• תפריט
שוק ההון

איש העסקים גרשון זלקינד הלך לעולמו בגיל 87

נשיא קבוצת אלקו, שתחתיה חברות שפועלות בתחומי הנדל"ן, התשתיות, הקמעונאות והתקשורת, משאיר אחריו חברת אחזקות רווחית וחזקה בשווי 1.94 מיליארד שקל, שבשנתיים האחרונות צמצמה את חובה מ-1.2 מיליארד שקל לרמה כמעט אפסית

עמיר קורץ 16:0126.09.17

גרשון זלקינד, בעל השליטה (64.8%) ונשיא קבוצת אלקו, נפטר היום (ג') בגיל 87.  

 

זלקינד משאיר אחרי לכתו חברת אחזקות רווחית וחזקה בשווי 1.94 מיליארד שקל, שהצליחה בשורת מהלכים לחסל את חובה הפיננסי שעמד לפני שנתיים על כ-1.2 מיליארד שקל, עד לרמה כמעט אפסית בסוף הרבעון הראשון השנה.

 

צמצום החוב נעשה בין היתר באמצעות מכירה של שלושה נכסים עיקריים: קרקע בסין תמורת 440 מיליון שקל, קרקע ברמת השרון תמורת 180 מיליון שקל ומכירת חלקה בקרן הריט LAT תמורת 640 מיליון שקל.

 

אלקו פעלת בתחומי הנדל"ן, התשתיות, הקמעונאות והתקשורת באמצעות אלקטרה נדל"ן (61%) אלקטרה בע"מ (53%) ואלקטרה מוצרי צריכה (55%) שמחזיקה (100%) באלקטרה תקשורת.

 

בראשית השנה, אחרי שמצב החוב של החברה התייצב והמניה טיפסה בעשרות אחוזים, החליטה הקבוצה לחפש מנוע צמיחה חדש - מה שהוביל את אלקטרה צריכה לרכוש את גולן טלקום ב-350 מיליון שקל ולהיכנס לשוק הסלולר.

גרשון זלקינד גרשון זלקינד צילום: אריק ליכטמן

 

 

הבנים מנהלים את החברה

 

אלקו מנוהלת כיום במשותף על ידי בניו של גרשון - דניאל (54 ) ומיכאל (49) והאב כבר כמעט ולא היה מעורב בפעילות הקבוצה, אך לדברי הבנים הוא עודכן בכל הקורה בה. שני הבנים והאב מתגוררים בסביון ושומרים על פרופיל תקשורתי נמוך.

 

מקורב למשפחה סיפר לאחרונה ל"כלכליסט" כי "הבנים מכירים כל פרט ופרט בניהול של העסק ומתייעצים עם אבא כשצריך. היתרון שלהם, שמבדיל אותם מחברות אחזקה אחרות, הוא המטה המצומצם שלהם. בדרך כלל בחברות אחזקה העסק הוא מאוד נפוח עם הרבה כיבודים והמון אנשים חשובים, ממש כמו חצר ביזנטית. אצלם הכל פשוט. החברה רזה מאוד והם לא חלו במחלה של חברת אחזקות שמצליחה שמתחילה להיות זחוחה. באים לעבוד ועושים את מה שצריך לעשות מבלי להתרברב".

 

גרשון זלקינד השתלב בתחילת שנות ה-50 בבית המלאכה המשפחתי אלקו שהקים אביו אלכסנדר, לייצור טרנספורמטורים ומונים, בעיקר עבור חברת החשמל.

 

בתחילת שנות ה-70 קיבל את השליטה בארגון, ולאחר 15 שנה, ב-1987, החל לנקוט במהלכים להפיכת החברה לאימפריה כלכלית, כאשר רכש את חלקה של בעלת המניות העיקרית באלקו - דיסקונט השקעות. כשנה לאחר מכן השלים את ההשתלטות על החברה ברכישת מניות מידי כונס הנכסים של קבוצת דנות ורכש את השליטה בחברה המתחרה קצנשטיין אדלר.

 

במשך שנים היתה אלקו הספק היחיד של שנאים בארץ, וזלקינד היה בן בית בחברת החשמל. אולם לאחר שיו"ר חברת החשמל דאז החליט לפתוח את התחום לתחרות, מה שפגע בהזמנות מאלקו, זלקינד הבין שעליו לפעול בכיוונים נוספים.

 

ב-1992 הוא רכש מכלל תעשיות ב־28 מיליון שקל את השליטה באלקטרה ואמר כי "הרכישה נועדה לגוון את הפעילות של אלקו תוך הקטנת התלות במוצרי התשתית החשמליים".

 

בהדרגה ביססה עצמה החברה כגורם מוביל בתחום המעליות והמזגנים, אולם זלקינד הבין כי הצמיחה בישראל מוגבלת ובסוף שנות ה-90' הקים את אלקטרה נדל"ן, שרכשה יותר מ־100 נכסים מניבים בישראל, באירופה, בארה"ב ובקנדה. החברה נפגעה כמו מתחרותיה ממשבר הנדל"ן העולמי ב-2007-2008 ורשמה הפסדים בשל מחיקת שווי חלק מנכסיה.

 

המשבר אמנם לא הפיל את אלקו לקרשים ולהסדרי חוב כואבים כמו שעשה לחברות כמו דלק נדל"ן ואפריקה ישראל, אולם הוא הכריח אותה לארגן מחדש את חובותיה כלפי המערכת הבנקאית ולבצע הליך מימוש אגרסיבי של נכסים כדי להקטין את חובה.

 

לאחר תקופה של מימושים החליטה משפחת זלקינד בתחילת 2016 לעבור ממדיניות של מגננה למתקפה, ולהפוך את אלקטרה נדל"ן בהדרגה לקרן ההשקעות של אלקו בתחום מקבצי הדיור בארה"ב. בתוך שנה בלבד רכשה החברה כ-14 אלף יחידות דיור בכ-1.4 מיליארד דולר.

 

בתחילת החודש נכנסה אלקו לתחום הקולנוע כשרכשה את רשת גלובוס מקס ב-144 מיליון שקל לאחר שזו נכנסה להקפאת הליכים.  

לכתבות נוספות בנושא שוק ההון

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x