• תפריט
הכסף

סטארט-אפים ועסקים קטנים יוכלו לגייס כסף בפלטפורמות מימון המונים בלי לחשוף זהותם

עד כה, התכנון היה לאפשר לציבור להשקיע רק בתאגיד ספציפי; תיקון לתקנות מימון המונים שאישרה היום ועדת הכספים יאפשר לציבור להשקיע בסל של חברות

רעות שפיגלמן 20:4614.11.17

ועדת הכספים אישרה היום (ג') תיקון לתקנות מימון המונים, לפיו תאגידים פרטיים יוכלו לגייס חוב באמצעות הפלטפורמות, אך ללא צורך בגילוי זהותם. בהתאם לתקנות שאושרו לפני כמה חודשים, מינואר 2018, הציבור, גם מי שאינו נחשב משקיע כשיר, יוכל להלוות או להשקיע באקוויטי של תאגידים פרטיים (כאלו שלא ביצעו הנפקה או גיוס חוב מהציבור בארץ ובחו"ל) דרך פלטפורמות ייעודיות. עד כה התכנון היה לאפשר לציבור להשקיע סכומי כסף (מוגבלים בתקרה) או בהון המניות של תאגיד או להעמיד הלוואה – אך רק לתאגיד ספציפי תוך גילוי שמספק התאגיד.

 

כעת, בתמיכת רשות ני"ע, יוכל הציבור גם להעמיד את כספו כהלוואה לסל של חברות במסגרת תיק הלוואות מפוזר. זאת בניגוד להעמדת הלוואה על ידי משקיע לתאגיד בודד – מקרה בו אין פיזור של הכסף. אולם יש לא להתבלבל משום שגם העמדת הלוואה לתאגיד בודד או השקעה במניות של תאגיד בודד, וגם השקעה בתיק הלוואות שמורכב מתאגידים רבים- כל האפיקים שצויינו טומנים בחובם סיכון גבוה משום שמדובר בהשקעה בתאגידים כמו סטארט-אפים ובעסקים קטנים ובינוניים ולכן אלמנט הסיכון גבוה.

 

ביחס לתיקון שאושר היום נדמה כי פיזור כספי הלוואה של משקיע על פני מספר רב של חברות יכול להיות פחות מסוכן לעומת השקעה בחברה בודדת אולם כפי שהוסבר יש לקחת בחשבון כי אופי ההשקעה באמצעות הפלטפורמות הללו הוא כזה שמלכתחילה מגיעות אליו חברות שמבקשות לגייס הון או חוב, והן או חברת הזנק בתחילת דרכן או עסקים קטנים ובינוניים וחברות קטנות שלא קל לעמוד על טיבן. בנוסף פיזור כספו של משקיע על פני תיק של הלוואות לא דורש גילוי מאותן חברות שבתיק ההלוואות - ולכן המשקיע כאן איננו חשוף בפני פרטים שונים ביחס לגורמים אליהם הכסף מועמד כהלוואה.

 

לפי אפיק זה, הפלטפורמה - ולא המשקיע - היא שבוחרת עבור המשקיע את ההלוואות הספציפיות בהן יושקע כספו בתיק ההלוואות ( מבין מבחר ההלוואות המצויות במאגר שלה). המשקיע קובע את סכום ההשקעה ואת רמת הסיכון בה הוא מעוניין.

 

לבעלי הכנסה שנתית של עד 350 אלף שקל ניתן להשקיע בהשקעה בודדת (הון או חוב) עד 10,000 שקל ובמצטבר סכום כפול כאשר מי שישקיע את כספו בתיק מפוזר של הלוואות (עד 5% חשיפה לכל תאגיד שבתיק) יוכל להשקיע עד 50 אלף שקל - סכום גבוה בהרבה.

 

שמואל האוזר שמואל האוזר צילום: אוראל כהן

ישנה אפשרות גם להשקעה בתיקי הלוואות מפוזרים מאוד כאשר כל תאגיד בתיק ההלוואות מהווה רק עד 1% בתיק ובמקרה כזה ניתן להשקיע עבור משקיע בודד עד 250 אלף שקל. פיזור כספי ההלוואה של משקיע על פני תיק הלוואות דומה למודל הקיים בפלטפורמות ההלוואות החברתיות – P2P. אלו מאפשרות ככלל לכל אדם פרטי, תוך עמידה בקריטריונים מסוימים, ללוות או להלוות כאשר מלווה יכול להעמיד את כספו כהלוואה בתיק הלוואות מפוזר.

 

מצד החברות המגייסות הון או חוב ניתן לגייס עבור תאגיד בודד לפרויקט ספציפי עד 4 מיליון שקל כאשר בתנאים מסוימים ניתן גם עד 6 מיליון שקל.

 

כיום חברות בתחילת דרכן או כאלו שאינן ציבוריות – אלו שגיוס מהציבור בהנפקת מניות או אג"ח לא אפשרי עבורן (כל עוד הן לא מעוניינות להיות תאגיד מדווח בבורסה), יכולות לגייס כספים באמצעות מימון מהמערכת הבנקאית או ממוסדיים,מקרנות השקעה, מאנג'לים (משקיעים פרטיים אמידים הנוהגים להעמיד מימון לחברות שנמצאות בתחילת דרכן) , או גיוס של הון או חוב מהיקף של עד 35 משקיעים בלבד.

 

בישראל פועלות בענף זה מספר פלטפורמות שמתכוונות להציע השקעה בחברות פרטיות, בהן פאנדיט (Fundit) שבבעלות אתר מימון ההמונים הדסטארט (Headstart) ופועלים IBI ואקזיטוואלי (Exit Valley). בשלב זה פאנדיט מאפשרת לחברות לגייס חוב או הון רק ממשקיעים כשירים - בעלי ידע וניסיון בשוק ההון - או מעד 35 משקיעים פרטיים, שכן לפי חוק ני"ע חברה שמגייסת מיותר מ־35 משקיעים נתונה לפיקוח ונדרשת לפרסם תשקיף. כאמור מינואר 2018 כל אדם פרטי יוכל להשקיע בכפוף לתקרת ההכנסה השנתית שלו.

 

הדיון היום בוועדת הכספים התקיים בראשות ח"כ רועי פולקמן, שהחליף את היו"ר משה גפני.

רוצים לדעת מה מגיע לכם? לחצו כאן למדריך הזכויות המלא

בטל שלח
    לכל התגובות
    x