולה להגיד שיש יותר ויותר אנשים שמתעניינים באלמנטים של בנייה ירוקה".


