ישראל מתחברת לכלכלה
 

הכסף

מילון כלכליסט
(אילוסטרציה)
(אילוסטרציה) 
צילום: shutterstock
תגיות קשורות לכתבה
מניות קשורות לכתבה
     

    עוסק זהיר: מדריך לעצמאי המתחיל

    חשבתם לוותר על הבוס ולהיהפך לעצמאים? כלכליסט מגיש מדריך: האם לפתוח חברה או להיות עוסק מורשה ואולי עוסק זעיר? מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהבחירות בדרך להקמת העסק והיכן נכנס המרכיב הפסיכולוגי

    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    בימים שבהם מצטרפים עוד ועוד עובדים למעגל האבטלה בוחנים רבים מהם אפשרות לפתוח עסק עצמאי. המשבר, בהקשר זה, יכול בהחלט להיות קרש קפיצה שטומן בחובו הזדמנות. "כלכליסט" מגיש מדריך לעצמאי לעתיד: איך לעשות זאת ולמה כדאי לשים לב.



    הבדל בולט במקרה של תביעה

     

    שתי האפשרויות העיקריות בדרך להיהפך לעצמאי הן עוסק פרטי או חברה בע"מ. בעוד חברה בע"מ היא ישות משפטית נפרדת מבעלי המניות שלה, הרי שעוסק עצמאי מזוהה באופן הדוק עם העסק שהקים. העוסק הפרטי יכול לפעול כעוסק מורשה, כשותפות וכעוסק פטור מע"מ. מכיוון שהעוסק המורשה הוא הצורה הנפוצה ביותר של עוסק פרטי, נתמקד בה ונבחן את המאפיינים שלה לעומת פעילות כחברה בע"מ.

     

    חברה בע"מ יוצרת הפרדה בין נכסי החברה לנכסי בעלי המניות שלה. "אחת המשמעויות של הפרדה זו היא שאם החברה נתבעת, למשל על ידי ספקים, אלה אינם יכולים לתבוע את החובות מבעל המניות כאדם פרטי בלי אישור מיוחד של בית משפט", מסביר עו"ד מיכאל כהן. "לעומת זאת, בעוסק מורשה ישנה זהות בין נכסי העסק לבין נכסיו הפרטיים, כך שהוא חשוף לסיכון בכובעו כאדם פרטי. מצד שני, ניהול חברה כרוך בדרישות רבות יותר מצד הרגולטור".

     

    מה נדרש מחברה? לדברי כהן, חברה חייבת להעסיק רו"ח מבקר, אשר עלותו מתחילה בעשרת אלפים שקל לשנה; לנהל הנהלת חשבונות דו־צדית (שבה כל פעולה

    חשבונאית נרשמת בשני כרטיסים שונים, האחד בזכות והשני בחובה, כאשר בכל רגע נתון בחיי העסק כרטיסי החובה אמורים לאזן במדויק את כרטיסי הזכות. עוסק מורשה רושם רק את ההכנסות וההוצאות בעסק); משלם אגרה שנתית לרשם החברות (כאלף שקל); ולכנס אסיפה כללית של בעלי מניותיה ואסיפה של מועצת המנהלים בכל החלטה משמעותית שמתקבלת בעסק. יועץ חשבות השכר, עופר קנטור, מוסיף שגם האשראי הניתן לחברה יקר יותר, זאת בשל העובדה שהסיכון הנובע מאחריותם המוגבלת של בעלי המניות גבוה יותר.

     

    גם שאלת המיסוי מטרידה את המתלבטים. רו"ח אמיר גבאי, מנכ"ל B4 יועצי פרישה, מדגיש שעוסק מורשה ממוסה לפי מדרגות המס בישראל משל היה שכיר. עובדה זו מביאה את העוסק המורשה ליהנות מכל ההטבות המגיעות לו לפי חוקי המדינה. למשל מי שסיים את לימודיו באוניברסיטה שנה קודם ימשיך ליהנות מעוד נקודת זיכוי כאילו היה שכיר. לעומת זאת, חברה ממוסה לפי מס החברות הישראלי, העומד כיום על 26%. אולם אף שהם מחויבים לפי קריטריונים שונים, הוא אומר, מערכת המס בישראל יצרה אדישות במדרגת המס המקסימלית אם לפעול כחברה או כיחיד, בהנחה שבעל המניות בחברה מושך את כל רווחיה. "אם יחיד מרוויח סכום מסוים כעוסק מורשה או כשכיר ומשלם עליו מס, הוא ישלם את אותו מס אם יפעל כחברה וימשוך את כל הכסף, מכיוון שנוסף על מס החברות יש מס על הדיבידנד בשיעור של 25%".

     

    עם זאת, גבאי מסביר מתי כדאי להקים חברה מבחינה מיסויית. "אם חברה מרוויחה סכום מסוים ובעל המניות מושך רק חלק ממנו, נשאר יותר כסף בחברה. במקרה כזה ניתן להשתמש בסכומים הללו כדי לבצע פעולות השקעה בחברה, ואולי למשוך אותו במנות קטנות יותר בהמשך, וכך ליהנות ממדרגות מס נמוכות יותר בעתיד".

     

    התמהיל הנכון

     

    "החוכמה היא למצוא את התמהיל הנכון בכל שנת מס בין משיכת משכורת, משיכת דיבידנדים והשארת רווחים בחברה", אומר קנטור. הוא מסביר כי נוסף על מס הכנסה, גם בכל הנוגע לביטוח לאומי יש הבדל בין חברה לבין יחיד. "חברה אינה משלמת ביטוח לאומי על רווחים שלא חולקו. עוסק מורשה או שכיר משלמים דמי ביטוח לאומי עד תקרה של 38,415 שקל, וכשיעבור תקציב המדינה, תעלה תקרה זו ל־60 אלף שקל".

     

    עוד יתרון בחברה הוא שבעל השליטה יכול למשוך ממנה משכורות כמו כל שכיר אחר, ואז, להבדיל מעוסק מורשה, הוא זכאי להטבות שלהן לא זכאי עצמאי, למשל פיצויי פיטורים.

     

    קנטור וכהן מצביעים על עוד שני יתרונות בהקמת חברה. הראשון הוא שהיא נהנית מתדמית רצינית יותר מאשר עוסק מורשה, והשני הוא שבעת מכירה קל יותר להעביר את הפעילות. בעוד בעוסק יחיד יש להעביר את כל ההסכמים עם הספקים, את הסכמי השכירות, את חשבונות הבנק החדשים, את הסכמי העסקה עם העובדים וכו', בחברה פשוט מעבירים את מניות החברה לרוכש. קל ופשוט.

     

    אז מה עדיף בסופו של דבר? אם עצמאי מתעתד להקים עסק עם מחזור הכנסות גדול, ומתכוון להשקיע חלק גדול מהרווחים בפעילות העסקית, ובצד זאת עשוי להיות חשוף להליכים משפטיים, נראה שחברה היא פתרון טוב יותר. אם מדובר בעסק קטן יחסית ללא סיכון, נראה שדווקא עוסק מורשה היא דרך טובה יותר להתחיל בהרפתקה שלו כעצמאי.

     

    "טוב לבעלי פחדים ממילוי טפסים"

     

    אם הבחירה היא במסגרת של עוסק פרטי, עדיין יש להכריע אם כדאי לפעול כעוסק מורשה או כעוסק פטור מע"מ או בשמו העממי: עוסק זעיר. עוסק פטור מע"מ, כשמו, הוא עוסק אשר מנסה לחסוך מעצמו את כאב הראש הכרוך בדיווח למע"מ פעם בחודש על העסקאות שבהן השתתף. במקום זאת, הוא מסתפק בדיווח שנתי, בצד הדיווחים הרגילים למס הכנסה ולביטוח לאומי.

     

    חוק מע"מ מגביל עוסקים מעין אלה, ונוקב בכמה תנאים כדי שיוכלו לתפקד ככאלה. ראשית, מחזור עסקיהם השנתי אינו עולה על 70,600 אלף שקל. שנית, הם אינם מעסיקים יותר משני עובדים. שלישית, הם אינם נכללים ברשימה סגורה של מקצועות אשר אינם יכולים לקבל פטור מע"מ, כגון עורך דין, רופא, בעל בית ספר לנהיגה, מתרגם, פסיכולוג ועוד כמה משלחי יד שמע"מ אינו מוכן להיפרד מהשיחה החודשית איתם.

     

    אולם גם אם הצלחתם לעמוד בכל התנאים, לא בטוח שכדאי לכם לבחור דווקא במסלול של עוסק פטור. "עוסק פטור מע"מ נועד לאנשים שיש להם פחד מלמלא טפסים פעם בחודש", אומר גבאי. לדבריו, עוסק פטור מע"מ אמנם אינו מחייב את לקוחותיו במע"מ, אבל גם עבור הציוד שהוא רוכש לעסק שלו לא יוכל להזדכות. רו"ח שי הראל, המייעץ לעסקים קטנים ובינוניים, מוסיף שעסקים פטורי מע"מ לעתים סובלים ממגבלה פסיכולוגית. "'אסור לי לעבור סכום של 70,600 שקל', זו טענה שנשמעת לא פעם מפי עוסק פטור, משאירה אותו קטן, בעיקר בחשיבה על התפתחות וצמיחה". ואם לא די בכך, אומר הראל, עדיין הרבה עסקים גדולים תופסים עוסק מורשה כרציני יותר מאשר עוסק פטור מע"מ, לאו דווקא בצדק, ולכן יעדיפו לעבוד איתו.

     

    ארבעה צעדים בדרך להפיכה לעוסק מורשה

     

    • עליך לגשת למע"מ באזור מגוריך ולהוציא תעודת עוסק מורשה. מלבד תעודת זהות (הנדרשת בכל צעד), יש להביא אישור המעיד על כתובת העסק.

     

    • עם התעודה שקיבלת במע"מ עליך לגשת לבית דפוס באזור מגוריך ולהוציא פנקס חשבוניות וקבלות.

     

    • עם הקבלות והחשבוניות עליך לפנות למס הכנסה ולפתוח תיק אישי. אם אתה מתכוון להעסיק עובדים, עליך לפתוח תיק ניכויים.

     

    • לגשת לביטוח לאומי ולפתוח תיק עצמאי.

     

    חמישה צעדים בדרך להקמת חברה

     

    • עליך ללכת לרשם החברות ולהוציא תעודת התאגדות. יש להגיש ארבעה מסמכים לרשם: בקשה לרישום חברה; הצהרת בעלי מניות והצהרת דירקטוריון (כל אלה טפסים שאפשר להוריד מהאתר של רשם החברות) ותקנון החברה, אשר צריך לכלול את שם החברה, את מטרותיה, הגבלת אחריות, הון מניות החברה ושמות בעלי המניות. כל המסמכים צריכים להיות מאומתים על ידי עורך דין ועל כך יש להוסיף תשלום עבור אגרת רישום של 2,300 שקל.

     

    • עם התעודה יש לגשת לבנק ולפתוח חשבון נפרד לחברה.

     

    • עליך לגשת עם תעודת ההתאגדות ועם פרטי החשבון להוציא חשבוניות וקבלות.

     

    • יש לגשת למע"מ עם המסמכים הקודמים ולפתוח תיק.

     

    • יש לגשת למס הכנסה עם המסמכים הנ"ל ולפתוח תיק.

     


    30 תגובות ל ”עוסק זהיר: מדריך לעצמאי המתחיל“

    (30 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות