• תפריט
שוק ההון

מיוחד לכלכליסט

30 שנה ליום שני השחור: היום שבו וול סטריט התנתקה מהכלכלה האמיתית

ב־19 באוקטובר 1987 קרס מדד דאו ג'ונס ב־22.6% – הנפילה היומית החדה ביותר ב־100 השנים האחרונות. לאחר שנים של עליות, גלי ההדף הפילו בורסות בעולם ב־50%. למרות הפקת הלקחים, השיאים שאליהם הגיע השוק האמריקאי באחרונה מזכירים את הימים שלפני הקריסה – ומעלים חששות לחזרתה

דרור רייך 12:1419.10.17

היום בדיוק לפני 30 שנה, ב־19 באוקטובר 1987, קרסו המדדים המובילים בבורסות העולם בשיעורים שלא נראו מאז 1914, ערב פתיחת מלחמת העולם הראשונה. היה זה שפל חסר תקדים: בארה"ב צנח מדד דאו ג'ונס ב־22.6%, בהובלת מניית IBM, שאיבדה 31% מערכה. גלי ההדף הורגשו גם בשווקים נוספים, כמו הונג קונג ואוסטרליה, והמדדים המובילים בהם קרסו בכמעט 50%. היום הזה זכה לכינוי "יום שני השחור".

 

אתמול (ד') הגיע דאו ג'ונס, שכולל 30 מניות של חברות ענק אמריקאיות, בשיא שמעל 23 אלף נקודות, לאחר שקפץ ב־17% מתחילת השנה. מניית IBM, שהפתיעה לטובה והכתה את תחזיות האנליסטים ברבעון השלישי, הובילה את העליות וקפצה ביותר מ־5.5%. גם מדד S&P 500 ונאסד"ק ננעלו ברמות שיא, לאחר שעלו ב־14% ו־23% מתחילת השנה, בהתאמה. דווקא ההתרחשויות החיוביות לכאורה הזכירו למשקיעים את מה שהתרחש לפני 30 שנה. גם אז השוק היה בשיא. גם אז היה נשיא רפובליקני בבית הלבן. והשוק? אז הוא היה זול יותר.

 

 


 

השיטה הפופולרית ביותר לבחון אם שוק הוא יקר הוא באמצעות מכפיל הרווח – מחיר המניה חלקי הרווח למניה ב־12 החודשים האחרונים. לפני הקריסה של 1987 היה מכפיל הרווח של הדאו ג'ונס 18. כיום הוא 21.

 

 צילום: איי פי

 

יום שני השחור נהפך לאבן דרך בהיסטוריה הפיננסית של שוקי העולם, שמסמל את המעבר משוק ישן לשוק חדש ולידתם של השווקים הפיננסיים המודרניים. זו היתה הפעם הראשונה שמסחר ממוחשב יצא משליטה.

 

"שווקים בפאניקה הם כמו מדינה בהפיכה – ובדיעבד ככה הם נראו באותו היום", אמר לסוכנות הידיעות בלומברג מייקל לואיס, סוחר האג"ח של סלומון ברדרס באותן השנים, שעל ספרו מבוסס הלהיט הקולנועי "מכונת הכסף". "קבוצה קטנה של אנשים עם צורת הסתכלות ישנה על העולם נדחקה ממקום מושבה".

 

 

אז למה השווקים קרסו?

הכלכלנים מנסים לספק הסברים החל מתיקון מחירי המניות המוגזמים ועד יד הגורל ואפקט דומינו של פקודות מכירה וכלה בתחילת השימוש בתוכנות מסחר שיצאו משליטה והחריפו את המצב.

 

יש כאלה הסבורים כי היא הגיעה על רקע איום של העלאת מסים, סימני האטה בצמיחה הכלכלית, וחששות כי המסחר בשווקים מושפע בצורה לא הוגנת על ידי בעלי עניין.

 

הנוסטלגיה של וול סטריט דווקא כן זוכרת כמה משקיעים הבחינו בדפוסים שגרמו להם לצאת מהשוק בשבועות שלפני הנפילה הגדולה. הבולטים ביותר ביו היו פול טיודור ג'ונס ופיטר בוריש, שותפים צעירים בקרן גידור קטנה שישבה במנהטן. ב-24 ספטמבר הם הוציאו סקירת אזהרה למשקיעיהם, וג'ונס הגדיל לעשות וחתם בסוף הסקירה במילים caveat emptor שמשמעותם היזהר הקונה.

 

 

נאסים טאלב, סוחר ניירות הערך הלבנוני ומחבר הספר "הברבור השחור", נזכר השבוע בראיון לבלומברג בימיו כסוחר אופציות מט"ח בפוסט בוסטון ביום שני השחור. לדבריו, "האופציות על מטבעות היו מאוד זולות באותה תקופה, בעיקר אופציות OTM (מחוץ לכסף), אז רכשתי כמות גדולה. צברתי הרבה אופציות OTM באג"ח וביורו־דולרים (דולרים שהופקדו מחוץ לארה"ב, והחוזים העתידיים הקשורים לשיעורי הריבית ששולמו עליהם הם בין החוזים הנסחרים ביותר בעולם – ד"ר) וזאת משום שהם היו מאוד זולים, יותר ממה שראיתי זה זמן רב. והם קרסו".

 

בישראל לא הרגישו את הפאניקה

אליעזר כרמל, שהיה באותה עת שותף ושימש גם כמנכ"ל משותף בבית ההשקעות נשואה, נזכר ב"יום שני השחור": "באותה תקופה כל המסחר בישראל, שהתנהל בבניין החדש יחסית של הבורסה באחד העם, היה מאוד מקומי ללא השפעות בינלאומיות, ללא משקיעים זרים. משקיעים ישראלים לא הוציאו אז כסף למטרות השקעה בחו"ל, לא היתה הליברליזציה שיש היום. על רקע מצב זה הגיע אותו יום, אך כאשר הברוך הגדול התחיל בוול סטריט ביום שני בערב שעון ישראל, זה היה כבר אחרי שני ימי מסחר בארץ באותו שבוע, והיינו אז די סטטיסטים בסיפור הזה, הינו יותר צופים מהצד".

 

"אני זוכר את היום הזה כהכי דרמטי והכי טראומתי בקריירה שלי, אבל זה היה בעיקר כמתבונן מהצד. זה לא באמת השפיע על תוצאות התיקים בתל אביב כי לא עסקנו בהשקעות בחו"ל וטיפלנו בעיקר במניות ובאג"חים ישראליים. זה לא כמו היום שיש מניות ישראליות דואליות שנסחרות גם בחו"ל וגם בארץ. כך שהמסחר למחרת בארץ ביום שלישי לא נפתח בירידה דרסטית בגלל מניות שהיו צריכות לסגור פערי ארביטראז' אלא הלחץ התבטא יותר באופן סמלי".

 

 

 צילום: שאטרסטוק

 

האם בוול סטריט למדו את הלקח?

ותיקי שוק המניות מתעקשים כי המילים המסוכנות ביותר בוול סטריט הן "הפעם זה שונה". בסתיו של 1929, הכלכלן אירווינג פישר, הבטיח לאמריקאים שמחירי המניות הגיעו ל"מה שנראה כמו רמה גבוהה לצמיתות".

 

בתחילת שנת 2000 טענו אנליסטים נלהבים כי ההכנסות והרווחים כבר לא היו המדדים החשובים בעידן האינטרנט ואז התפוצצה בועת הדוט-קום והמדד הנאסד"ק נחתך ב -80% בין מרץ 2000 לאוקטובר 2002.

 

 

כיום ברור שכאשר השוק מתרומם זה יכול להיות הרסני, ולהאמין כי השיאים בשוק הם סימן לחוזק זו לפעמים טעות. גם כיום, כאשר דאו ג'ונס נמצא ברמה של 23 אלף נקודות - ו־S&P 500 ונאסד"ק ברמות שיא, יש הסבורים כי המחירים מנותקים מהכלכלה האמיתית.

 

מה שאמור למנוע את חזרתו של תסריט האימים שהתגשם ביום שני השחור הוא רפורמות שנבעו מהפקת לקחים מאותו יום. בין השאר הונהגו הפסקות מסחר קצובות (מנתקי זרם), שמביאות להפסקת המסחר במקרים של ירידות חדות במיוחד, פיקוח על סוחרי אלגו־טרייד ויכולת לבטל עסקאות בדיעבד.

לכתבות נוספות בנושא שוק ההון

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x