ראיון כלכליסט
"זה שמדד יורד לא אומר שצריך לרוץ לקנות אותו"
מנהל כספי העמיתים בהפניקס, יניב כהן, מסביר את פער התשואה של 3% שהשיגה החברה ב־2016 מול המתחרה החלש ביותר ולמה הוא דוגל בניהול אקטיבי: "האמידים מוכנים לשלם על ניהול השקעות איכותי, כך התעשרו. לא הגיוני שמי שאין לו כסף יסתפק בניהול פסיבי"
חברת הביטוח הפניקסנהנית בשנים האחרונות מעדנה. לאחר שב־2008–2011 דבקה בה תדמית של גוף שעדיף להתרחק ממנו בגלל התשואות השליליות החריגות לחוסכים, הרי שבחמש השנים האחרונות הפניקס מובילה את שוק הפנסיה בביצועי ההשקעות.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
- 3% - הפער בין תשואת הפנסיה החלשה למצטיינת ב־2016
- אגף הפיקוח באוצר מתריע בפני חברות הביטוח: "תציעו ביטוח רכב מוזל ללא שירותי גרר"
- חוזר לסיבוב נוסף בעיר: הפניקס תממן את ההימור הבא של אי.די.בי בלאס וגאס
את השיפור מובילים כיום מנהל ההשקעות הראשי רועי יקיר ותחתיו מנהל כספי העמיתים יניב כהן. כהן מונה לתפקיד באפריל אשתקד לאחר ששי יצחקי — שהתשואות הטובות מיוחסות גם לו — עזב את החברה לטובת קרן הגידור נוקד של רועי ורמוס.
"לטבע יש הרבה בעיות. היא ממונפת מאוד"
בראיון ל"כלכליסט" מסביר כהן במה שונה תפיסת העולם הניהולית של מערך ההשקעות בהפניקס מזו של המתחרים.
האם העזיבה של יצחקי לא תפגע בהובלה של הפניקס?
"הוא עזב באפריל, והתוצאות שלנו היו טובות עד סוף השנה. אנחנו עובדים בצוות. קודם לכן ניהלתי את תיק הנוסטרו, וגם שם אנחנו מובילים בתשואות".
איך אתה מסביר שהתשואה שלכם בפנסיה ב־2016 היתה כ־6% לעומת כלל ומגדל עם תשואה של סביב 3%?
"זו תולדה של התיק הסחיר, מניות וקונצרני, שבו עשינו תשואה משמעותית מעל המדדים. זאת בניגוד למתחרים חלשים יותר, שנצמדו למדדי השוק. 50% מתיק המניות שלנו בישראל, והרכב התיק שונה משמעותית מהמדד. כלל ביטוח, למשל, קרובה מאוד לבנצ'מארק".
המתחרים יגידו שקניתם בעיקר מניות יתר, דבר ששחקנים עם כסף גדול לא יכולים לעשות, וגם שיש שם סיכון לחוסר סחירות.
"ממש לא. שיעור מניות היתר שלנו לא גבוה. מה שעבד לטובתנו היה בחירה סלקטיבית של מניות בתוך המדדים המובילים בארץ ובחו"ל".
בטבע, למשל, הייתם בחשיפת חסר. מה אתה צופה למניה?
"יש שם הרבה בעיות. החברה ממונפת מאוד וזה משתקף במחיר המניה. האם זו עכשיו הזדמנות קנייה? הרבה תלוי בקופקסון. אם טבע תזכה במשפט בארה"ב והתרופה לא תהפוך לגנרית ב־2017, אז ההשקעה בטבע תהפוך למעניינת. אם החל מפברואר הקופקסון תהיה גנרית, מניית החברה יכולה גם להמשיך לרדת".
אילו ניירות ערך נוספים תרמו להובלה שלכם?
"כלכלית ירושלים תרמה משמעותית, הן במניות והן באג"ח. בשורה התחתונה השקענו באנשים, במחקר. כדי לקנות מדד אפשר להסתפק בתעודת סל. לא צריך מנהלי השקעות".
יניב כהן - חברת הפניקס צילום: אוראל כהן
אולי עכשיו, אחרי שהמדדים המובילים בישראל, ת"א־25 ות"א־100, הציגו כאלה תשואות חסר, הם יתקנו ודווקא מי שיתרחק מהמדד ייפגע?
"לאורך זמן אין הצדקה להחזיק מדד. מהו מדד? מספר מניות, ומה שאני צריך לשאול זה אם המניות במדד נעשו מעניינות להשקעה. זה שמדד יורד לא אומר שצריך לרוץ לקנות אותו. בימים הראשונים של 2017 מניית אופקו, למשל, שנמצאת במדדים המובילים, ירדה 20%. אנחנו החזקנו בה 0 עגול. גם אחרי הירידות שלה היא עדיין לא מעניינת אותנו, כי זה נייר מסוכן שמהווה 5% ממדד ת"א־25, ואני ממש לא חושב שיש להחזיק בו ברמה כזו בתיק הפנסיה".
"בשוק האג"ח אין כבר הרבה בשר"
בתקופות החלשות שלה, כאשר פיגרה בתשואות, שיווקה הפניקס את שיטת ניהול כספי הפנסיה על בסיס השקעה פסיבית במדדים, ואילו עכשיו — כשהיא מובילה בתשואות — היא משדרת קו שדוגל בכך שהניהול האקטיבי עדיף.
טוענים שאתם משקיעים באג"ח בסיכון גבוה.
"זה נכון, בין המוסדיים ובקרב חברות הביטוח אנחנו משקיעים באג"ח בסיכון גבוה. המתחרים שלי יאמרו שזו מניה בתחפושת, והם יצדקו לגמרי. אבל אם אני יכול לקנות 'מניה' כזו ב־30% פחות בגלל תמחורה בשוק, אז למה לא? לקנות אג"ח של אפריקה, למשל, זה כמו לקנות מניה של החברה־הבת אפריקה נכסים בחצי מחיר משווי המניה".
שוק האג"ח מעניין גם ב־2017?
"אין בו כבר הרבה בשר, אז משקיעים יותר באג"ח חו"ל. אם יהיה תיקון, נדע להגיב מהר. מנגד, אני לא צופה הרבה הסדרי חוב השנה. אנחנו בתקופה כלכלית טובה והאשראי זול".
מדברים על מתווה של ריבית עולה. תהיה לכך השפעה רעה גם על שוק המניות?
"אני לא בטוח שהמתווה הוא של עלייה. הריבית הקצרה תעלה, אבל השאלה מה יקרה לריבית הארוכה. השוק מתמחר שתי העלאות ריבית בארה"ב, אבל בריבית הארוכה אני לא רואה שינוי משמעותי. הריבית עדיין מספיק נמוכה כדי לתת גב לשוק המניות ולמנוע ירידות חדות. אני לא רואה מפולת של יותר מ־10% בגלל זה. שוק המניות יקר, ואנחנו בחשיפה נמוכה לעומת המתחרים — 35% לעומת 36%–39%. גם שוק האג"ח לא הולך לעשות את התשואות של 2016. שוק האג"ח בסיכון גבוה בארה"ב עשה 15% אשתקד, וזה לא יחזור".
אז במה אתם משקיעים?
"בשנה האחרונה הגדלנו משמעותית את התיק הלא סחיר. השקענו בחברות פרטיות, ונתנו אשראי, למשל בתחומי האנרגיה הסולארית והנדל"ן. אנחנו משקיעים גם בחברות הייטק. אנחנו מחפשים גישה להשקעות ישירות בטכנולוגיות, שלא באמצעות קרנות ההשקעה, שרמת הסיכון ודמי הניהול בהן גבוהים. בנוסף, קרנות הון סיכון משקיעות בסטארט־אפים בשלבים הראשונים, ובאחרונה חברות נוטות להישאר פרטיות לטווח ארוך יותר. בשלב מסוים לקרן ההון סיכון אין מספיק כסף להשקיע בשלבים המאוחרים של החברה. הם לא רוצים להיכנס בשלבים האלה, כשהשווי כבר גבוה, וכאן אנחנו נכנסים. אנחנו משקיעים לצד הקרן דרך Co-Investment, והם עושים את בדיקת הנאותות. ב־2015, למשל, השקענו לצד קרן מגמה בחברת ואלנס, שמייצרת כבלים להעברת נתוני וידיאו מהיר ואיכותי".
במה עוד אתם שונים מהמתחרים?
"אין לנו הרבה קרנות נאמנות. אנחנו מעדיפים להחזיק במניות ואג"ח בודדות גם בחו"ל. אם אני אקח מנהל קרן, הוא ייקח ממני דמי ניהול שיאכלו חלק משמעותי מהתשואה. אני קונה קצת, כדי שאוכל להתייעץ עם מנהלי קרנות זרים במה כדאי להשקיע בעצמי".
איך אתה מסביר שמתחרים שלך כן קונים קרנות נאמנות, שאת דמי הניהול שהן גובות החוסך משלם?
"לנו יש מחלקת חו"ל עם שבעה אנשים, שעולה כסף, וההנהלה צריכה לקבל החלטה להשקיע בזה. ברור שיותר נוח להשקיע דרך מנהל זר או להשקיע במדדים, אבל היום התשואה האבסולוטית ירדה באופן שלא משאיר הרבה אחרי דמי הניהול. אם לפני 3–4 שנים יכולתי לקנות קרן נאמנות, לקבל תשואה של 9% ולשלם דמי ניהול של 1%, היום אני מקבל תשואה של 5.5% ושיעור של 20% מזה הולך לדמי ניהול".
אתה בעצם אומר ששווה לשלם יותר כדי לקבל ניהול השקעות איכותי יותר?
"תשאלי את קרנות ברירת המחדל שהאוצר בחר איך ינהלו את ההשקעות. זה עולה כסף, ולא ברור מאיפה יביאו אותו".
אבל אולי לאורך זמן מנהלי השקעות לא יכולים ממילא להכות את המדדים?
"אני מאמין בניהול אקטיבי, והראיה היא שהרבה אנשים עם המון כסף, אנשים אמידים, מוכנים לשלם לקרנות השקעה פרטיות כמו של רועי ורמוס דמי ניהול של 2% ועוד 20% מהרווחים, כדי שינהלו להם את ההשקעות. עובדתית, מי שיש להם הרבה כסף מוכנים לשלם על ניהול השקעות איכותי, ככה הם התעשרו. לא נשמע לי הגיוני שמי שאין לו כסף יסתפק בניהול פסיבי".
משרד האוצר מחייב את קרנות הפנסיה להציג לחוסכים את הקצבה הצפויה בגיל פרישה, בהנחה שהחיסכון שלהם ייצר תשואה שנתית ריאלית של 4%. זו הנחה סבירה?
"לדעתי, לא. הכל תלוי ברמת האינפלציה, אבל אני צופה תשואה שנתית נומינלית של 4%–5% בשנה. אם לא תהיה אינפלציה אז זה לא רע, אבל אחרת יש כאן בעיה. אנחנו משתדלים לא לעשות תנודות חריפות בנכסים — לא להגדיל או להקטין דרמטית מניות או חשיפה למט"ח. אנחנו מוגבלים ביכולות החיזוי שלנו, כי אני מנהל תיק ל־30 שנה. אני לא יכול לקבל פתאום החלטה להקטין מניות ל־10%, גם אם אני חושב שהשוק יקר, כי אם טעיתי אני הורג את הפנסיה. אני מעדיף לקחת הימור על שמונה מניות בודדות ולא על ההקצאה של התיק".
