$
מדריכים

איך מתמודדים עם חקירה של רשות המסים

כמה מהנחקרים בפרשת מוני פנאן מתמודדים לראשונה בחייהם עם חוקרי רשויות המס. כלכליסט מגיש מדריך: מה ההבדלים בין עד לחשוד, מהן הזכויות והחובות בשני המקרים וממה כדאי להיזהר

רימונה פרקש ברוך 12:1629.10.09

החקירות שהחלו להתנהל השבוע במשרדי מכבי תל אביב יציבו חלק מהנחקרים בחזית מול רשויות המס לראשונה בחייהם, חלקם ייחקרו לא כחשודים בהעלמות המס אלא כעדים להעלמות של אחרים. אבל הם כמובן לא היחידים - מאות נישומים נחקרים מדי שנה במס הכנסה, כחלק מההליכים הרגילים של רשויות המס. עבור העדים והנחקרים, היכרות עם הזכויות והחובות של מי שנחקר על ידי רשויות המס הכרחית. "כלכליסט" מציג מדריך לנחקר, החל בסימנים שיכולים להעיד על חקירה סמויה, עבור בפעולות שעלולות להוביל לאישום פלילי וכלה בזכויות שעומדות לרשות הנחקר בשלבי החקירה השונים.

 

כאשר ישנו חשד להעלמת מס, עומדים לזכות רשויות המס כל האמצעים הדרושים לקיום חקירה, מאפשרות לחדור למחשבים ולחשבונות בנק פרטיים עד ציטוט לטלפונים וקבלת כל צו מבית משפט לפי צורכי החקירה.

 

שלב החקירה הסמויה

 

1. כיצד לזהותה על פי רוב חקירות מס הכנסה מתחילות כחקירות סמויות. כמה סימנים יכולים להעיד על קיומה של חקירה סמויה. עובד שכיר יתקשה יותר לזהות סימני חקירה, מכיוון שההתנהלות הרשמית שלו מול הרשויות מצומצמת יותר. לעומת זאת, עצמאי ובעל חברה יכול לזהות בקלות גדולה יותר קיומה של חקירה כזו. "ישנם שלושה סימנים שאמורים להדליק נורות אזהרה", אומר עו"ד עודד סבוראי, העוסק בדין הפלילי. לדבריו, "הסימנים הם חקירה ותשאול של ספקים ולקוחות, תשאול רואה החשבון של החברה, והסימן השלישי והמתקדם יותר הוא כשהרשויות מתחילות לבקש מבעל העסק חומרים".

 

2. ממה להיזהר אם הסימנים מצביעים על חשש מקיומה של חקירה, חשוב להיזהר מביצוע מעשים שעלולים לגרור אישומים חמורים יותר ולשמש עילה למעצר מתמשך על עבירות של שיבוש הליכים, תיאום עדויות, השמדת ראיות והטרדות עדים כבר בשלב החקירה הסמויה. לכן יש צורך בערנות מוגברת ובהימנעות ממהלכים ללא ייעוץ משפטי אצל מומחים למס ופלילים.

 

3. מתי להתייעץ עם עורך דין עוד בשלב החשדות והחקירה הסמויה, וגם אם אין קשר ישיר בין הנחקר לעבירות המס, מומלץ להתייעץ עם עו"ד. "אנשים רבים חוששים שהתייעצות עם עו"ד עלולה להפליל אותם או לעורר חשד כאילו גם הם מעורבים בעבירת המס, אולם זו מחשבה מוטעית, מדובר בזכות לגיטימית של כל אדם שאינה אמורה לסמן אותו מאוחר יותר כעבריין", אומר סבוראי.

 

כאשר מגיעים לעו"ד בשלב החקירה, בין אם מדובר בחקירה סמויה או גלויה, רצוי למסור לו את כל המידע הרלבנטי כדי שהייעוץ והתכנון האסטרטגי יהיו הטובים ביותר עבור הנחקר. "חשוב בשלב זה להיזהר מלמסור מידע לכל אדם פרט לעו"ד, מכיוון שאין לדעת מי יזומן לחקירה ואם הדברים שייאמרו לא ימצאו את דרכם אל דפי העדות. כמו כן מומלץ שלא למסור פרטים על החקירה, לא על השאלות שנשאלו ולא על התשובות שנענו למעט לעורך דין", אומר סבוראי.

 

 

חוקרי רשות המסים במשרדי מכבי תל אביב חוקרי רשות המסים במשרדי מכבי תל אביב צילום: יובל חן

 

שלב החקירה הגלויה

 

כאשר החקירה הופכת להיות גלויה, ישנן כמה אפשרויות: החקירה תתבצע במשרד חוקרי מס הכנסה או שכחלק מתהליך החקירה יהיה צורך לבצע חיפוש במקום העבודה או בביתו הפרטי של הנחקר. במקרה החמור יותר, כאשר קיימות ראיות לעבירה, רשאים החוקרים לעצור את הנחקר ולקיים את החקירה במשרדי חוקרי מס הכנסה. חשוב לוודא מראש אם מדובר בחקירת חשוד או חקירת עד, מכיוון שיש לכך השלכות על האזהרות שאמורות להינתן לנחקר טרם החקירה.

 

לכל נחקר עומדות כמה זכויות בסיסיות בכל אחת מאפשרויות החקירה: הראשונה היא הזכות להתייעץ עם עו"ד; השנייה היא הזכות לאי־הפללה. "הנחקר יכול לדבר, אך הוא יכול בנקודה מסוימת לומר כי אינו זוכר דברים כדי לא להפליל את עצמו", אומר רו"ח עופר אלקלעי, מומחה למניעת מעילות והלבנות הון ושותף במשרד אלקלעי מונרוב. עוד זכות היא זכות השתיקה - הזכות לעמוד בחקירה ולא לומר דבר. "קיימת גם זכות להגנת פרטיות בפעולות שאין בהן מידתיות. למשל אם שואלים על נטיות מיניות של הנחקר. וכן זכויות מתוקף ההגנה על כבוד האדם, למשל זכותו של הנחקר לאכול, לשתות, לקבל הפסקות לעישון, לישון ולקיים שיחת טלפון (במקרה של מעצר או חקירה ממושכת — אלא אם כן ישנו חשש לשיבוש חקירה)", מדגיש אלקלעי.

 

1. הזמנה לחקירה בטלפון

 

סמכויות החוקר: ישנם שני מצבים שבהם נחקר מוזמן לחקירה באמצעות הטלפון. במקרה הראשון הדבר קורה כששמו של מי שהוזמן לחקירה עולה במסגרת חקירה אחרת. אפשרות שנייה היא כשנחקר כבר עבר חקירה ראשונית והחוקרים רוצים לברר עוד דברים או לעמתו עם הגרסה שלו. כשמדובר בהזמנה בפעם שנייה או שלישית, לרשות החוקר עומדת האפשרות להחתים את הנחקר על התחייבות להגיע לחקירה נוספת אם צריך. אי־התייצבות לחקירה לאחר חתימה יכולה לגרור בחלק מהמקרים פתיחה בהליכי מעצר כלפי הנחקר.

 

זכויות הנחקר: אם מזמינים את הנחקר בטלפון, אפשר לבקש את פרטי החוקר כדי שעורך הדין יוכל לדעת למי לפנות. כשמדובר בזימון בפעם הראשונה, עומדת לנחקר הזכות לבקש לדחות את שעת החקירה כדי להתייעץ עם עו"ד.

 

2. חקירה במשרד/בבית

 

סמכויות החוקר: החוקרים רשאים לערוך חיפוש בבית או במשרד על פי צו חיפוש של בית משפט, כדי לגלות עבירות. הם אף רשאים לעכב חשודים, ולהשתמש ולקחת כל ראיה שיכולה לאושש את החשדות שהיו להם. החוקרים אינם מחייבים להמתין לעו"ד מטעם הנחקר. כמו כן החוקרים רשאים לסרב לבקשת צילום המסמכים הקשורים לחקירה.

 

זכויות הנחקר: לבדוק אסמכתאות של החוקרים ואת הסמכתם כחוק. "הנחקר רשאי לבקש מהחוקרים להציג צו חיפוש משופט אשר אמור לאשר את החיפוש תוך כדי רישום המיקום שבו הם מחפשים בתוספת חותמת בית המשפט, שהיא בתוקף ל־30 יום. כמו כן אפשר לבקש מהחוקרים פירוט בנוגע לחשדות שלהם ובנוגע לסיבת החיפוש", אומר עו"ד סבוראי. החיפוש צריך להיערך בפני שני עדים שאינם שוטרים ואם אין שני עדים כאלה, החיפוש אינו נחשב חוקי. עם זאת, אם הנחקר מוותר על הימצאות עדים, ייחשב החיפוש חוקי גם בהיעדרם. אם מדובר בחקירת עדים, כלומר עובד במקום העבודה שבו מתנהלת החקירה שאינו קשור באופן ישיר לחקירה, עליו לדעת כי החוקרים רשאים לגבות ממנו עדות. "גם כאשר החוקר טוען שמדובר בעדות ולא בחקירה, מומלץ להתנהג ולענות כנחקר ולא כעד, שכן בכל שלב ייתכן שהוא ייהפך מעד לנחקר; אם גבו ממך הצהרה, פירוש הדבר שאתה נחקר", אומר עו"ד רו"ח ג'ק בלנגה. לדבריו, "בתום החקירה חובה לערוך דו"ח תפיסת מסמכים מפורט ומלא שייחתם על ידי החוקרים ועל ידי העדים".

 

חובות הנחקר: אסור להעלים חומר במהלך החיפוש, עבירה זו היא עבירה פלילית חמורה של שיבוש הליכי חקירה. "יש הבדל בין מי שנחקר כעד למי שנחקר כחשוד. לעד לא עומדת זכות השתיקה, לכן הוא חייב לענות על שאלות, אבל יש לו חיסיון מהפללה עצמית, לכן הוא יכול להימנע מלומר משהו שעשוי להפליל אותו", מוסיף סבוראי.

 

3. מעצר וחקירה

 

סמכויות החוקר: לרשות החוקרים עומדת הזכות להמשיך בחקירה, גם אם עורך דינו של הנחקר לא הגיע. הם גם רשאים שלא לעצור את מהלך החקירה אם זו החלה. חשוד שיוצר קשר עם מי מהמעורבים באופן שמפר את תנאי השחרור, יש עילה למעצרו.

 

זכויות הנחקר: כאשר מדובר בחקירת חשוד, הנחקר רשאי להיוועץ עם עו"ד עוד קודם החקירה. מומלץ שהחשוד יוודא כי עורך הדין מגיע מוקדם ככל האפשר לפני תחילת החקירה. החשוד זכאי לקבל תנאים סוציאליים במהלך החקירה - מדובר בתנאים סבירים, כך שהחקירה תתבצע באופן שתינתן לו מנוחה בין חקירה לחקירה - לרוב מקובל שחקירות נמשכות כארבע עד חמש שעות. לכל חשוד יש זכות להקליט את החקירה. כך הוא יכול להבטיח שהחקירה תתנהל לפי לשון החוק. כמו כן החשוד יכול לסרב להיחקר באמצעות פוליגרף, בכל מקרה מדובר בראיה לא קבילה ואי אפשר להשתמש בה נגדו.

חובות הנחקר: על פי לרוב בעת השחרור ניתנים תנאי שחרור המגבילים את הפעולות שמותר ואסור לנחקר לעשות. למשל איסור על יצירת קשר עם מעורבים בפרשה, ולעתים חלה עליו הגבלת תנועה למקום מסוים.

 

עו"ד ג'ק בלנגה מציע כללי התנהגות לנחקר

 

1 שתפו פעולה עם החוקרים, אך אל תפלילו את עצמכם. לעתים עדיף לשמור על זכות השתיקה.

 

2 אל תדברו על החקירה עם אף גורם אחר, ייתכן שאחרי סיומה ממשיכים לעקוב אחריכם ולצותת לכם, במקרה הזה כל שיחה יכולה להיות ראיה.

 

3 התרכזו בזמן החקירה בתשובות שלכם והתעלמו מכל מה שאומרים לכם שנחקרים אחרים אמרו או הודו בו.

 

4 היזהרו מלבצע עבירות בזמן החקירה, למשל שיבוש הליכי חקירה, תיאום עדויות או השמדת ראיות.

 

5 קראו מחדש את כל השאלות והתשובות שנכתבו עם סיום החקירה, בצעו תיקונים אם צריך, דאגו שלא יישארו שורות ריקות במסמך ורק אז חתמו עליו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x