ועדת אנדורן: כל התשובות לכל השאלות על הסדרי החוב החדשים

מדוע הוקמה הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב בישראל?

הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל מונתה על ידי שר האוצר, יאיר לפיד, ונגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, על רקע ריבוי הסדרי החוב במשק הישראלי. תופעת הסדרי החוב בישראל התפתחה על רקע הגידול המשמעותי שהיה בשנים האחרונות, בהיקף האשראי החוץ בנקאי שניתן למגזר העסקי.

מה בחנה הוועדה?

הוועדה התבקשה לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל ולגבש המלצות להסדרת היבטים שונים של הנושא, כמפורט בכתב המינוי. במסגרת עבודתה, בחנה הוועדה את תהליך ניהול האשראי שסופו בהסדר חוב, הכולל שלושה שלבים מרכזיים - מתן האשראי וקביעת תנאיו, לרבות תמחור הסיכון ניהול סיכון האשראי והסדר החוב.

האם הסדרי החוב במשק הישראלי יימשכו?

הסדרי חוב הם מאפיין צפוי ובלתי נפרד של פעילות עסקית. עצם העובדה שחוב שניתן לחברה הגיע בסופו של יום לתהליך של הסדר אינה מהווה לכשעצמה בעיה. אולם, לאופן שבו ניתן החוב ולאופן שבו מתנהלים תהליכי ההסדר עלולות להיות השלכות קריטיות על המשק.

מהן המטרות להן כיוונו המלצות הוועדה?

המלצות הועדה בהסדרת הליך הסדר החוב הציבורי מגדירות כללי משחק חדשים. ההמלצות מגדילות את הוודאות המשפטית בשלבים השונים של ההסדר, יוצרות מנגנונים יעילים לניהול משא ומתן ומשפרות את התמריצים לכלל השחקנים המעורבים. זאת על מנת שתהליכי הסדרי החוב במשק יתנהלו בצורה יעילה יותר, שתאפשר למקסם את הערך לנושים, תגדיל את האטרקטיביות של מימון באמצעות אגרות חוב ציבוריות ותגביר את האמון במערכת הפיננסית.

האם מדובר בהמלצות סופיות?

הוועדה פרסמה דוח ביניים להערות הציבור. לאחר שהועדה תקבל את עמדות הציבור, תבחן ותשקלל אותן, יפורסם דוח סופי.

כיצד ההמלצות ייכנסו לתוקף?

שרהאוצר ונגיד בנק ישראליגישואתההמלצותהסופיותלאישורממשלתישראל. חלק מההמלצות יגובשו בחקיקה, חלק בתקנות וחלק בחוזרים.

יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר ויו"ר הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל צילום: עמית שעל

מהן ההמלצות העיקריות?

ליבת הצעדים המוצעים מפורטים בתהליך המורכב משלושה שלבים המתייחסים לאפשרות הכניסה של חברה להסדר חוב.

1. בשלב זה מנהלי החברה או בעלי השליטה חוששים לאפשרות של התפתחות בעיה פיננסית עתידית. החברה רשאית ליזום, על פי שיקול דעתה הבלעדי, הליך התנדבותי שמטרתו גיבוש הסדר להבראת החברה.

2. בשלב זה החברה היא "חברה בקשיים". ימונה "נציג מיוחד" מטעם הנושים שיכהן כמשקיף בדירקטוריון ובוועדותיו ויוטלו מגבלות פיננסיות על החברה. (הרשות לניירות ערך מסתייגת משלב זה. הרשות סבורה כי אין להחיל על החברה כל מגבלות בטרם אי העמידה בתשלום חוב).

3. בשלב זה החברה לא עמדה בתשלום של חוב הנובע מאשראי בסכום כלשהו, 45 יום מהמועד שבו אמור היה להיות משולם לפי אגרת חוב או הסכם הלוואה. או שימונה מנהל מיוחד לחברה או שתעשה פנייה לבית משפט.

מהי החשיבות שבשלב השלישי?

שלב זה מביא לנקודת איזון אופטימלית בין הצדדים השותפים להסדר החוב. נקודת איזון זו מסייעת בקביעת כללי משחק ותמריצים שצפויים להגדיל את הוודאות בתהליך, לייעל אותו ולאורך זמן להשפיע לטובה על האפשרות של חברות לגייס אשראי.

מדוע השלב השלישי לא הוגדר סופית?

החלופה הראשונה מדברת על מינוי מנהל מיוחד על ידי הכנ"ר על פי רשימה שתגובש עם הנושים הפיננסים, לאחר החוב לא שולם במשך 45 יום. החלופה השנייה מדברת על כך שהנושים יחויבו לפנות לבית המשפט במקרה של אי תשלום, ומחזקת את העילה של אי תשלום כחזקה לחדלות פירעון.הוועדה הקדישה שורה ארוכה של דיונים לליבון היתרונות והחסרונות של כל אחת מהחלופות. בסופו של דבר החליטה הוועדה כי 2 החלופות ראויות, מחדדות ומשפרות לאין ערוך את המצב כיום. הוועדה החליטה להיעזר בעמדות הציבור על מנת לקבוע את החלופה הסופית. לאחר שמיעת הערות הציבור, תקבל הוועדה החלטה לגבי החלופה המוצעת על ידה.

מי הם הגופים אליהם מתייחסות המלצות הועדה?

המלצות הועדה מתייחסות לכל גוף פיננסי. כלומר: לגוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, לתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות, ולמנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות.

מדוע דו"ח הביניים פורסם כחצי שנה לאחר המועד שנקבע בכתב המינוי?

הועדה דנה בנושא מורכב וסבוך במטרה למצוא את ההמלצות האיכותיות ביותר למצבים של הסדרי חוב. תשעת חברי הועדה הם מומחים בתחומם שנכנסו לעובי הקורה במטרה להמליץ על הפתרונות הטובים ביותר. הועדה התכנסה ל- 30 דיונים כאשר כל חבר ועדה ערך פגישות משלו ובדק, למד, כתב והשקיע זמן רב בנוסף. משך הזמן שנדרש לועדה היה קריטי לגיבוש המלצות מוסכמות ומאוזנות, שיהוו כללי משחק חדשים ויגדילו את הוודאות המשפטית בשלבים השונים של הסדר החוב.

האם הוועדה ממליצה לחייב גילוי ביחס לאשראי שנלקח למימון רכישת מינות שליטה בתאגיד?

כן. הועדה ממליצה לקבוע חובת גילוי ביחס לאשראי שנטל בעל שליטה למימון רכישת מניות השליטה בתאגיד, או ביחס לאשראי שכנגדו שועבדו מניות כאלה. הגילוי יידרש במסגרת דיווחים על החזקות בעלי עניין ממועד חתימת הסכם ההלוואה ואילך, וכן בדוחות השנתיים של התאגיד.

האם הוועדה ממליצה לחייב גילוי על התנהלות עבר של בעל שליטה בחברה בקשיים פיננסיים?

כן. מידע זה נדרש למשקיע הסביר וצריך לשמש בסיס לקבלת ההחלטות על מתן אשראי חדש בידי גוף פיננסי. הרגולטורים יקבעו כללים לאישור אשראי בידי גופים פיננסיים כחלק מהליך מתן האשראי, על בסיס הגילוי שנתנו החברות בנוגע להתנהלות עבר של בעלי שליטה בהן.